אילו אוניברסיטאות באמת מקדמות אתכם בחיים? תשובה מפתיעה בדירוג של ממשל אובמה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אילו אוניברסיטאות באמת מקדמות אתכם בחיים? תשובה מפתיעה בדירוג של ממשל אובמה

הדירוגים הקיימים לרוב מתעלמים מנתוני הכניסה של הסטודנטים, כך שאוניברסיטאות העלית לרוב מככבות בהן; אך מסתבר שדירוג אוניברסיטאות שבהן באמת לומדים משהו - כמעט ואינו כולל אוניברסיטאות אייבי ליג

תגובות

לרשותם של סטודנטים, הורים ומחנכים הנסמכים יותר ויותר על דירוגי האוניברסיטאות עומד כלי חדש: דירוג המכללות של ממשל אובמה. מאגר המידע החדש מתמקד בשיעור סיום הלימודים של המכללות, הכנסותיהם החציוניות של בוגרי האוניברסיטאות עשור לאחר סיום הלימודים ושיעור הסטודנטים המחזירים את הלוואות הסטודנטים שלהם.

אף שהדירוג החדש מוסיף מידע רב ערך, הוא סובל מרבים מהפגמים של כמעט כל מערכת דירוג מכללות אחרת: היא לא מאפשרת לדעת איזו השפעה – אם בכלל, יש למכללה מסויימת על רווחי בוגריה, או על חייהם.

"זוהי דוגמה קלאסית של בלבול בין סיבתיות לקורלציה", אומר פרנק ברוני, מחבר ספר על הליך הקבלה לאוניברסיטה ופרשן ב"ניו יורק טיימס". "כל מי שאי פעם למד סטטיסטיקה צריך לדעת את ההבדל, אך בכל הנוגע למכללות, אנשים מתעלמים מכך".

כמובן שבוגרי המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), עם הכנסות ממוצעות של 91,600 דולר עשור לאחר סיום הלימודים, או הרווארד, עם הכנסות ממוצעות של 87,200 דולר, מצליחים. הסיבה לכך היא שהסטודנטים שמגיעים אליהן הם בעלי הציון הטובים ביותר במדינה בתיכון, מה שמשקף אינטיליגנציה גבוהה ומוסר עבודה גבוה – שני גורמים שמשפיעים לחיוב על הכנסות גבוהות בעתיד. זה לרוב נכון ללא כל קשר לאוניברסיטה בה הם לומדים, כל עוד הם התקבלו לאוניברסיטה מכובדת, לפי שלל מחקרים.

"זה אבסורדי", אומר ג'רי מולר, פרופ' להיסטוריה באוניברסיטה הקתולית של אמריקה, ומחבר מחקר על מדדים לא ברורים ומטעים. "לבוגרים שלהן יש הכנסות גבוהות כיוון שהן מאוד בררניות לגבי מי שמגיעים אליהן. ורבים מהם מגיעים מרקע חברתי-כלכלי טוב, וגם זה מנבא הכנסות גבוהות".

המדד של הממשל אינו מדרג את המכללות, אך ניתן להשתמש בנתונים כדי לדרג אותן. MIT, במקום השישי, והרווארד, במקום השמיני, הן האוניברסיטאות היחידות בעשירייה הראשונה של המדד שמדורגות גבוה גם בדירוג הנחשב US News and World Report. לבתי הספר האחרים ברשימה יש התמקדות צרה בכישורים בעלי שכר גבוה. הראשון הוא MCPHS, שבוגריה משתכרים בממוצע 116,400 דולר בשנה, והתמחותיה ברוקחות ושירותי בריאות. היא כלל אינו מדורגת במדד של US ניוז.

כמובן ששכר אינו אומר דבר על האיכות היחסית של מכללות שונות. "אם הולכים ל-MIT ומסיימים עם תואר בהנדסה, משתכרים יותר מאשר אם הולכים לאוברלין ומסיימים עם תואר בביצוע מוסיקלי", לדברי מולר. "אך כולם יודעים זאת. דירוג המכללות בהתבסס על ההכנסות של בוגריהן מצמצם את הרעיון של יעד הקולג'".

לא רק כסף

אנדרו דלבנקו, פרופ' באוניברסיטת קולומביה ומחבר הספר "קולג': מה שהיה ומה שהוא צריך להיות", מסכים. "עקרונית טוב להטיל על המכללות אחריות על האופן שבו הן מכינות סטודנטים לחיים שאחרי הקולג'", אמר. "אך מדידת הכנה זו במונחים מוניטריים בלבד גוררת סכנות רבות. האם צריך לעודד מכללות למקסם את שווי בוגריהן? לא נראה לי".

זאת בהנחה שנתוני ההכנסות אמינים. דירוג הממשל נשען על מאגר מידע גדול של החזרי מס, אך מודד רק את הכנסותיהם של הבוגרים שקיבלו הלוואות או מענקים פדרליים, מה שמוציא מהחישוב את מרבית הסטודנטים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. הכנסות גבוהות לפני המכללה הם גורם בעל מתאם חזק להכנסות לאחר הלימודים.

פייסקייל, המדרגת מכללות בהתבסס על הכנסות לאחר הלימודים המדווחות על ידי משתמשי שירותי האינטרנט שלה, מפיקה נתונים שבמקרים מסויימים שונים משמעותית מאלו של הממשל. ההכנסות של פייסקייל לבוגרי הרווארד (במקום השלישי, 126 אלף דולר) ו-MIT (במקום השישי, 124 אלף דולר) גבוהים משמעותית מנתוני הממשל. אך כמו בדירוג הממשל, המוסדות המובילים בדירוג של פייסקייל, המכללה הימית SUNY בברונקס (134 אלף דולר) ומכללת הארווי מאד בקליירמונט בקליפורניה (133 אלף דולר), מכשירות סטודנטים בתחומי התמחות ממוקדים בשכר גבוה.

