ילן השאירה את הריבית האפסית - ועימה את תופעות הלוואי - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ילן השאירה את הריבית האפסית - ועימה את תופעות הלוואי

אזכור ההתפתחויות הפיננסיות הגלובליות מעיד שהבנק קשוב לטלטלות בשווקים העולמיים שעלולות להשפיע לרעה על הכלכלה האמריקאית עוד לפני שהן נותנות אותות של ממש

3תגובות

הבנק הפדרלי בארה"ב הודיע הערב (ה') על החלטתו להותיר את ריבית הבסיס ללא שינוי, ברמה של 0%-0.25% - הנמוכה בהיסטוריה של ארה"ב. ההחלטה, ביחד עם הורדת תחזית הריבית לשנים הבאות, מהווה הכרה בחולשות יסוד בכלכלה האמריקאית – וממנה אפשר לגזור מסקנות על חולשות בכלכלות המתעוררות, בעיקר סין. עם זאת אמרה יו"ר הבנק הפדרלי, ג'נט ילן, כי יש אפשרות שהריבית תועלה בפגישה הבאה של הבנק בסוף אוקטובר.

"התפתחויות כלכליות ופיננסיות גלובליות לאחרונה עלולות להגביל את הפעילות הכלכלית במידת מה ועשויות לגרור ירידה באינפלציה בטווח הקרוב", נאמר בהודעה שפורסמה בתום ישיבתה בת היומיים של ועדת השוק הפתוח של הבנק הפדרלי, האחראית על קביעת המדינות המוניטרית.

אי-אף-פי

החלטת הבנק להותיר את הריבית ללא שינוי התקבלה ברוב של תשעה תומכים ומתנגד אחד - נשיא הבנק הפדרלי של ריצ'מונד, ג'פרי לאקר, שתמך בהעלאת הריבית ב-0.25%. תחזית הבנק לריבית בסוף השנה היא 0.4% - מעין איתות זהיר לאפשרות העלאת ריבית בהמשך השנה.

הסיכויים להתגברות האינפלציה בארה"ב בצירוף של התאוששות בשכר, בתעסוקה ובמצב השווקים הפיננסיים עד כדי העלאת ריבית בחודש הבא אינם גבוהים. ההודעה שאיזכרה התפתחויות גלובליות פיננסיות גם מראה שהבנק קשוב לטלטלות בשווקים העולמיים שעלולות להשפיע לרעה על הכלכלה האמריקאית עוד לפני שהן נותנות אותות של ממש באינדיקטורים הכלכליים אחריהם עוקב הבנק.

ילן וסגניה בבנק ממשיכים בהחלטה זו מסורת שבה החל אלן גרינספאן בעשור הקודם, שדגלה בריבית נמוכה בהרבה מהממוצע ההיסטורי לשם עידוד הפעילות הכלכלית. בעקבות שנים רבות של ריבית נמוכה נוצרו תופעות כלכליות שחלקן אינו עולה בקנה אחד עם המודלים הכלכליים המקובלים.

כשהכלכלה צנחה במשבר של 2008, המחירים לא נבלמו כמקובל. עם התאוששותה של הכלכלה העולמית – בעיקר המערבית, המחירים לא חזרו לעלות. הריבית הזולה אולי תידלקה בועות נכסים, אולם היא לא הצליחה לייצר צמיחה בריאה ובת קיימא  - לא בארה"ב, בטח לא באירופה. ובישראל, שאליה מתייחסים כמעט כל המשקיעים הזרים שאנו מדברים איתם כאל נס כלכלי, אנחנו יודעים מקרוב את האמת – הצמיחה חלשה משהיתה ומהפוטנציאל האמיתי של הכלכלה, מסיבות רבות.

הסיבות לכך עדיין לא נבדקו מספיק לעומק, והבנקים המרכזיים בעולם לא הציגו תיאוריה, מודל או פתרון משביעי רצון ואפקטיביים לעובדות האמורות.

הפתרון לפרדוקס נמצא אולי בדיוק בריבית עצמה – זהו הפרמטר העוצמתי שקושר בין פיננסים לכלכלה ריאלית. כשהריבית נמוכה, האשראי זול, בעלי ההכנסות והנכסים יכולים למנף אותו כדי להתעשר. למעוטי ההכנסות, שמשתמשים בהכנסה ובאשראי לצריכה, התוצאה היא רק גידול בחוב, וכתוצאה מכך גידול בפערים בינם לבין העשירים ביותר. אחת הדוגמאות לכך נמצאת בישראל, שבה הריבית הנמוכה הזניקה את מחירי הנדל"ן ומצצה את לשד הכנסותיו של המעמד הבינוני, הנאבק להתקיים כאשר דירות עלובות בפאתי גוש דן עולות יותר מאחוזה באירופה.

למרות כל האמור, הדרישה להעלות את הריבית שוב, בערך 35 שנים לאחר שהנגיד הניצי האחרון שהיה בארה"ב, פול וולקר המוערך, ריסק באמצעותה את האינפלציה, מתקבלת כבלתי ריאלית במציאות הכלכלית של ימינו. הכלכלות המתעוררות תלויות יותר מדי בזרימות הון שייפגעו מריבית גבוהה באמריקה ובמערב, והן כבר לא מהוות מנועי האצה לצמיחה הגלובלית. אירופה בשיתוק כלכלי שעלול להחמיר לנוכח המאבק הפוליטי על עתיד האיחוד. ואפילו בארה"ב עצמה, עם אינפלציה אפסית, לבנק הפדרלי אין מנדט קלסי להעלות ריבית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#