כל מה שצריך לדעת על TPP - הסכם הסחר האזורי הגדול בהיסטוריה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כל מה שצריך לדעת על TPP - הסכם הסחר האזורי הגדול בהיסטוריה

מקורות ההתנגדות להסכם מרובים: הוא מעניק הגנות לתאגידים רב לאומיים ולתרופות יקרות, ועלול לפגוע בתעסוקה; מנגד, הוא מחזק את כוחה של ארה"ב באסיה מול סין

10תגובות

הסכם הסחר האזורי הגדול בהיסטוריה, השותפות הטרנס-פסיפית (TPP), ישנה את פני הסחר וההשקעות העסקיות בין ארה"ב לבין 11 מדינות אחרות השוכנות לחופי האוקיינוס השקט – קבוצה מגוונת של כלכלות שתוצרן הכולל כמעט 28 טריליון דולר, כ-40% מהתוצר הכלכלי העולמי.

ההסכם נחתם על ידי שרי הסחר של המדינות - ביום שני באטלנטה, בסיום חמישה ימים של מגעים מסביב לשעון, לאחר שנכשלו ביולי בהוואי. המגעים החלו לפני 10 שנים, וחתימת ההסכם היא ניצחון לנשיא ברק אובמה ששאף להעביר את ציר מדיניות החוץ שלו לאזור הפסיפיק. עתה תיבחן השותפות בגבעת הקפיטול, שם היא שנויה במחלוקת. ביוני גבר אובמה על ההתנגדות מצד הדמוקרטים וזכה בסמכות לשאת ולתת שאי אפשר לערערה בקונגרס. עתה עליו לשכנע את חברי הקונגרס – בעיקר עמיתיו הדמוקרטים – לאשר את הסכם הסחר. למחוקקים יש 90 יום לבחון את פרטי ההסכם, השאפתני ביותר מאז נפטא (הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה) בשנות ה-90.

בלומברג

מדוע הסכם הסחר כל כך שנוי במחלוקת?

התומכים אומרים כי יניב תועלת רבה לכל המדינות הנכללות בו, יפתח אפשרויות ויענה על אתגרי המאה ה-20 בכלכלה הגלובלית. הם אומרים כי ההסכם נכתב בדרך שתעודד עוד מדינות, אפילו סין, להצטרף.

המתנגדים בארה"ב רואים את ההסכם כוויתור למגזר העסקי, עידוד ייצוא נוסף של משרות למדינות שבהן השכר נמוך, והגבלת התחרות ועידוד מחירים גבוהים יותר לתרופות ומוצרים עתירי ערך באמצעות הפצת הסטנדרטים האמריקאים להגנת פטנטים למדינות אחרות. סעיף המאפשר לתאגידים רב לאומיים לערער על רגולטורים ופסיקות בית משפט בפני טריבונלים מיוחדים מעורר התנגדות חריפה במיוחד.

מדוע חותר אובמה להסכם?

רויטרס

ההסכם הוא רכיב עיקרי בתוכנית ה"פיבוט" של אובמה לכיוון אסיה – הטיית מרכז הכובד של הסחר של ארה"ב לכיוון אסיה. הוא נתפס כדרך לקרב לארה"ב את שותפות הסחר שלה בפסיפיק וכקריאת תגר על המעצמה הכלכלית העולה סין, שעד כה לא הוזמנה להצטרף להסכם באופן הפגנתי.

ההסכם נועד לפתור כמה אתגרים קשים בעידן עלייתו של הסחר הגלובלי, כולל מסחר מקוון, שירותים פיננסיים ותקשורת אינטרנט בין גבולית.

נושאי סחר מסורתיים יותר גם השפיעו על חתימתו. ארה"ב להוטה לחתום הסכמים עם חמש מהמדינות בהסכם – יפן, מלזיה, ברוניי, ניו זילנד ו-וייטנאם – ולחזק את נפטא, ההסכם הקיים עם קנדה ומקסיקו. יתר על כן, בגלל כשלונם של הסכמי סחר גלובליים (כמו סבב דוחא של ארגון הסחר העולמי), השותפות הטרנס-פסיפית מוגדרת כהסכם "בארכיטקטורה פתוחה" שנועדה להקל את אימוצו על ידי מדינות נוספות באסיה, ולספק תבנית פוטנציאלית ליוזמות אחרות שבדרך, כמו שותפות ההשקעות והסחר הטרנס-אטלנטית.

מהן הנקודות העיקריות של ההסכם?

