עם נפילת מחיר הנפט בעולם - 
הסיכונים במזרח התיכון גוברים - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עם נפילת מחיר הנפט בעולם - 
הסיכונים במזרח התיכון גוברים

מחירי הנפט הגבוהים, מתחילת המילניום ועד השנה שעברה, סייעו למרבית יצואניות הנפט של המזרח התיכון לשמור 
על יציבות גם במהלך האביב הערבי - אך רבות מהן מתחילות להרגיש את החסרונות של התבססות על תחום יצוא אחד

8תגובות

במשך תקופה ארוכה, החדשות שזרמו מהמזרח התיכון התמקדו במלחמות, טרור ומהפכות. עם זאת, בחלק ממדינות המזרח התיכון היה נוח למדי עד לאחרונה. עשור של מחירי נפט גבוהים הותיר את יצואניות האזור עם נכסים ממשלתיים בסך יותר מ–2.5 טריליון דולר, לצד שלל צעצועים יוקרתיים: ערים חדשות, כבישים חדשים, רכבות, מפעלים, נמלי ים ותעופה וכמובן גם נשק חדיש.

הר המזומנים הגן עליהן עד כה ממשברים משמעותיים בעקבות קריסת מחירי הנפט בשנה שעברה. בסך הכל, מצבן הפיננסי של יצרניות הנפט במזרח התיכון טוב בהרבה מזה של יריבות כוונצואלה וניגריה. אך כעת, כשלא רואים סוף לתקופת שפע הנפט הנוכחית והירידה במחירים, גוברים החששות.

אי־פי

מאחורי דלתות סגורות ובמדיה החברתית המזרח התיכון מלא בדיבורים על שידור חוזר של שנות ה–80 — תקופה עגומה עבור יצרניות הנפט, כשהכנסותיהן לא רק קרסו, אלא נותרו נמוכות למשך כמעט 20 שנה.

בלתי־אפשרי לראות כל כך הרבה קדימה, וההשפעות של האטה — גם אם קצרה — יהיו שונות ממדינה למדינה. לקטאר, למשל, יש כל כך מעט אזרחים וכל כך הרבה כסף, שהיא תוכל לשרוד בקלות במשך שנים על הכנסותיה מהשקעות זרות כמו תיק הנדל"ן הלונדוני שלה, שמוערך בשווי 10 מיליארד דולר.

האמנה החברתית
 שומרת על אלג'יריה

לעומת זאת, אלג'יריה, שבה 40 מיליון אנשים, צפויה להתמודד עם משבר מיידי יותר. גירעון הסחר שלה בשבעת החודשים הראשונים של השנה הגיע ל–8 מיליארד דולר, או כ–7% מהתמ"ג, לעומת עודף בסך 4 מיליארד דולר באותה התקופה בשנה שעברה. המטבע שלה איבד רבע משוויו מול הדולר.

לאלג'יריה גם זיכרונות אפלים יותר מאותו משבר קודם. התמוטטות מחיר הנפט בשנות ה–80 שמה קץ לאמנה החברתית שלה, שבמסגרתה הממשלה סיפקה משרות ורווחה נדיבה בתמורה לפוליטיקה מנוונת. כשהשכר ירד והאינפלציה והאבטלה זינקו, פרצו מהומות, ואחריהן סערה פוליטית. מאוחר יותר, בשנות ה–90, פרצה מלחמת אזרחים.

באלג'יריה יצאו הגנרלים כשידם על העליונה בסופו של דבר, והם חיסלו והתישו את יריביהם האסלאמיסטיים. אך מה שהצליח לייצב את השקט השברירי היה חזרתה של האמנה החברתית, הודות לעליית מחירי הנפט. כשב–2011 פרץ האביב הערבי בכמה מדינות במזרח התיכון, באלג'יריה נשמר השקט. הסיבה לא היתה רק שאזרחיה ידעו שלמהפכה יש מחיר כבד, אלא גם שה"פובואר" — הכינוי של האלג'יראים לשכבת הגנרלים והפונקציונרים המנהלת את המדינה — יכולה היתה להרשות לעצמה העלאה משמעותית בשכר והשקעה ממשלתית בתשתיות.

למרות חוסר שקט כרוני והנהגה מזדקנת — הנשיא עבד אל־עזיז בוטפליקה הוא בן 78 וסובל ממחלות — אלג'יריה אינה בסכנת קריסה חוזרת מיידית. הזינוק במחירי הנפט הותיר אותה כמעט ללא חובות, ועם יתרות מט"ח נכבדות. עם זאת, אלה כבר ירדו כמעט ב-20 מיליארד דולר, משיא של 194 מיליארד דולר בשנה שעברה.

