כך חיים מיליוני אנשים על 2 דולרים ביום במדינה העשירה בעולם - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך חיים מיליוני אנשים על 2 דולרים ביום במדינה העשירה בעולם

עניים בארה"ב משלמים מחיר קיצוני על שימוש בשירותים פיננסיים, אם יש להם בכלל גישה אליהם ■ 
כדי לקבל השלמת הכנסה, למשל, צריך לקחת הלוואה בריבית מטורפת כדי לממן את הגשת הבקשה להטבה

29תגובות

כשקן מרטין, מוכר כובעים, משלם את דמי המזונות החודשיים שלו, הוא עדיין משתמש בהעברת כספים ולא בהמחאה. לדבריו, בצורה זו אין סכנה למשיכת יתר, שעולה לו בעמלה בנקאית של 40 דולר. העברה עולה 7 דולר בבנק. בדואר היא עולה רק 1.25 דולר, אך קשה להגיע לשם. למרות זאת, כשהיה מחוסר בית באחרונה, מרטין העדיף לישון ברחוב עם מאות דולרים במזומן - תוצאה של החמצת שעות הפתיחה בדואר - במקום להסתכן בעמלת משיכת היתר. התשלום, הוא אומר, היה 
גומר אותו.

החיים יקרים בעבור עניי ארה"ב, והגורם העיקרי לכך הוא מחירי השירותים הפיננסיים, שמשפיעים גם על מהגרים השולחים כסף הביתה. למרטין לפחות יש חשבון בנק. ל–8% ממשקי הבית האמריקאיים - וכמעט שליש מאלה שהכנסתם השנתית היא פחות מ–15 אלף דולר בשנה - אין חשבון בנק. יותר ממחצית ממחוסרי חשבון הבנק אומרים שבנקאות יקרה מדי בעבורם. רבים מהם לא יכולים לשמור על המאזן המינימלי הדרוש כדי להימנע מעמלות משיכת יתר. בעבור אחרים, החשש מעמלות בלתי־צפויות פשוט גדול מדי.

בלומברג

ללא חשבון בנק, החיים יקרים יותר. פדיון המחאה בחברות ניכיון וכדומה עולה 2%–5% מערך ההמחאה בדרך כלל. מחוסרי חשבון הבנק לרוב משלמים בסופו של דבר עמלות פעמיים - אחת כדי להמיר את המחאת השכר שלהם למזומנים, והשנייה כדי להעביר את המזומנים בהעברת כספים, לדברי ג'ו ולנטי, מהמרכז לקידמה אמריקאית, מכון מחקר בעל נטייה שמאלית. ב–2008, מכון ברוקינגס העריך כי עמלות אלה עשויות להצטבר לכדי 40 אלף דולר על פני קריירה של עובד במשרה מלאה.

כרטיסי חיוב נטענים זוכים לפופולריות גוברת, כחלופה לחשבונות בנק. חברת הייעוץ מרקייטור מעריכה כי הפיקדונות בכרטיסים אלה טיפסו ב–5% והסתכמו ב–570 מיליארד דולר ב–2014. אף שקבלת שכר או קצבאות בכרטיסים נטענים זולה יותר מפדיון המחאות, על כרטיסים אלה יש לרוב שלל 
עמלות אחרות.

מדינות רבות בארה"ב מנפיקות כרטיסים נטענים משלהן כדי לחלק קצבאות רווחה. כתוצאה מכך, מי שאינם חיים בקרבת הבנקים הנכונים יוצאים נפסדים - או בגלל עמלות גבוהות בכספומטים, או בגלל נסיעה ארוכה למשיכת כספים. יש גם תנאים טורדניים אחרים: באינדיאנה, למשל, כרטיסי הרווחה מאפשרים רק משיכת מזומנים אחת בחודש, ובדיקת המאזן עולה 40 סנט. קנזס נטשה באחרונה ברגע האחרון תוכנית להגביל את משיכות המזומנים ל-25 דולר ביום, כי המגבלה היתה מחייבת נסיעות יקרות רבות לכספומט הנכון.

בעבור עניים, גישה לאשראי פירושה לרוב שימוש במלווים לטווח קצר הגובים ריביות גבוהות. ב–2013, ההלוואה החציונית מסוג זה היתה 350 דולר לשבועיים, ונשאה ריבית של 322%, לעומת כ–15% על כרטיס אשראי טיפוסי בארה"ב. כמעט מחצית ממי שנטלו הלוואות כאלה עשו זאת יותר מעשר פעמים ב–2013, כשהלווים החציוניים שילמו עמלות בסך 458 דולר. ב–2014 כמעט מחצית ממשקי הבית האמריקאיים אמרו כי אינם מסוגלים לכסות עלות בלתי־צפויה בסך 400 דולר ללא נטילת הלוואה או מכירת נכס. 2% אמרו כי מצב זה יוביל אותם להלוואות קצרות טווח כאלה.

