ניו יורק טיימס מתפעל מהבעלים של הוט: שווה 17 מיליארד דולר ועדיין קובע פגישות בעצמו - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ניו יורק טיימס מתפעל מהבעלים של הוט: שווה 17 מיליארד דולר ועדיין קובע פגישות בעצמו

פטריק דרהי, המיליארדר הצרפתי-ישראלי, שולט באחת מאימפריות הכבלים הגדולות באירופה כיום, אך עדיין ממעט בהופעות פומביות, ושומר על אורח חיים צנוע יחסית - בבית ובמשרד

28תגובות

כאשר המיליארדר הצרפתי-ישראלי פטריק דרהי רכש חברת טלוויזיה בכבלים בסנט לואיס, והוזכר כמחזר פוטנציאלי עבור טיים וורנר כייבל, הייתה זו אולי הפעם הראשונה שאמריקאים רבים שמעו את שמו. אך דרהי, בן 52, אינו זר לתעשיית הכבלים האמריקאית. ב-1990, זמן קצר לאחר ירח הדבש שלו, כאשר חי בפרבר בפריז, הוא הפתיע את אשתו הטרייה כאשר התפטר במפתיע ממשרתו במעבדת סיבים אופטיים בענקית האלקטרוניקה האירופית פיליפס. הוא אמר לה כי ברצונו לנסות ידו בתעשיית הכבלים בארה"ב.

ההחלטה הונעה בעיקר משעמום ותסכול מביורוקרטיה תאגידית, אמר דרהי, מבעלי HOT בישראל, בעבר. אך היא גם הונעה מההכרה בכך שרשימת האנשים העשירים בעולם של "פורבס" כללה באותה עת מספר משמעותי של יזמי כבלים אמריקאיים. "לכן הלכתי לשם, כי הבנתי ששם יהיה לי הסיכוי הטוב ביותר", נזכר דרהי באחרונה כאשר דיבר בפני סטודנטים ובוגרים של האקול פוליטכניק, מבתי הספר המובילים להנדסה בצרפת, שם עשה את התואר הראשון שלו.

הוא נסע לארה"ב והציע את שירותיו כיועץ למשקיעים בחברות כבלים אמריקאיות – ביעצו על רכישות פוטנציאליות באירופה. תוך 3 חודשים, הוא השתכר יותר משהשתכר בפיליפס. כעת, כעבור 25 שנים, דרהי צבר קופת מזומנים גדולה מספיק כדי לאפשר לו לצאת לגל רכישות נוסף בתחום הכבלים בארה"ב. במאי רכש את סאדנלינק קומיוניקיישנס, מפעילת הכבלים השביעית בגודלה בארה"ב, תמורת 9 מיליארד דולר. בשבוע הבא, הוא מתכוון להגיע לניו יורק לכנס התקשורת השנתי של גולדמן סאקס.

במסיבת עיתונאים במאי, אמר דרהי כי המגעים עם טיים וורנר היו ראשוניים בלבד. אכן, זמן קצר לאחר תום המגעים, טיים וורנר קיבלה הצעה בסך 56 מיליארד דולר מצ'רטר קומיוניקיישנס.

רויטרס

אך החברה הציבורית שדרהי שולט בה, אלטיס, היא בעלות שווי שוק של כ-25 מיליארד יורו בהולנד – כמעט 28 מיליארד דולר. עסקת סאדנלינק הציתה ספקולציות כי החברה שמעולם לא נרתעה מעסקות ממונפות, עשויה לרכוש אחזקות כבלים גם מידי חברות תקשורת גדולות אחרות בארה"ב. ובעוד אלטיס מתכננת את הרחבת פעילותה בארה"ב, משקיעים משני צידי האוקיינוס האטלנטי מתחילים לבחון מקרוב את דרהי ואת האסטרטגיה שלו, שבאירופה התמקדה בצומת של כבלים, שירותי אינטרנט ותקשורת סלולרית. "פטריק מאמין כי רשתות תקשורת במהירות גבוהה היום מקבילות בחשיבותן לפיתוח כלכלי למה שבמאה ה-19 וסוף המאה ה-20 היו רשתות המים, החשמל והרכבות", אומר ז'רום יום-טוב, בנקאי השקעות לשעבר ב-HSBC המנהל את חטיבת הכבלים והתקשורת הראשית של אלטיס בצרפת, נומריכבל-SFR.