95% מהיצוא של אלג'יריה נשען על נפט וגז, וכך גם מרבית הכנסות הממשל. בשנה שעברה, כאשר הקריסה במחיר הנפט ממספר תלת־ספרתי אל פחות מ–50 דולר לחבית התחילה להתייצב, ממשלת אלג'יריה רשמה גירעון של 6.8% מהתמ"ג. הכנסותיה צפויות לנוח בחצי השנה, ובשילוב עם סובסידיות ממשלתיות הבולעות 13% מהתמ"ג ואבטלת צעירים המתקרבת ל–25%, אין פלא שממשלת אלג'יריה קראה באחרונה לכינוס חירום של אופ"ק, קרטל יצואניות הנפט, בניסיון להעלות מחירים.

סעודיה מובילה את הצניחה במחירים

יצרניות הנפט הגדולות של המפרץ הפרסי, בהובלת סעודיה, התעלמו מהקריאה. לא רק שיש להן רשת ביטחון גדולה בהרבה של חסכונות — הן למעשה מובילות את הצניחה במחירים, במסגרת האסטרטגיה ארוכת הטווח שלהן. גם זה מבוסס על ניסיון שנות ה–70 וה–80. יצרניות הנפט גילו שכשהקרטל דחף את המחירים גבוה מדי, צרכנים מיהרו למצוא מקורות אנרגיה חלופיים. כתוצאה מכך, לאופ"ק נדרשו כמעט 20 שנים להשתלטות מחדש על נתח השוק שאיבדה במשבר.

כבר כיום, קריסת המחירים האחרונה הובילה לצמצום ודחייה של תוכניות להרחבת חיפושי ופיתוח שדות הנפט החדשים במקומות אחרים, אך בינתיים הפקת הנפט עצמה לא הושפעה. דו"ח של הבנק המרכזי של סעודיה שהתפרסם באחרונה התלונן כי יצרניות הנפט מחוץ לאופ"ק התבררו כ"פגיעות פחות למחירי הנפט מכפי שחשבנו בעבר". הדו"ח קרא לסבלנות מצד חברות אופ"ק, ול"מוכנות לשמור על רמות התפוקה הנוכחיות עד שהביקוש ישיג את ההיצע הנוכחי". המלצה זו הגיעה ליעדה: סעודיה, כמו גם עיראק ועומאן, שואבות נפט בקצב שיא.

השאלה היא כמה זמן יוכלו סעודיה ובנות בריתה להמשיך בכך — ובאיזה מחיר? סעודיה משכה כסף רב מהיתרות שלה, שהצטמצמו ב–11%, מכ–740 מיליארד דולר לפני שנה. סעודיה התחילה לראשונה זה שנים להנפיק אג"ח. קרן המטבע הבינלאומית (IMF), בדו"ח שהתפרסם לאחרונה, חוזה גירעון של 20% בתקציב הסעודי השנה, בתקופה שבה השקעות הממלכה בביטחון גדולות מאלה של רוסיה.

הממלכה גם מנהלת מלחמה בתימן, מקימה פרויקטי תשתיות ענקיים כמו רכבת תחתית בת שישה קווים בבירה, ריאד, ותומכת במשטר עבד אל־פתאח א־סיסי במצרים.

אך סעודיה — לצד מדינות עשירות יותר במונחי הכנסה לנפש כמו כוויית, איחוד נסיכויות המפרץ וקטאר — יכולות להמשיך כך עוד זמן מה. עם שיעור החוב־תמ"ג הנמוך ביותר בשנה שעברה (1.6%!), יש לה מרחב פעולה אדיר להלוואות ולחסכונות. צעדים פשוטים כמו החלת מסי נדל"ן או מע"מ, או העלאת מחירי האנרגיה המקומיים, עשויים לסייע לה לפצות על גירעונות בתקציב.

למרות זאת, ליצואניות הנפט העשירות ביותר יש סיבה לדאגה. הן למדו לקחים רבים מן העבר, אך יש אחד שעדיין לא הופנם. למרות אזהרות חוזרות ונשנות לגיוון הכלכלה, כמעט כל יצואניות הנפט עדיין נסמכות על נפט כדי לשרוד. עם אוכלוסייה גדלה והולכת לצד ציפיות הציבור, המשבר הבא הוא רק עניין של זמן.

אי־פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#