תושבי ניו יורק אוהבים את התפוח ושונאים את ראש העיר - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תושבי ניו יורק אוהבים את התפוח ושונאים את ראש העיר

למרות עלייה של 177 אלף משרות, גידול של 8% בהכנסות של העיר ניו יורק והקיץ הבטוח ביותר זה 20 שנה, שיעור התמיכה בראש העיר ביל דה בלאזיו נמוך מאי פעם ■ הסיבה לכך נעוצה בתדמית שנוצרה לראש העיר עוד לפני שנכנס לתפקיד

רויטרס

לא הרבה ניו יורקים נהגו להסתובב בטיימס סקוור לפני 25 שנה. היא היתה מלוכלכת, לא בטוחה ומלאה בפורנוגרפיה, זונות וסוחרי סמים.

גם בימינו לא הרבה מתושבי ניו יורק מסתובבים בטיימס סקוור, אבל מסיבות אחרות לגמרי. היא צפופה מדי. היא נהפכה למגרש המשחקים של 56 מיליון התיירים שמבקרים בניו יורק מדי שנה. הם גודשים בהמוניהם את התיאטראות של ברודוויי, ממלאים את חנויות הענק וסניפי המסעדות שבאזור, הולכים לאט ומצלמים הרבה תמונות סלפי.

טיימס סקוור גדושה גם באמני רחוב, שבהם כאלה שמחופשים לפסל החירות או לדמויות של דיסני. אנשים בתחפושות של אלמו מ"רחוב סומסום" וספיידרמן מנסים לשדל את העוברים והשבים להצטלם אתם ולשלם להם. אבל היתה זו דווקא קבוצת נשים המכונה דסנודאס (desnudas) שעוררה חששות מכך שטיימס סקוור תחזור לימים הישנים והלא כל כך טובים.

דסנודאס הן נשים חשופות חזה צבועות בצבעי גוף, שמסתובבות בטיימס סקוור ומציעות לתיירים להצטלם עמן בתמורה ל"תרומות". רוב התלונות שהתקבלו באחרונה בארגון Times Square Alliance, שמקדם את העסקים בטיימס סקוור, היו על דסנודאס, והאשימו אותן בקיבוץ נדבות או בעירום פומבי. הקבצניות הכמעט עירומות אינן קשורות לראש עיריית ניו יורק ביל דה בלאזיו. אבל, בצדק או שלא בצדק, הן העלו מחדש את הטענה שלפיה דה בלאזיו לא מנהל את העיר כהלכה.

בסקר שערכה באחרונה אוניברסיטת קוויניפיאק, אמרו כמעט מחצית מהתושבים כי איכות החיים בניו יורק הידרדרה. רק שליש אמרו כי איכות חייהם "טובה מאוד" או "טובה", השיעור הנמוך ביותר שאי פעם נמדד. 46% אמרו כי הפשע הוא בעיה חמורה מאוד בעיר. גרדיאן איינג'לס, ארגון מתנדבים של אזרחים הלבושים בג'קטים אדומים וכובעי ברט, עורך סיורי ביטחון בסנטרל פארק לראשונה מזה שני עשורים. איגוד של שוטרים הורה לחבריו לפרסם ברשתות החברתיות תמונות של חסרי בית (הן הוסרו מאז) כדי לתעד את ההידרדרות של העיר.

רויטרס

התדמית עוררה חששות שהתבדו

ובכל זאת, הקיץ האחרון היה הבטוח ביותר בניו יורק זה 20 שנה. הפשיעה ממשיכה לרדת, והציונים בבתי הספר במגמת עלייה. אז למה כל כך הרבה ניו יורקים משוכנעים שהעיר המשגשגת שלהם נמצאת על סף הרס?

סיבה חלקית לכך היא שהם צפו זאת כשדה בלאזיו נבחר לתפקיד. עם היבחרו חששו תושבים רבים שעירם תידרדר בחזרה אל העבר המסוכן שלה, כאילו שמקרי השוד והרצח של שנות ה-70 וה-80 היו המצב הטבעי של ניו יורק.

השותפות למען ניו יורק, ארגון המייצג את החברות הגדולות ביותר בעיר, היה כה מודאג עד שהכין שורה של מדדים כלכליים כדי לעקוב מקרוב אחר סימני החיים של העיר. באחרונה הוא פירסם את ממצאיו לרבעון השני של השנה, שהראו כי מצבה של ניו יורק טוב, וכי מספר המשרות בעיר גדל.

