הבנקאים לא יכולים לישון בשקט: כך רודפת ארה"ב אחר הכספים הסודיים שזרמו משווייץ לישראל - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבנקאים לא יכולים לישון בשקט: כך רודפת ארה"ב אחר הכספים הסודיים שזרמו משווייץ לישראל

עשרות בנקים שווייציים הגיעו להסדרים עם רשויות המס בארה"ב - בתמורה למסירת מידע על בנקים ומתווכים אחרים שסייעו בהעלמות מס ■ אחת המדינות שמאוד מעניינות את החוקרים - ישראל

25תגובות

בקצב של אחד או שניים בשבוע, הבנקים השווייציים עושים משהו שבעבר היה בלתי נתפס: חושפים לעולם כיצד סייעו לאמריקאים עשירים לרמות בדו"חות המס שלהם. 41 בנקים שווייציים, שנחשבו בעבר למצודות חשאיות, חתמו על הסכמי חנינה עם משרד המשפטים האמריקאי, שדרש פרסום הטריקים בהם השתמשו כדי לסייע ללקוחות להסתיר נכסים. כעת חושפים הבנקים השווייציים שמות של בנקאים ומתווכים שאיפשרו שיטות אלה, ומפרטים את זרימת ההון הלא-ממוסה. הם גם דחפו אלפי אמריקאים מהססים לדווח על חשבונות שהוסתרו מרשות המסים האמריקאית (IRS).

זרימת המידע מעניקה כעת לחוקרים בארה"ב מידע הדרוש לבניית תיקים נגד אנשים ומוסדות במדינות אחרות, אומרת קרוליין צ'יראולו, תובעת המס הבכירה במשרד המשפטים האמריקאי. יעדים אפשריים הם מוסדות פיננסיים בסינגפור ובישראל, לדברי עורכי דין ותובעים. "הכסף יוצא משווייץ למגוון אזורי שיפוט אחרים", אמרה צ'יראולו. "אנחנו עוקבים אחר הכסף ובודקים לאן הוא מוביל אותנו".

אי־פי

תוכנית החנינה השוויצית היא חלק מפעולה נגד העלמות מס שגברה לאחר 2009, אז הבנק הגדול בשווייץ, UBS, שילם 789 מיליון דולר כדי להימנע מתביעה, וארה"ב פתחה בחקירה פלילית של 14 בנקים אחרים, בהם קרדיט סוויס.

ארה"ב הרחיבה את מאמציה ב-2013 והציעה חנינה לכל בנק שוויצי שיודה בשיטות העלמת המס שלו. עד כה השנה, 41 הבנקים שילמו קנסות בסכום כולל של 354.5 מיליון דולר, כאשר BSI שילם את החלק הגדול ביותר מסכום זה: 211 מיליון דולר. "לרוב הייתי מודאג מהרחבה של הסכמים שלא להגיע תביעה, אך מקרים אלה מיוחדים ומורכבים במיוחד", אומר ברנדון גארט, פרופ' למשפטים באוניברסיטת וירג'יניה.

מרטין נאביל, מנכ"ל לשכת המסחר השוויצית-אמריקאית, אמר כי תהליך ההסדר היה קשה לחברות רבות, שחלקן חשו שלא קיבלו יחס הולם. אך הוא אמר כי הקנסות היו קטנים מכפי שצפו הבנקים ככל הנראה. אחת הסיבות לכך היא היבט חריג בתכנית החנינה: גודל הקנס תלוי במספר הלקוחות שהבנקים הצליחו לשכנעם לחשוף את חשבונותיהם הסודיים ואת החברות שסייעו להם. ככל שיותר לקוחות נחשפו מרצונם, כך הבנקים נדרשו לשלם פחות.

להערכת עורכי דין המייצגים את הבנקים, 40 בנקים נוספים עשויים להגיע להסכמים דומים השנה, לקראת סוף תכנית החנינה. זה יפנה את זמנם של החוקרים להתמודד עם חקירת בנקים במדינות אחרות.

