העתיד של משקי החלב האמריקאים - פארקי שעשועים ומיחזור של 100% - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העתיד של משקי החלב האמריקאים - פארקי שעשועים ומיחזור של 100%

חוות פייר אוקס האמריקאית מציגה לקהל כל המלטה וכל חליבה, מנצלת את גללי הפרות עד תום, ומשתמשת באנרגיה מתחדשת לצרכי החשמל והדלק שלה

תגובות

ברגע הראשון, הפרסות הקדמיות של העגל מופיעות, ולאחר מכן נעלמות מהעין שוב, בעוד הפרה דוחפת בסטואיות וההתכווצויות מתגברות. לאחר מכן מגיע הראש, ואחריו הכתפיים - החלק הרחב ביותר של הרך הנולד והרגע הכי פחות נוח לאימו. מבקרים יכולים לצפות בלידה, שלרוב מתרחשת תוך שעה, באמפיתיאטרון, דרך זכוכית שמגיעה מהרצפה לתקרה. מחוץ לאסם הלידה, רמזור מעיד על לידה קרובה. רמזור צהוב פירושו כי כבר רואים את הפרסות.

בין 80 ל-100 עגלים נולדים מדי יום לכ–36 אלף פרות ב–11 חוות המכסות 141,640 דונם בפייר אוקס פארמס, אחת מיצרניות החלב המודרניות והגדולות בארה"ב. היא גם המפעילה של פארק השעשועים מבוסס החלב היחיד בארה"ב - אף שחוות אחרות רבות פתוחות לציבור. חלל החליבה שלה מושך יותר מ–400 אלף מבקרים בשנה, הצופים מהמרפסת בעוד פרות עולות על קרוסלה איטית לחליבה שלוש פעמים ביום. לאחר מכן, הצופים עולים בזריזות לאוטובוס הצבוע כמו פרה כדי לסייר באסמים. ילדים יכולים לעשות "טיפוס סידן" על קיר מגנטי, להגיע ל"שיא העטין" על בקבוק חלב בגובה 7.5 מטרים, לחלוב פרה רובוטית ולצפות בהכנה של 12 סוגי גבינה וגלידה.

מנהלי פייר אוקס פארמס, הממוקמת בצורה נוחה על הכביש המהיר בין שיקאגו לאינדיאנאפוליס, הם בעלי תוכניות גדולות לעתיד. החוות באחרונה חברו לקוקה־קולה ביוזמה הנקראת Fairlife, לייצור משקאות מבוססי חלב שלטענתם מכילים יותר סידן וחלבון מחלב רגיל, פחות סוכר, והם נטולי לקטוז לחלוטין. "בכוונתנו גם להעלות ברמה את השימוש בגללי הפרות", אומר מייק מקלוסקי, מבעלי החברה.

אי־פי

פייר אוקס ממחזרת כמעט הכל. שלוש פעמים ביום נאספים כל הגללים מתאי הפרות, בעת שהן נחלבות. לאחר מכן, הם מונחים למשך 21 ימים במתקן קולט מתאן, בעוד חיידקים אנארוביים עובדים על ייצור גז המשמש לייצור חשמל או דלק. החשמל מפעיל את כל הבניינים החקלאיים והמכונות, ואת היתר מוכרת פייר אוקס פארמס לחברות החשמל. כל הגז הנותר נדחס ומשמש להפעלת צי המשאיות של החווה - 42 משאיות המעבירות את החלב שלה ברחבי המערב התיכון ועד טנסי. השימוש בגז טבעי דחוס החליף את 2 מיליון גלוני הדיזל שהקראוונים של החברה צרכו מדי שנה.

כאשר הגללים יוצאים מהמתקן, הם עוברים במסננים הלוכדים את הסיבים הארוכים, המשמשים לדישון אדמות החוות. כיוון שהמים שעוברים במסננים עדיין מכילים הרבה כימיקלים מזינים, הם מועברים במערכת המסירה 80% מהפוספטים ו-75% מהנתרן האורגני, הנדחסים ומשמשים מחדש בחוות. המים הנותרים עשויים לשמש להשקייה, אומר מקלוסקי, שכעת בוחן מה ניתן לעשות עם נוזל חום זה. רעיון אחד הוא להפוך אותו למי שתייה באמצעות שימוש באצות שיספחו את יתר הנתרן והפוספטים. האצות יוכלו לאחר מכן לשמש כמזון עתיר חלבונים עבור הפרות.

חקלאי חלב אמריקאים רואים במחסור בכוח אדם כאתגר הגדול ביותר שלהם. "כל כך קשה למצוא אנשים המוכנים לעבוד במשק חלב", אומר פול רובי, לו חווה משפחתית עם 2,000 פרות באריזונה. זו עבודה פיזית קשה בכל יום של השנה, גם אם גשום או חם, בתנאים מצחינים. "אני קצת גזען, אני לא מגייס אמריקאים", צוחק מקלוסקי, הדובר ספרדית שוטפת הודות לאימו הפוארטו־ריקנית. הוא מגייס אך ורק עובדי היספניים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#