סניף בנק אוף אמריקה, ניו יורק
בלומברג

צירוף בעייתי במיוחד הוא אשראי יקר ותשלומי רווחה שמגיעים בתור סכום שנתי גדול. השלמת שכר - הטבת מס לעובדים במשפחות עניות - משולמת פעם בשנה, כהחזר מס. סך ההחזר עלול להגיע לאלפי דולרים - הרבה יותר מהשכר החודשי של משפחות רבות. שלא במפתיע, משקי בית במצוקה כלכלית מנסים לקחת הלוואות מראש כנגד תשלום זה.

רגולטורים עודדו באחרונה בנקים להימנע מהלוואות לטווח קצר בריבית גבוהה כנגד החזרי מס צפויים. אך עדיין נפוץ לקחת הלוואה - שנועדה לממן גם את הגשת המועמדות לקבלת הטבת המס. ב–2014, כמעט 22 מיליון צרכנים השתמשו ב"המחאות בציפייה להחזר", המציעות הלוואה לתשלום על הגשת המסמכים, וגובות את החזר התשלום אוטומטית כשההחזר מגיע. מוצר זה לרוב עולה 25–60 דולר, על הלוואה לשבועות ספורים.

גם המובייל 
לא יעזור לעניים

כיצד ניתן להוזיל שירותים פיננסיים לעניים? ולנטי רואה פוטנציאל בשירותי בנקאות במובייל. אך העניים עדיין לא ממוקמים היטב כדי ליהנות ממהפכת המובייל. רק מחצית מהמשתכרים פחות מ–30 אלף דולר בשנה מחזיקים בסמארטפון, לעומת 70% או יותר ברמות הכנסה גבוהות יותר. כמעט מחצית ממי שכן מצליחים להשיג סמארטפון, נאלצו לבטל את המינוי שלהם באופן זמני 
מסיבות פיננסיות.

ייתכן כי הסיבה לכך היא תמחור לא שוויוני: מי שאין להם כרטיסי אשראי, לרוב נסמכים גם על כרטיסי SIM נטענים, שאינם מגיעים עם הנחה גדולה על המכשיר.

חדירה נמוכה של סמארטפונים מייקרת את החיים גם במובנים אחרים. הלא־מחוברים אינם נהנים מהתקשורת הזולה, החינוך ואף התחבורה שכלכלת האפליקציות מספקת. רבע ממשקי הבית העניים כלל אינם משתמשים באינטרנט, מה שמקשה על השוואת מחירים.

האינפלציה פוגעת קודם בחלשים

האינפלציה מקשה על העניים יותר בשנים האחרונות. מחיריהם של פריטים הסופחים את מרבית התקציב שלהם - כמו שכר דירה, מזון ואנרגיה - טיפסו מהר יותר ממוצרים ושירותים אחרים. הירידה במחירי הנפט והאנרגיה אולי תוביל לבלימת מגמה זו, אך לרוב העניים מחזיקים פחות במכוניות, כך שאינם נהנים באותה מידה מהדלק הזול.

ב-2000–2013 האינפלציה היתה גבוהה יותר בעבור עניים מאשר היתר ב–139 מתוך 168 חודשים, לפי נתוני הבנק הפדרלי של שיקגו. כתוצאה מהאינפלציה הגבוהה יותר, המחירים טיפסו ב–3.2% יותר בעבור עניים בתקופה זו. הנתונים אולי מפחיתים במעט מהאי־שוויון, מכיוון שאינם כוללים תרומות מעסיקים לביטוח בריאות, מה שלרוב פוגע בשכר ומהווה חלק גדול יותר משכרם של העניים.

לעלות הגבוהה של העוני שתי השלכות מרכזיות. הראשונה היא שהאי־שוויון חמור מכפי שהנתונים הרשמיים מעידים. זה נכון גם אם לא כוללים חוסר שוויון פיננסי - כמו השלכות על בריאות של מי שנסמכים על הכנסה נמוכה. השנייה היא מציאת דרכים לצמצם עלויות אלה, בין היתר, למשל, באמצעות הקלת הליך הבקשה של הקלות מס, או שינוי חוקי משיכת היתר, שבינתיים משמשים לסבסוד שירותי בנקאות ללקוחות אחרים. מהלך כזה יהיה דרך זולה לסייע לבעלי הכנסות נמוכות - ואין הרבה 
הזדמנויות כאלה.

