יעלה את הריבית או לא יעלה? 
הדילמה הקשה של הבנק הפדרלי - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יעלה את הריבית או לא יעלה? 
הדילמה הקשה של הבנק הפדרלי

הבנק הפדרלי עצמו צריך לשקול את השפעות ההאטה בחלקיו האחרים של העולם על כלכלת ארה"ב, על אף שלפי דו"ח התעסוקה הטרי האבטלה בה ירדה לרמה של 5.1% בלבד

4תגובות

ביום חמישי ביקשה קרן המטבע הבינלאומית מהבנקים המרכזיים בעולם להימנע מהעלאת ריבית. המסר של הקרן הוא כללי, אולם הנמען העיקרי שלו הוא הבנק הפדרלי של ארה"ב - שהודיע כי הוא שוקל להעלות את הריבית השנה, אולי כבר בחודש הקרוב. לא צריך לנחש למי מאותתת הקרן: ביוני, עוד לפני פריצת הסערה בשווקים וחשיפת החולשה הכלכלית בסין, קראה כריסטין לגארד, יו"ר הקרן, לראשי הבנק הפדרלי לעכב את העלאת הריבית.

בנייר עמדה של קרן המטבע, שהוכן לקראת פגישת שרי האוצר ונגידי הבנקים של ג'י–20 - קבוצת הכלכלות הגדולות בעולם, שהתקיימה באנקרה בסוף השבוע - מביעה הקרן את חששותיה מפני האטה נוספת בצמיחה הגלובלית.

כריסטין לגארד ג'נט ילן
בלומברג

"האטה נוספת בכלכלות המתעוררות והתאוששות חלשה בכלכלות המפותחות", נכתב בהודעה של הקרן, שבה צוינו שלל סיכונים מעיבים כיום על הכלכלה העולמית: ירידה במחירי הסחורות, תונדתיות השווקים, זרימות הון נחלשות וירידה במטבעות השווקים המתעוררים.

הסיכונים אכן רבים: סין נמצאת בהאטה שמעוררת בהלה בקרב הנהגתה, אשר מזגזגת בין ניסיון לתמוך בשווקים לבין ניסיון לשחרר אותם מאחיזתה. הביקוש המקומי בסין מראה סימני האטה, וסימנים דומים מתקבלים גם משוק הנדל"ן המקומי. הביקוש של סין לחומרי גלם דועך בשל ההאטה בפצי הייצור שלה, ופוגע בצמיחה של יצואניות המשאבים כמו קנדה, שנקלעה למיתון, ואוסטרליה שרשמה את הצמיחה הרבעונית האיטית ביותר מאז 2011. באירופה מצטרף משבר הפליטים, על השלכותיו הנרחבות, למשבר החוב - אשר בעצמו יקבל עוד טוויסט ב–20 בספטמבר, כשיוון תלך שוב לבחירות.

בארה"ב חוששים לצמיחה, אך מנגד, הבנק הפדרלי נמצא במלכוד בשל השיפור בנתוני האבטלה המקומיים. ביום שישי דיווח משרד העבודה האמריקאי כי האבטלה צנחה ל–5.1%, הנתון הנמוך ביותר זה שבע שנים. נתונים אלה הם האחרונים שסופקו לפני פגישת המדיניות הקרובה של הבנק הפדרלי, שתתקיים בעוד שבועיים, ושבה תתקבל ההחלטה הסופית בנושא הריבית.

לפי המדדים של הבנק הפדרלי, שמכריז על עצמו כגוף שמסתמך על נתונים לקבלת החלטותיו, רמה כזו של אבטלה מעידה על כלכלה בריאה, כי הסף שמתחתיו הכלכלה עלולה להגיע להתחממות יתר - כלומר ביקוש גבוה שגורם לעליית מחירים, הוא מסורתית 5%. במשך החודשים האחרונים חזרו ראשי הבנק והכריזו כי הכלכלה האמריקאית מראה סימנים על עלייה על פסי התאוששות, והשכר השעתי הממוצע עלה ב–0.3% לעומת החודש הקודם.

בלומברג

עם זאת, מספר המשרות שנוספו באוגוסט היה נמוך מהתחזיות - 173 אלף משרות. האבטלה ארוכת הטווח של אנשים שהתייאשו מחיפוש עבודה יורדת, אך היא עדיין גבוהה. בנוסף, מספר שיא של אמריקאים - 94 מיליון - אינם בכוח העבודה. שיעור המועסקים בכלכלה הגדולה בעולם הוא 62.6%, הנמוך ביותר זה 38 שנה, וצמיחת פריון העבודה נבלמה.

בבנק הפדרלי מתקשים להגיע להסכמה

לו פורסם לפני כמה שבועות, דו"ח תעסוקה חיובי כגון זה היה מחזק מאוד את הטיעון בעד העלאת הריבית. אולם קריסת השווקים בשבועות האחרונים והירידות החדשות שנרשמו ביום שישי - 1%–1.5% בוול סטריט, מעל 2% בטוקיו ובמומבאי, וכמעט 3% באירופה - כבר משחקות תפקיד בהלך הרוח של חברי הבנק הפדרלי, גם אם הם לא אמורים להביא בחשבון בהחלטותיהם תנודות קצרות טווח בשווקים. עם זאת, אם הטלטלה נגרמת בגלל האטה בסין וחלקים אחרים בעולם, קשה להניח שארה"ב תהיה מוגנת מהם.

