הנטל הכלכלי של קליטת פליטים ישתלם - אבל לארצות העשירות בלבד - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנטל הכלכלי של קליטת פליטים ישתלם - אבל לארצות העשירות בלבד

המשבר הדמוגרפי שמביא להזדקנות אירופה מצדיק קבלת פליטים, שבטווח הארוך יסייעו לשפר את הצמיחה ולהחזיר את העלות הראשונית הכבדה בתשלומי רווחה ■ עם זאת, למדינות כמו יוון ואיטליה יידרשו עשורים כדי ליהנות מפירות הקליטה

2תגובות
אי־פי

זרם האנשים הגדול ביותר שמגיע לאירופה זה עשורים איננו רק סיפור הומניטרי, אלא גם הזדמנות עתירת מזל עבור מדינות רבות שעומדות בפני האיום הכלכלי של הזדקנות האוכלוסייה.

הצניחה בילודה באירופה משמעה שיחסרו בשנים הבאות עובדים שיתמכו במספר הגדל והולך של גמלאים. הגעתם של אלפי עובדים צעירים פוטנציאליים — ולעתים בעלי השכלה — עשויה לשפר את עתידו הכלכלי של האזור. המפתחות לכך הם שילובם המוצלח והיצע העבודה באירופה.

גרמניה, בין המדינות שקיבלו בשמחה את הפליטים, היא המדינה שעשויה לקצור את הרווח המהיר ביותר — יש לה שוק עבודה חזק עם המון הצעות עבודה. לעומת זאת, לכלכלות חלשות כמו יוון ואיטליה יידרשו שנים, אפילו עשורים, לקצור תוצאות חיוביות, בשל המחסור הגדול במשרות — אף שגם הן סובלות מפצצת הזמן הדמוגרפית.

"אל לנו לשכוח, אנחנו יבשת מזדקנת בנסיגה דמוגרפית", אמר נשיא הנציבות האירופית, ז'אן קלוד יונקר, באוגוסט. "אנחנו נצטרך כישרונות".

"הנס הכלכלי הבא 
של גרמניה"

לפני שזרימת האנשים התחילה השנה, לשכת הסטטיסטיקה בגרמניה אמר כי אוכלוסייתה, שעתה היא 80.8 מיליון אנשים, תצטמק בעשירית או יותר מכך עד 2060. גרמניה חוזה שכוח העבודה שלה יצנח ב–6 מיליון בתוך 15 שנה. קבלתם של 800 אלף אנשים מסוריה, עיראק וארצות אחרות השנה תעלה לגרמניה 6 מיליארד יורו בתקציבי רווחה ולימודי שפה.

ואולם עלויות ראשוניות אלה עשויות להניב צמיחה כלכלית גדולה יותר שתפצה עליהן. אנדריאס ריס, כלכלן בבנק אוניקרדיט, מעריך שהמהגרים החדשים לגרמניה יסייעו להגדיל את צמיחתה ב–1.7% עד 2020. מנכ"ל דיימלר דיטר זטשה, טען זאת השבוע: "להכניס לגרמניה יותר מ–800 אלף אנשים שזקוקים לעזרתנו זו משימה כמעט בלתי־אפשרית. עם זאת במקרה הטוב, היא תהיה גם הבסיס לנס הכלכלי הבא של גרמניה".

שוודיה, שבשנה שעברה קלטה 80 אלף מבקשי מקלט, המספר השני בגודלו באיחוד האירופי אחרי גרמניה, רואה גם היא במהגרים רווח נקי, אף שהעלות הראשונית כבדה. "מאחר שיש לנו אוכלוסייה מזדקנת", אמר קריסטינה פרסון, השרה לשיתוף פעולה נורדי, "אנחנו חייבים להחליף את מי שעוזב את שוק העבודה".

רויטרס

ואולם במדינות אחרות הפתרון לא כל כך קל. יוון, המדינה הראשונה שאליה מגיעים אנשים הבורחים מהמזרח התיכון, סובלת מאבטלה של כמעט 25%, וחצי מאוכלוסיית הצעירים מובטלת. לפי הערכות יידרשו שנות דור כדי שהכלכלה תתאושש.

המהגרים החדשים יודעים זאת, ומעדיפים להמשיך בדרכם ולהגיע לגרמניה או למדינות העשירות יותר של צפון אירופה. באופן אירוני, כמה מהמדינות באירופה הסובלות ביותר מירידה בילודה — הן אלה שפועלות יותר נגד הגעת הפליטים. הונגריה, לדוגמה, אוטמת את גבולותיה בגדר תיל ויורה גז מדמיע ומים כדי לגרש את המהגרים. בפולין, תופעות כמו הקיטון במספר הילדים במשפחה צפויות להחמיר את המצב הדמוגרפי בשנים הבאות. עד כה הסכימה פולין לקבל 2,000 פליטים. היא אמנם שוקלת להגדיל את המספר במעט, אך דחתה בקשה של האיחוד לקבל 12 אלף איש.

ממשלת צ'כיה בקושי פתחה את שעריה, והרשתה רק ל–1,500 פליטים להיכנס, למרות משבר דמוגרפי שמקשה על כלכלתה. בתוך 25 שנה ישתנה היחס בין מספר העובדים למספר הגמלאים מארבעה עובדים לגמלאי לשניים.