-מכסים ומכסות: 

למרות מיעוטם של מכסים בין ארה"ב ומדינות מפותחות אחרות בעידן זה, קיימות עדיין כמה מגבלות. ארה"ב, לדוגמא, מגינה על שוק הסוכר מספקים זולים ומטילה מכסים על נעליים מיובאות, בעוד שיפן מטילה מכסים כבדים על מוצרים חקלאיים כמו אורז, בקר ומוצרי חלב. ההסכם הוא מאמץ ליצור אזור סחר חופשי סביב האוקיינוס השקט.

- קביעת תקני סביבה, עבודה וקניין רוחני:

נציגי ארה"ב מדגישים כי ההסכם יאזן את מגרש המשחקים באמצעות אכיפת תקני עבודה וסביבה קפדניים על שותפות הסחר שלה, ופיקוח על זכויות קניין רוחני.

- זרימת מידע:

ההסכם קובע כי המדינות מסכימות לא לחסום העברות נתונים באינטרנט, ושלא ידרשו כי שרתים ימוקמו במדינה מסוימת כדי לעשות בה עסקים. הצעה זו מעוררת דאגה בקרב כמה מדינות, בהן אוסטרליה, החוששת כי היא סותרת את חוקי הפרטיות ורגולציה נגד אחסון מידע אישי מחוץ לגבולה.

- שירותים:

אחת המטרות הגדולות של ההסכם היא הגברת ההזדמנויות לתעשיות השירותים, שמהוות המקור לרוב המשרות הפרטיות בכלכלה האמריקאית. ארה"ב נהנית מיתרון תחרותי במגוון שירותים, כולל פיננסים, הנדסה, תוכנה, חינוך, משפטים וטכנולוגיית מידע. למרות שהשירותים לא כפופים למכסים, דרישות לאום והגבלות על השקעות משמשות כלכלות מתפתחות רבות להגן על עסקים מקומיים.

- חברות ממשלתיות:

האמריקאים דיברו על הצורך למנוע העדפת חברות ממשלתיות – אלו שבבעלות ישירה או עקיפה של הממשלה. למרות שבוייטנאם ומלזיה יש הרבה חברות כאלו, לארה"ב יש גם כמה משלה (שירות הדואר ופאני מיי, חברת המשכנתאות, לדוגמא). ההסכם הסופי עשוי לכלול תנאים שמבטיחים נייטרליות תחרותית תוך שמירת הדלת פתוחה לקבלה עתידה של סין להסכם הסחר.

מדוע סין אינה חלק מההסכם?

סין מעולם לא הביעה עניין בהצטרפות לשיחות הסחר, אולם היא מאוימת מההסכם מכיוון שארה"ב מחזקת באמצעותו את יחסיה עם שותפוות הסחר האסיתיות שלה. לאחרונה, עם האצת השיחות, בכירים סיניים התייחסו להסכם הסחר בנימה חיובית יותר, ואפילו רמזו כי אולי ירצו להשתתף בעתיד. בה בעת, סין פועלת להסכמי סחר משלה באזור, כמו למשל יוזמת דרך המשי במרכז אסיה.

נציגי ארה"ב הבהירו כי ההסכם משמש עבורם אמצעי לבלום את השפעתה של סין באזור, אולם אמרו כי הם תקווה כי מתווה ההסכם ימשוך את סין להצטרף, כמו גם מעצמות כלכליות אחרות כמו דרום קוריאה.

הצל של נפטא

נפטא, ההסכם שנחתם על ידי הנשיא ביל קלינטון ב-1993, סייע ליצירתו של שגשוג בסחר בין ארה"ב, מקסיקו וקנדה. שלושתן מייצאות יותר מוצרים ושירותים זו לזו, משקיעות יותר זו בזו, וכלכלת ארה"ב הוסיפה מיליוני משרות מאז. כמובן שלא כל המגמות הללו נובעות מחתימת נפטא, ולא כולן הרוויחו במידה שווה: ארה"ב היתה בעלת עודף סחר קטן עם מקסיקו כשההסכם נחתם, אולם הוא הפך במהירות לגירעון של יותר מ-50 מיליארד דולר בשנה.

מבקרי נפטא מציינים כי הגידול בתעסוקה בארה"ב לא מפצה על אובן המשרות לטובת קנדה ומקסיקו; איגוד העובדים AFL-CIO טוען כי 700 אלף משרות אמריקאיות אבדו או הועתקו בגלל נפטא.

אובמה יבקש לשחזר את הנצחון של קלינטון בחתימת נפטא, אולם הוא יצטרך להתגבר על האווירה העכורה שנוצרה מול דמוקרטים אחרים, איגודים מקצועיים וארגונים פרוגרסיביים שמתנגדים להסכם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#