דרהי סירב להתראיין לכתבה. אך סדרת ראיונות עם קומץ חברים ועמיתים נותן הצצה קלה לתחילת הקריירה שלו ולשאיפותיו בארה"ב.

דרהי נולד בקזבלנקה וגדל בקהילה הקטנה של היהודים האירופאים בעיר. בן לשני מורים למתימטיקה, הוא לימד את עצמו לנגן בפסנתר, וניחן בכישרון למספרים. בגיל 11, כבר סייע להוריו לבדוק מבחנים.  בגיל 15 עזב את מרוקו עם הוריו ואחותו, והמשפחה התיישבה בעיר מונפלייה בדרום צרפת. זה היה מעבר קשה עבור המשפחה, שכמו רבים מבין הצפון-אפריקאים ממוצא צרפתי, התקשתה להתקבל בצרפת. הוא אמנם המשיך להצטיין בלימודים, אך מעמדו כאאוטסיידר גרם לו להרגיש לא בנוח עם הכרה ציבורית בכשרונותיו. "גיליתי שבסופו של דבר, אם מצליחים במשהו, לא צריך להתפאר בכך, ומוטב להישאר שקטים", אמר דרהי בראיון מצולם שהוצג השנה בארוחת ערב בפריז בה זכה בפרס מטעם קבוצת תורמים צרפתיים לאוניברסיטה העברית בירושלים.

דרהי התקבל בסופו של דבר לאקול פוליטכניק, וחקר סיבים אופטיים באקול נסיונל סופריור דס טלקומיוניקסיון. כאשר סיים את התואר ב-1986, יצא למסלול מסורתי בהנדסה, והצטרף לפיליפס. אך זה היה בטרם איבד סבלנות למה שהוא תפס כקצב האיטי של תאגיד גדול. חברים ועמיתים מספרים כי הנטייה של דרהי להחלטות מהירות ומסוכנות הייתה ברורה גם בימי לימודיו. עוד בימי לימודי התואר השני, דרהי הוצג במסיבה לסטודנטית צעירה לרפואה – נוצרית אורתודוקסית מסוריה – שבמקרה הייתה אחותו של אחד המרצים שלו. עד סוף הערב, הוא הציע לה נישואים. דרהי ואשתו, לינה, נשואים כיום 25 שנים ויש להם 4 ילדים בוגרים.

ביום הראשון לאחר שחזר מירח הדבש שלו, דרהי התפטר מעבודתו בפיליפס והכריז על הצעד לאשתו ההמומה. נסיעתם לארה"ב הגיעה זמן קצר לאחר מכן. דרהי צבר במהרה ניסיון מספיק בארה"ב כדי לשוב לצרפת ולנסות לנהל עסק בעצמו. הכבלים המועטים שהיו בצרפת היו בבעלות חברות חשמל מקומיות להן לא היה כמעט עניין להשקיע במה שעבורן היה תחום עיסוק צדדי.

לדרהי לא היו המזומנים הדרושים למימוש שאיפותיו. כאשר לא הצליח לשכנע את קשריו האמריקאיים החדשים להשקיע במיזם הצרפתי הראשון שלו, דרהי פנה לכלי שהפך לסימן ההיכר שלו: חוב. ב-1994 הפך דרהי הלוואת סטודנטים בסך 50 אלף פרנק – מה שהיה בשעתו קצת יותר מ-9,000 דולר – לכספי ההשקעה הראשונית הדרושים לחברת הכבלים הראשונה שלו, סוד כבל סרוויסז.

אך לקוחות לא נרשמו מהר מספיק לכיסוי עלויותיו. כדי לעודד הרשמת מנויים חדשים, דרהי עבר מדלת לדלת. וכדי לפתות את הקהילה הצפון אפריקאית הגדולה באזור להירשם לשירות, הוא השיק בשקט כמה ערוצים בערבית – אף שהתקנות הצרפתיות בשעתו מנעו מחברות שידור להציג תוכן בשפות זרות. "לא רשמתי ערוצים אלה בברושורים", אמר דרהי, "אך אנשים החלו לספר זה לזה שאם עושים מנוי לכבלים, זוכים בערוצים האלה".

