ברננקי בספרו החדש: לא היינו יכולים להציל את ליהמן ברדרס גם אם היינו רוצים - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ברננקי בספרו החדש: לא היינו יכולים להציל את ליהמן ברדרס גם אם היינו רוצים

ברננקי גם הפנה אצבע מאשימה כלפי הקונגרס, שלדבריו נראה היה לעתים כי הוא "יותר מפריע לכלכלה מאשר עוזר לה"

די מדהים לשמוע יו"ר לשעבר של הבנק הפדרלי מודה כי יתכן והונה את הציבור כחלק מהסכם עם בכיר אחר בממשל האמריקאי לגבי אחד הרגעים המכריעים ביותר בהיסטוריה הפיננסית של השנים האחרונות – וכי כעת הוא תוהה האם היה עליו להיות שקוף יותר. אך זה בדיוק מה שעושה בן ברננקי בספרו החדש: "The Courage to Act: A Memoir of a Crisis and its Aftermath".

הרגע המכריע הינו פשיטת הרגל של ליהמן ברדרס. ברננקי, במה שעשוי להיות ההסבר הכן ביותר לקריסת ליהמן ב-2008, כותב כי הוא והנרי פולסון, אז שר האוצר האמריקאי, בכוונה נתנו תשובה מעורפלת כאשר נשאלו על מצבו של ליהמן בתחילת הדרך, כדי לאפשר התפתחות של נראטיב לפיו הממשלה בכוונה נתנה לבית ההשקעות לקרוס.

"בעדות בקונגרס מייד לאחר קריסת ליהמן, פולסון ואני היינו מעורפלים במכוון לגבי השאלה האם היינו יכולים להציל את ליהמן", כתב ברננקי. "אך הסכמנו מראש להיות מעורפלים כיוון שחששנו כי אם נודה בחוסר יכולתנו להציל את ליהמן, היינו פוגעים באמון השווקים ומגדילים את הלחץ על חברות פגיעות נוספות".

נראה כי כעת הוא לא שלם עם חלק מהצהרות מוקדמות אלה. "אני תוהה האם היינו צריכים להיות כנים יותר, ולא רק כיוון שהעירפול קידם את ההשקפה השגויה כי היינו יכולים להציל את ליהמן".

הודאה זו מסייעת למלא פער בהבנה של קריסת ליהמן – אולי הרגע הנדון ביותר במשבר הפיננסי, שנחשב גם לנקודת הכרעה. במשך שנים, היו ספקולציות בנוגע לשאלה האם הממשל היה יכול להציל את ליהמן, והאם קריסת הבנק הייתה למעשה החלטה פוליטית. "ההצהרה של פולסון כי כסף ממשלתי לא ישמש להצלת ליהמן, הן לפני קריסת הבנק והן במהלך סוף השבוע של קריסתו, תרמה אף היא לאמונה כי בחרנו לתת לליהמן לקרוס", כתב ברננקי. אך הוא הוסיף כי "ההצהרות של האנק (פולסון), היו במידה מסויימת לא רלוונטיות, כיוון שהלוואות הבנק הפדרלי היו הכסף הממשלתי היחיד הזמין. הייתה זו החלטת הבנק הפדרלי – ולא של האנק או משרד האוצר – האם להעניק הלוואו, לו היינו מעריכים כי תיתכן הלוואה גדולה מספיק להצלת החברה". פולסון עצמו טען כי ההצהרות שלו היו טקטיות, ניסיון להפעיל לחץ על הבנקים האחרים להציל את ליהמן.

ברננקי כתב בספרו כי חשש שאם הציבור היה חושב שהבנק הפדרלי אינו מסוגל להציל חברות אלה, המשבר היה מחריף ויתכן כי גולדמן סאקס ומורגן סטנלי היו הבאות בתור. אך כעת הוא תוהה האם החלטה זו הייתה נכונה. "האם היה טוב יותר לאמון השווקים אם היינו מודים שאיננו יכולים להציל את ליהמן? או שמוטב היה לשמור על עירפול כפי שעשינו, הרומז כי ביכולתנו להתערב בעתיד? איני יודע".

ברננקי מתייחס בספרו גם לשאלה נוספת בה עוסקים כלכלנים, פרשנים ופוליטיקאים בשנים מאז המשבר: מדוע הכלכלה האמריקאית עדיין לא התאוששה כליל, ומי אחראים לכך? ביקורות רבות הוטחו בבנק הפדרלי עצמו, על כי לא הצליח למנוע את המשבר, וכי תגובתו למשבר תרמה להגדלת אי-השיוויון בארה"ב ולא פתרה את הבעיות היסודיות בכלכלה האמריקאית. הבנק הפדרלי הזרים טריליוני דולרים לכלכלה האמריקאית, במסגרת מה שהוא כינה "הרחבה כמותית".

מספרו עולה כי ברננקי מטיל את האשם בקונגרס, שלא הלך רחוק דיו בתגובתו למשבר. "אמרתי לעתים קרובות כי מדיניות מוניטרית אינה תרופת פלא – היינו זקוקים לקונגרס שיעשה את חלקו", אמר. "אחר השלב החריף של המשבר, סיוע זה לא הגיע".

ספרו של ברננקי מתחיל במשפט: "בכל משבר, יש את מי שפועלים, ואת מי שחוששים לפעול". לפי הנראטיב שמגולל ברננקי, הבנק הפדרלי היה נכון לפעול, והרחיב עוד ועוד את כמות הכספים שהזרים לכלכלה האמריקאית בניסיון לבלום את המשבר. הוא מודה כי במקרים מסויימים, יתכן כי הבנק המרכזי יכול היה לפעול יותר ומהר יותר. למשל, הוא מודה כי ההחלטה לא להוריד ריבית בספטמבר 2008 מייד לאחר קריסת ליהמן, הייתה מוטעית. עד סוף אותה השנה הבנק כבר הוריד את הריבית מרמתה אז, 2%, כמעט לאפס.

אך הביקורת החריפה ביותר שלו שמורה לקונגרס: "הרגשתי תסכול מכך שנראה היה כי קובעי המדיניות התקציבית, במקום לעזור לכלכלה, פועלים כדי להפריע לה", כתב. הקונגרס העביר חבילת חילוץ לכלכלה ב-2008 ותחילת 2009, אך מאמץ של ממשל אובמה להעביר חבילה נוספת של תמריצים בקונגרס בהמשך הדרך נתקל בהתנגדות חריפה. ברננקי אמר כמה פעמים במהלך שנותיו כיו"ר הבנק הפדרלי כי על הקונגרס לתמוך במדיניות התמריצים של הבנק המרכזי במדיניות תקציבית מרחיבה. הוא גם ביקר קשות את הקונגרס על חוסר יכולתו לקדם תקציבים, על השבתת הממשל ב-2013 והקיצוצים האוטומטיים שנכנסו לתוקף בעקבות המחלוקת התקציבית.

אי־פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#