בכירי הבנק הפדרלי עצמם חלוקים בדעותיהם - חלקם מצדדים בפעולה מיידית להעלאת הריבית, אחרים מזהירים כי האינפלציה נמוכה מדי ומעידה על ביקוש נמוך מדי שעלול להתרסק עוד יותר אם הריבית תעלה. ברקע מרחפת רוח הרפאים של השפל הגדול. העלאת הריבית בתחילת שנות ה–30 בארה"ב נחשבת לאחד הגורמים שהפכו התאוששות קלה מהמיתון לשפל כלכלי הרסני וממושך.

לנוכח כל אלה, מפצירה קרן המטבע בחברותיה המובילות לפעול באופן הדדי ומשותף לעידוד הצמיחה ולמיתון הסיכונים. "הכלכלות המפותחות צריכות לשמור על מדיניות תומכת", נאמר במסמך של הקרן, תוך התייחסות גם לריבית (מדיניות מוניטרית) וגם לתקציב (מדיניות פיסקלית). הרמיזה נועדה לא רק לג'נט ילן, יו"ר הבנק הפדרלי, כי אם לאוזניהם הערלות של מנהיגי אירופה, שממשיכים להתעקש על צנע תקציבי. כרגיל, הקרן ממשיכה לקרוא לרפורמות מבניות, אבל אין מנהיגים בעלי שיעור קומה וחזון שישמעו אותה או יידעו איך ליישם את ההמלצה.

הטיעון בעד השארת הריבית האפסית מקבל משנה תוקף לנוכח נתוני האינפלציה. קריסת מחירי הסחורות בעולם הקלה מאוד את הלחצים האינפלציוניים, כך שגם הבנקים הניציים ביותר - אלה שיעד האינפלציה בראש מעייניהם - יכולים לחכות עם העלאת ריבית. סימנים ראשונים להתאוששות בשכר בארה"ב עדיין אינם חזקים דיים.

הריבית הפכה ממכשיר פיננסי לכלי פוליטי

כל הטיעונים בעד העלאת ריבית - ריקון בועות נכסים ונדל"ן - היו תקפים במשך חצי עשור לפחות, והם תקפים עכשיו ביתר שאת, כשמחירי הבתים בארה"ב עולים במרץ, וכמוהם באירופה, כולל בשווקים שסבלו מהבועות הקשות ביותר במשבר הקודם. מקבלי ההחלטות בעולם לא מוכנים לשעות לטיעונים אלה, כפי שאנו הישראלים נוכחנו לראות בתקופת נגידותו של פרופ' סטנלי פישר ושל הנגידה הנוכחית, ד"ר קרנית פלוג.

צריך הרבה יותר מזה כדי לשכנע את מקבלי ההחלטות להעלות ריבית, ויש כל כך הרבה המוטל על כף המאזניים מכדי שניתן יהיה להטותן. נכתבו אינספור מלים על ההתמכרות לריבית נמוכה, המפרנסת אשראי זול לכל דורש - לצורך השקעות, גריפת רווח והתעשרות אצל בעלי הממון והתאגידים - ולצורך הגדלת חובות לצרכנים לחוצים ותקציבי מדינות במצוקה. המחזוריות הכלכלית ממשיכה לייצר תירוצים להמשיך להשאיר את הריבית נמוכה, והשפעותיה של זו כה מרחיקות לכת, עד שהיא נהפכה להרבה יותר ממכשיר כלכלי - היא נהפכה לגורם פוליטי ראשון במעלה.

רומסים את החוסכים ואת מעמד הביניים

קרן המטבע הגדילה לעשות והציעה לבנקים המרכזיים של אירופה ויפן לשקול להגדיל את תוכנית ההרחבה המוניטרית שלהם - כלומר להדפיס כסף במהירות גבוהה יותר. אפשר לדמיין בקלות שאם המפולת בשווקים שהחלה בסין תגרום להאטה משמעותית בכלכלה האמריקאית, ישקלו ראשי הבנק הפדרלי להחזיר לחיים את ההרחבה הכמותית שלהם.

ביום חמישי אכן הכריז מריו דראגי, נשיא הבנק המרכזי של אירופה, כי יגדיל את היקפה של ההרחבה הכמותית לנוכח ההאטה המחמירה באירופה. מגבלת הרכישה של אג"ח ממשלתיות הועלתה מ-25% ל-33% מכלל מלאי האג"ח של כל מדינה. זהו אותו דראגי שהבנק המרכזי שלו לקח חלק פעיל באיומים למוטט את מערכת הבנקאות של יוון לפני כחודשיים, כדי לאלץ את יוון לשעות לדרישות נושיה.

משמעות הלחצים להורדת הריבית, השארתה באפס והגדלה או החזרה של תוכניות הדפסת כסף היא בשורה רעה לחוסכים, למעמד הביניים, לרוכשי דירות, ולכל מי שקיווה שהעולם של שש שנים אחרי המשבר הפיננסי יחזור לאיזושהי מידה של נורמליות שהיתה מוכרת לפני העשור הקודם.

העולם לא מצליח לטפס מהבור הדפלציוני, וכורה לעצמו בור עמוק יותר עם אשראי הולך וגדל. אם האמריקאים יעלו את הריבית הם עשויים לשבור לזמן קצר את התחושה הזו, אבל המחיר של הפעולה עלול להיות כבד ומיידי, ואף להחזיר אותם לדפוס הפעולה הקודם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#