אי־פי

קליטת פליטים 
מושפעת מפוליטיקה

בסך הכל, קבלת פליטים ומהגרים אחרים מושפעת יותר מגורמים פוליטיים ותרבותיים מאשר מגורמים כלכליים — אפילו בגרמניה. כלכלת גרמניה יכולה להפיק תועלת מגידול חד אף יותר בהגירה, אומרים מומחים, אך הממשלה מהססת. הקנצלרית אנגלה מרקל אמרה כי זרים שנמלטים ממלחמה או רדיפות מוזמנים להגיע, אולם מי שהגיע מסיבות כלכליות בלבד, מתבקש לעזוב.

כמה מדינות, ובהן פולין, מודאגות לא רק מהעלויות המיידיות של קבלת פליטים, אלא מכך שהפליטים המוסלמים לא ישתלבו בחברה, או שיסתננו עמם טרוריסטים. מומחה להגירה מ–OECD, ז'אן כריסטוף דומון, אמר כי יקר יותר לשלב פליטים מכל סוג אחר של מהגרים, מכיוון שהם זקוקים לא רק להכשרות שפה ומקצוע, אלא גם לטיפול בפציעות או טראומה פסיכולוגית. עם זאת, בטווח הארוך, לפליטים יש השפעה חיובית על הכלכלה, לדבריו. מחקר אוסטרלי אחד הראה כי בתוך 15 שנים, מהגרים מסיבות הומניטריות תורמים לארצם החדשה יותר מאשר עלות קליטתם.

אולריך גרילו, ראש הפדרציה לתעשיה בגרמניה, אמר כי ממשלת גרמניה חייבת להבטיח שהפליטים שמגיעים יורשו לעבוד במהירות. כמה חברות כבר הביעו נכונות לקבל את המהגרים החדשים, בהן סימנס ודויטשה טלקום, שמציעות מספר קטן של משרות התמחות בתשלום.

מקדונלד'ס גרמניה הודיעה כי תסייע לממשלה לספק 20 אלף קורסי שפה מקוונים למבקשי מקלט. זטשה היה בין התומכים הבולטים בקליטת המהגרים. הוא אמר בתערוכת הרכב בפרנקפורט, שנערכה באחרונה, כי כל מי שמצליח להתגבר על המכשולים ומגיע לגרמניה מהמזרח התיכון או אפריקה, כבר מצויד בתכונות הנחוצות כדי לעבוד אצלו. "אני מאמין כי מי שנוטש את חייו מאחוריו לחלוטין יהיה בעל מוטיבציה גבוהה ללמוד ולעבוד פה, ולבנות חיים חדשים", אמר זטשה. "אנחנו מחפשים בדיוק אנשים כאלה כאן במרצדס ובארצנו בכלל".

רק אחד מכל חמישה פליטים באירופה מגיע מסוריה

משבר הפליטים באירופה מושך תשומת לב רבה — בעיקר על רקע גל הפליטים שמגיע אל היבשת הקלאסית בעקבות מלחמת האזרחים העקובה מדם בסוריה. ואולם נתונים שפורסמו על ידי יורוסטאט, רשות הסטטיסטיקה של האיחוד האירופי, מגלים כי רק אחד מכל חמישה פליטים המגיעים לאירופה הוא מסוריה.

לפי הנתונים, ברבעון השני של 2015, הגישו 213,200 בני אדם בקשה לקבלת מקלט במדינות האיחוד האירופי, עלייה של 15% לעומת הרבעון הראשון של 2015 וזינוק של 85% לעומת הרבעון השני של 2014. שתי מדינות המוצא העיקריות של מבקשי המקלט ברבעון השני היו סוריה ואפגניסטאן. מספר מבקשי המקלט מסוריה הגיע ברבעון השני לכ–44 אלף ומספר בקשות המקלט של פליטים מאפגניסטאן הגיע ל–27 אלף. מספר בקשות המקלט מקוסובו צנח מ–50 אלף ברבעון הראשון לכ–10,000 ברבעון השני.

באופן לא מפתיע, הפליטים מבקשים מקלט בעיקר במדינות אירופה שבהן המצב הכלכלי טוב יחסית. 38% מהפליטים ביקשו להשתקע בגרמניה, 15% בהונגריה, 8% באוסטריה, 7% מהפליטים ביקשו לקבל הכרה באיטליה, ושיעור דומה נרשם גם בשוודיה ובצרפת. בהונגריה, שאותה שוטף גל לאומנות בעקבות זרם הפליטים למדינה, נרשם גם היחס הגבוה ביותר של מספר הפליטים ביחס לאוכלוסייה — 3,317 בקשות להכרה כפליטים לכל מיליון אזרחים.

ביוני 2015 המתינו 592 אלף בקשות להכרה כפליטים לאישור במדינות האיחוד האירופי, לעומת 365 אלף בלבד ביוני 2014. 
52% מהבקשות הממתינות היו בגרמניה. בין יולי 2014 ליוני 2015 הוגשו 745,725 בקשות מקלט באיחוד האירופי — יותר מ–154 אלף היו בקשות של פליטים מסוריה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#