מספר המשרות בניו יורק גדול כעת ב-177 אלף מאשר כשדה בלאזיו נבחר. האבטלה נמצאת ברמתה הנמוכה ביותר מאז התקופה שלפני קריסת ליהמן ברדרס. דה בלאזיו אומר ששיעור הניו יורקים המועסקים הוא הגבוה ביותר מאז 1976. הכנסות העיר עלו ב–8% לעומת השנה שעברה, ההוצאות ירדו ב-8.7% ולעיר יש עודף של 3.6 מיליארד דולר בתקציב. היתרי הבנייה עלו אף הם.

למרות הראיות לכך שהוא מקיים את הבטחות הקמפיין שלו (שכלל חינוך ציבורי לגיל הרך ובנייה של יותר דיור בר השגה), "יש חוסר ביטחון לגבי האופן שבו ראש העיר מנהל את השירותים המוניציפליים", אומרת קתרין וילד, ראש השותפות למען ניו יורק.

אפשר להסביר חלק ממה שקורה בסקרים. כמו במקרה של ראש עיר אחר, רודי ג'וליאני, התפישה לגבי דה בלאזיו משתנה בהתאם למוצא האתני. רבים מהתושבים הלבנים סבורים שהוא מתעניין יותר בקידום האג'נדה הפרוגרסיבית שלו - שאותה חשף במאי בצל בניין הקפיטול בוושינגטון - מאשר בבורות בכביש. בנוסף, מציינים מבקריו של דה בלאזיו את הנטייה שלו לאחר לכל מקום, ומגלגלים את עיניהם לנוכח ההתכתשויות התדירות שלו עם מושל ניו יורק אנדרו קואומו, דמוקרט אף הוא.

רויטרס

עלייה תלולה במספר חסרי הבית

בנוסף לשיגעונות האלה, חלה בניו יורק עלייה במספר חסרי הבית. גם זו אינה אשמתו הישירה של ראש העיר. אבל אנשים נוטים לראות את התחום הזה כדוגמה שמשקפת סדר וממשל טוב. קצת יותר מ-57 אלף אנשים משתמשים במקלטים לחסרי בית בעיר, יותר מ-40% מהם ילדים (הנתונים האלה אינם כוללים את מי שישנים ברחוב). זאת עלייה של כמעט 7% מאז שדה בלאזיו נכנס לתפקיד. הסיבות האמיתיות לכך נעוצות בקיצוץ סובסידיות לפני ימיו של דה בלאזיו, ירידה בהיצע הדיור הזול ושינוי בהתנהגות המשטרה, שכבר לא מטפלת בחסרי הבית.

סוגיית חסרי הבית והקמפיין הרדיקלי של דה בלאזיו מאפילים על החדשות הטובות. דה בלאזיו חזר בו מהתחייבותו להגביל את בתי הספר המופעלים בזיכיון (צ'רטר), והוא אף הרחיק לכת ושיבח אותם בנאום שנשא ב–16 בספטמבר.

הוא גם נסוג מהמאבקים המטופשים שלו בסוגי התחבורה החדשניים והעתיקים (אובר וכרכרות הסוסים). יש לו עדיין עבודה, במיוחד עם המשטרה. שוטר הפיל באחרונה לקרקע את ג'יימס בלייק השחור, כוכב הטניס לשעבר, כשהמתין ללימוזינה שתסיע אותו לפלאשינג מדו לצפות באליפות ארה"ב הפתוחה, כשחשב בטעות שהוא גנב כרטיסי אשראי. דה בלאזיו טיפל בתקרית היטב: הוא התנצל והשוטר הושעה בינתיים מפעילות.

אד קוץ', שהיה ראש העיר בשנות ה-70 וה-80, שאל לעתים את בוחריו “How am I doin’?” (איך הולך לי?). השבחים או הגינויים שלהם זכה השתנו בהתאם לשנה ולשכונה. הניו יורקים שופטים את ראשי הערים שלהם לפי ביטחון, אספקת שירותים עירוניים ואיכות בתי הספר, אומר סטיב מלנגה ממכון מנהטן. דה בלאזיו עוד לא שאל את הניו יורקים איך הולך לו, ואולי טוב שכך. שיעורי התמיכה בו מעולם לא היו נמוכים יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#