בלומברג

סוכני מס אמריקאיים ראיינו משלמי מסים שהשתמשו בחברת ניהול כספים סינגפורית כדי להסתיר נכסים מרשות המסים האמריקאית, לדברי בריאן סקרלטוס וסקוט מישל, עורכי דין שכל אחד מהם מייצג חלק מלקוחות אלה. הם לא הסכימו לפרסם את שם החברה, וצ'יראולו לא הייתה מוכנה לדון בכך. "בהחלט, סינגפור תהיה אחד מתחומי השיפוט שנבחן", אמרה.

חטיבת הבנקאות הפרטית השווייצית של סוסייטה ז'נרל הודתה במסגרת ההסכם שלה כי העבירה נכסי לקוחות אמריקאיים לחשבונות בבנקים אחרים בשווייץ, הונג קונג, ישראל, לבנון, ליכטנשטיין וקפריסין. החטיבה שילמה קנס בסך 17.8 מיליון דולר. דובר הבנק לא מסר תגובה.

הבנקים הישראליים משכו תשומת לב מיוחד של משרד המשפטים. בשנה שעברה, מי שהיה סגן שר המשפטים האמריקאי, ג'יימס קול, דיבר על  "חקירה נמשכת מקיפה" בנוגע לחשבונות בנק חשאיים בישראל. בנק לאומי הסכים לשלם 400 מיליון דולר ליישוב תביעה פלילית.

הנתונים שמסרו הבנקים השווייציים נתמכים במידע שאספה רשות המסים האמריקאית מ-50 אלף משלמי מסים אמריקאים. אלה דיווחו מרצונם על חשבונות מחוץ למדינה, ושילמו חובות מס וקנסות בסך 7 מיליארד דולר מאז 2009.

41 ההסכמים עם הבנקים, שפורסמו באתר של משרד המשפטים, מספקים תובנה לשיטות העלמת המס ששימשו בנקאים בשווייץ, שם מאז 1934 זוהי עבירה לפרסם נתוני לקוחות. הם פתחו חשבונות בהם מספרים הסתירו את הזהות האמיתית של לקוחות, נמנעו מתכתובות שיותירו אחריהם עקבות ואיפשרו ללקוחות להיכנס לחשבונות החשאיים באמצעות כרטיסי אשראי, לפי בחינת מסמכי החנינה. בנקים גם סייעו ללקוחות לבצע משיכות במזומנים, כדי להתחמק מדרישות דיווח המטבע בארה"ב, או המירו נכסים לזהב המוחזק בבנק.

לקוחות רבים הסתירו את כספם בישויות שהוקמו במקלטי מס מחוץ לשווייץ. מבין 41 בנקים שהגיעו להסדר, 18 החזיקו נכסים בליכטנשטיין, 15 בפנמה, 11 באיי הבתולה הבריטיים, ו-4 בהונג קונג.

ההסכם של SB זאנן בנק פירט כיצד בנקאי פרטי ששמו לא פורסם הגיע לארה"ב כדי לחזר אחר לקוחות עשירים. ב-2010-2011, הוא אירח לקוחות באליפות ארה"ב הפתוחה לטניס בניו יורק. זאנן העניק לו החזרי הוצאות על דברים כמו "ארוחות עם לקוחות במלון מנדרין אוריינטל, מלון קרלייל, ומסעדות אחרות בטיימס סקוור או על החוף". הבנק לא מסר תגובה. חלק מהבנקים הודו כי קיבלו כסף מלקוחות שברחו ממוסדות שכבר היו תחת חקירה.

הרבה יותר בנקים נרשמו לתכנית החנינה מהצפוי בתחילה – 106, לדברי קתרין קנילי, שעמדה בראש חטיבת המס לפני צ'יראולו. הבנקים חיפשו "פתרון שיהיה סופי", אמרה. גם הרשויות השווייציות דחפו אותם להצטרף להסדר.

מישל, שהחברה שלו, קפלין אנד דרייסדייל, מייצגת הן בנקים והן לקוחות, אמר כי "הרכיב היצירתי" של תכנית החנינה היה להסמיך את הבנקים למשטר מחזיקי חשבונות כיום ובעבר. הוא גם הציב "נטל אדיר" על הבנקים להפיק מידע על עובדים ומתווכים שסייעו בהעלמת מס, לדברי תיירי בואטל, עורך דין בחברת בונארד לוסון בז'נווה. "משרד המשפטים מקבל מידע יקר ערך – על מגש של כסף", אמר בואטל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#