עד 1998, הפעילות של דרהי לכדה את תשומת ליבם של בכירים ב-UPC, חברה בת הולנדית של ליברטי גלובל, חברת האחזקות של אחד מברוני הכבלים האמריקאים שדרהי שאף להיות כמותם: גון מאלון. בתמורה לנכסי הכבלים של דרהי בצרפת, UPC הציעה לו נתח של 5% בחברה, וגייסה אותו לנהל את פעילות החברה במערב אירופה.

כעבור שנתיים מכר דרהי את אחזקותיו ב-UPC, מה שהפך אותו למולטי-מיליונר. במהרה הוא השקיע את הונו החדש בייסוד אלטיס, כשהיעד הוא קונסולידציה של ענף הכבלים בצרפת. עד 2012, אלטיס כבר הייתה מוכנה לכניסה אגרסיבית יותר לתחום התקשורת הסלולרית. בתמיכת סינוון וחברת ההשקעות הפרטית קרלייל, אלטיס הגישה הצעת רכש ל-SFR, מפעילת הסלולר השנייה בגודלה בצרפת שהייתה בבעלות ויוונדי. שני הצדדים לא הצליחו להסכים על מחיר, אך דרהי לא אמר נואש. כשוויוונדי בסופו של דבר העמידה את SFR למכירה בתחילת השנה שעברה, דרהי הצליח סוף סוף לרכוש אותה לאחר מאבק פומבי קשה מול חברת הטלקום בוויג, תמורת 13.4 מיליארד דולר. בוויג, בראשות מרטין בוויג, ניסה לגייס את בעלי בריתו בממשל הצרפתי כנגד דרהי, והטיל ספק ב"צרפתיות" של דרהי, לו אזרחות כפולה – ישראלית וצרפתית – ומגורים רשמיים בשווייץ.

אך אף שדמותו הציבורית ידועה יותר, דרהי נותר אדם פרטי הנמנע מהופעות ציבוריות וראיונות לתקשורת. למרות הון אישי המוערך בקרוב ל-17 מיליארד יורו, דרהי לא מתהדר בעושרו, לדברי חברים ועמיתים. אף שיש לו כמה בתי מגורים אלגנטיים – בז'נבה, בפריז ובתל אביב – הטעם האישי שלו והרגליו שגרתיים למדי. הוא לובש סווץ' מפלסטיק ולא רולקס, ומגיע לפגישות עסקיות ברגל או על אופניים, ולא במכונית עם נהג.

סגנון החיים הפשוט שלו נכון גם בעבודתו. עמיתים באלטיס סיפרו כי דרהי, כמו יתר ההנהלה, עובד ללא עוזרת אישית או מזכירה, מזמין לעצמו טיסות ומלונות, וקובע פגישות בעצמו מהאייפון. אין לו כרטיסי ביקור. "זה לא ארגון של פגישות אישיות", אומר ברנרד מורד, לשעבר בנקאי השקעות במורגן סטנלי שהצטרף באחרונה לאלטיס כדי לנהל את תחום המדיה בחברה, הכולל את העיתון הצרפתי "ליברסיון", המגזינים "ל'אקספרס", ו"ל'אקספנסיון", וכן ערוץ החדשות הישראלי i24.

אנליסטים מעריכים כי לאלטיס הכוח הפיננסי לבצע עסקות ממונפות בשווי שיכול להגיע ל-30 מיליארד יורו, כל עוד הריביות יישארו נמוכות והקבוצה תמשיך לייצר מספיק הכנסות לעמידה בחובותיה. אך יש מנהיגים בצרפת החוששים מפני חובות אלה, ואסטרטגיית הרכישות של אלטיס, שיש המכנים אותה "בולמית". עמנואל מקרון, שר הכלכלה הצרפתי, הביע באחרונה חשש כי דרהי בונה אימפריה "גדולה מכדי לקרוס", שעשויה יום אחד לדרוש התערבות ממשלתית כדי להציל משרות.

בעיני דרהי, חששות אלה מנופחים. "כשמתמקדים בהפחתת חובות, הסיבה לכך היא בעיית צמיחה", אמר דרהי לועדה פרלמנטרית בצרפת ביוני. "אם אפסיק את ההתפתחות הבולימית לכאורה שלי, בעוד 5 שנים, לא יהיו לי חובות. אבל זה יהיה מטומטם, כי לשם כך אוותר על 5 שנים של צמיחה", אמר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#