לחיות על 2 דולרים ביום במדינה העשירה בעולם // ניו יורק טיימס

רפורמה שנועדה לעודד עניים לעבוד ונחקקה בשנות ה–90 בתקופת ממשל ביל קלינטון היתה, לצד סדרה נוספת של שינויים במערכת הרווחה האמריקאית, אחד הגורמים לגידול מדהים במספר המשפחות העניות להחריד בארה"ב. מאז העברת הרפורמה ב–1996, מספר המשפחות החיות על פחות מ–2 דולרים ביום גדל ביותר מפי שניים, והגיע ל–1.5 מיליון משקי בית בתחילת 2011.

הנתון המדכדך הזה נחשף ומנותח בספר חדש בשם "2 דולרים ביום: חיים על כמעט כלום בארה"ב" של קתרין אדין ולוק שייפר. השניים מצאו ראיות נוספות לכך בנתוני בנקי המזון, תוכנית תלושי המזון, ודיווחים ממערכת החינוך על הגידול במספר הילדים חסרי הבית.
מאז סוף שנות ה–60 ועד אמצע שנות ה–90, היתה לסדרת התפתחויות השפעה עמוקה על משפחות קשות יום בארה"ב.

מבקריה של מערכת הרווחה טענו כי מספר האמהות הלא־נשואות גדל בגלל תשלומי רווחה, וטענתם זכתה לאוזן קשבת בתקופת הנשיא רונלד רייגן, שהוביל רפורמה במערכת הרווחה. בתקופת קלינטון הוצעו רפורמות שנועדו לספק הכשרה וסיוע בטיפול בילדים להורים עובדים בניסיון לגמול אנשים מתשלומי רווחה ולהחזירם לעבודה. בסופו של דבר, התקבלה הצעת נגד רפובליקאית שכללה הגבלות רבות על קבלת קצבאות רווחה. לאחר ביצוע הרפורמות, אכן היתה ירידה במספר האמהות הלא־נשואות שלא עבדו, ואולם זו התבררה כתוצאה של שנות צמיחה וביקוש גבוה לעובדים, ומשאלו הסתיימו, הובילו הרפורמות לגידול משמעותי במספר האימהות הבודדות "הלא מחוברות" - שאינן עובדות אך גם לא זכאיות לתשלומי רווחה. אחת מכל חמש אמהות יחידניות באמצע שנות ה–2000 משתייכת לקבוצה זו, לפי הספר.

אדין ושייפר גילו כי יש מספר מפתיע של משפחות שמתקיימות "ללא הכנסה במזומן משום מקור שהוא". השניים ניתחו את נתוני מפקד האוכלוסין, המבוססים על ראיונות שנתיים עם עשרות אלפי משקי בית אמריקאיים. בקיץ 2012 השניים התחילו במחקרים אתנוגרפיים ברחבי ארה"ב: בערים גדולות כמו שיקגו וקליבלנד, בערים בינוניות ובכפרים נידחים בדלתא של המיסיסיפי. בכל מקום לא התקשו למצוא משפחות שהכנסתן במזומן היתה פחות מ–2 דולרים ליום לאדם במהלך תקופות מסוימות בשנה.

איך שורדים על 2 דולר לשנה? משתמשים בספריות ציבוריות, בבתי תמחוי ובמקלטים לחסרי דיור, אוספים פחיות ותורמים פלסמה בבנק הדם בתמורה למזומן. בעיירות במיסיסיפי שבהן בתי תמחוי מעטים ואין בנק דם, המצוקה רבה יותר. רבות מהמשפחות שנבדקו במחקר מתגוררות אצל קרובים או חברים כי אין להן די לממן דיור משלהם. במקומות אלה סבלו רבים מהם מהתעללות וטראומה שהחמירו את מצבם הכלכלי.
המחקר של אדין ושייפר מספק כמה סיבות הגיוניות לגידול החד בעניים. הראשונה היא "העולם המסוכן של עבודה בשכר נמוך" - שבו המוני עובדים מתחרים על כל משרה, לוחות הזמנים בלתי־צפויים וכך גם מספר שעות העבודה, ומי שאין ברשותם טלפון מחמיצים הזדמנויות עבודה רבות. בנוסף, עובדים רבים שזכאים לקצבאות רווחה כלל לא יודעים זאת, ואמרו לחוקרים: "חשבנו שלא נותנים את זה סתם לכל אחד". היעלמות משרות חקלאיות באזורים הכפריים תרמה גם היא לקשיים.

תלושי המזון הם רשת הביטחון העיקרית הזמינה לרבים, אך היא אינה מאפשרת מימון של קורת גג כמו מזומנים. הספר קורא לרפורמה שתהפוך את מגמת הגידול בעוני מוחלט זה מאז העברת הרפורמה הקודמת, גידול שנמצא בבסיס כל השיח על שוויון הזדמנויות והחלום האמריקאי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#