הדירוג של US ניוז כלל לא כולל נתוני הכנסות בנוסחה שלו, אף כי הוא שוקל לעשות זאת. "הנתונים הפדרליים רבים וחדשים, ואנחנו בוחנים אותם", אמר בריאן קלי, עורך ומנהל התוכן של US ניוז. כמה מהמכללות המדורגות גבוה ב-US ניוז – גרינל, ולסלי וסמית למשל – הם בעלי דירוג נמוך בפייסקייל ותוצאות הכנסות נמוכות בנתוני הממשל. קלי אמר כי US ניוז בוחנת "אנומליות אלה".

דירוג מסוג אחר

השנה, מכון ברוקינגס פירסם דירוג מכללות שאפתני משלו, בניסיון לפתור את הפגמים בדירוגים האחרים. הוא מחשב את "הערך המוסף" של כל מכללה באמצעות השוואה של ציפיות השכר מבוגרים בהתבסס על נתוני הכניסה שלהם לאוניברסיטה, לשכר שלהם בסופו של דבר לאחר סיום לימודיהם.

בשל ציוניהם הגבוהים וגורמים אחרים, ניתן לצפות כי סטודנטים הלומדים בהרווארד ישתכרו יפה לאחר סיום לימודיהם – 85,950 דולר, להערכת ברוקינגס. העובדה כי השתכרו למעשה 118,200 דולר היא מדד לתרומה של החינוך בהרווארד להכנסותיהם הפוטנציאליות. הדירוג של ברוקינגס גם לוקח בחשבון את תכנית הלימודים בכל מכללה, החלטות הקריירה של בוגריה, ושיעור הסטודנטים שקיבלו הכשרת STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה וטכנולוגיה). כך שכמו דירוג הממשל ודירוג פייסקייל, הדירוג של ברוקינגס נשלט על ידי בתי ספר בעלי מוקד צר בתחומים משתלמים במיוחד.

מבין 8 המכללות להן ציון 100 מושלם בדירוג ברוקינגס, 5 הן בעלות מוקד טכנולוגי: קאלטק, MIT, המכון הטכנולוגי רוז-הולמן באינדיאנה, המכון הימי SUNY ואוניברסיטת קלארקסון בניו יורק. נתוני ברוקינגס מגיעים מפייסקייל, לינקד-אין ולשכת הסטטיסטיקה של משרד העבודה האמריקאי (BLS).

ג'ונתן רותוול, עמית מחקר בברוקינגס וממחברי המחקר, אמר כי מחנכים רבים שיבחו את גישתו, אך כי היא זכתה בביקורת רבה מצד קהילת מדעי הרוח והאמנויות, המתלוננת כי הדירוג מעניק דגש רב מדי למקצועות STEM. רותוול הגן על גישתו, בציינו כי תחום לימודי הסטודנטים "מאוד רלוונטי להצלחתם לאחר הלימודים".

אך הוא הכיר בכך שתכניות מדעי הרוח והאמנויות המכשירות סטודנטים לתחום בשכר נמוך יותר הן בעלות ערך הן לסטודנטים והן לחברה. "אם המטרה היחידה שלכם היא להרוויח כמה שיותר כסף, כדאי לכם ללמוד הנדסה, מדעי המחשב, ביולוגיה או מינהל עסקים", הוא אמר. "מרבית האנשים מעונייניות ביותר מכסף", הוסיף.

לטובת אנשים אלה, ביקשתי מרותוול ליצור דירוג שמבטל את רכיב תכנית הלימודים, ומזהה את "הערך המוסף" הרב ביותר של מכללות ללא תלות בתחום הלימודים. אני מכנה זאת דירוג ההיגיון הבריא של ברוקינגס.

להלן העשירייה הראשונה:

  1. אוניברסיטת קולגייט
  2. מכללת קרלטון
  3. אוניברסיטת וושינגטון אנד לי
  4. מכללת וסטמונט
  5. מכללת קניון
  6. מכללת וגנר
  7. מכללת מרייטה
  8. מכללת מנהטן
  9. אוניברסיטת סנט מרי'ס
  10. האוניברסיטה הלותרנית הפסיפית

במסגרת מתודולוגיה זו, בתי ספר למדעי הרוח והאמנויות, כמו קולגייט וקרלטון, זינקו במעלה הדירוג. אף אחד משבעת בתי הספר בקבוצת העלית אייבי ליג לא פרצו ל-20 המקומות הראשונים, מה שמעיד כי רבים מסטודנטים אלה מגיעים עם יתרון עוד לפני הקולג'. בית הספר שדורג הכי גבוה מקבוצה זאת היה בראון, במקום ה-45. מרבית בתי הספר בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה, כולל MIT וקאלטק, צנחו במורד הדירוג ללא יתרון תכניות ה-STEM שלהם.

השורה התחתונה היא שאף מערכת דירוג או נוסחה יכולות לזהות את המכללה הנכונה עבור סטודנטים. כניסה למכללות יוקרתיות שרף הכניסה אליהן גבוה עשויה להעניק מעמד, קשרים ויכולת השווצה, אך אינה בהכרח תורמת לחינוך טוב או להצלחה ממושכת – פיננסית או אחרת.

האובססיה עם דירוגי מכללות והכנסות הבוגרים "היא רק הדוגמה האחרונה לתופעה רחבה יותר – איסוף נתונים המשמש כסוג של הגשמת משאלות", אמר מולר. "אנשים חושבים שאם יש להם מספיק מדדים ונתונים, זה יפור בעיה גדולה. רק לעתים נדירות זה קורה".

בלומברג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#