ידיד הבנקים או תומך מעמד הביניים? ההיסטוריה של ביידן עלולה לפגוע במירוץ שלו לנשיאות - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ידיד הבנקים או תומך מעמד הביניים? ההיסטוריה של ביידן עלולה לפגוע במירוץ שלו לנשיאות

סגן נשיא ארה"ב - שעשוי להתמודד על התפקיד הגדול - מנסה לצייר עצמו כמי שמגן על הצרכנים, אך מבקריו זוכרים לו את קשריו כסנאטור לחברות כרטיסי האשראי

בפגישה עם ארגוני צרכנים בוושינגטון ביולי 2010, התגאה סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בהתקדמות של ממשל אובמה ברפורמות שקידם כבר זמן רב תוך שהוא יורה חצים בבנקים ובחברות הפיננסים. "חברות כרטיסי האשראי", אמר אז ביידן, "לא יכולות להמשיך ללכוד צרכנים עם עמלות נסתרות או העלאות ריבית רטרואקטיביות".

מה שביידן שכח כנראה לציין בדבריו הוא את ההיסטוריה שלו עם המגזר הפיננסי, שנחשב לכוח חזק במדינת דלאוור שממנה הוא מגיע, או את הביקורות כלפיו על הקרבה שלו לחברות כרטיסי האשראי ביותר משלושה עשורים שבהם כיהן בסנאט.

אם ביידן יחליט להתמודד על המועמדות הדמוקרטית לנשיאות, התדמית שלו בסנאט כידיד המגזר הפיננסי תהיה בוודאי מכשול רציני בפניו, במיוחד אם הוא רוצה ליישר קו עם הבסיס הליברלי של מפלגתו, שמטיל ספק ולפעמים מתייחס בעוינות רבה לכל מה שיש לו קשר לוול סטריט.

אחת העדיפויות העליונות של ביידן כמועמד תהיה לשכנע את הציבור שהגישה שלו לסוגיות צרכניות התפתחה מאז שהיה סנאטור. חבריו ובעלי בריתו אומרים שהתמיכה שלו בעבר בבנקים היתה בלתי נמנעת, בגלל החשיבות שלהם לדלאוור, וכי כסגן נשיא הוא כבר מילא תפקיד שונה לגמרי. "כשאתה סנאטור ממדינה עם הרבה אינטרסים בתחום הפיננסים וכרטיסי האשראי, יש לך ציבור בוחרים שונה מאשר כשאתה סגן נשיא", אומר ג'ארד ברנסטיין, ששימש ככלכלן הראשי והיועץ הכלכלי של ביידן במהלך כהונתו הראשונה כסגן נשיא.

אי־פי

בתפקידו כסגן נשיא הוביל ביידן את כוח המשימה למעמד הביניים, שארגן את אותה פגישה לפני חמש שנים עם ארגונים להגנת הצרכן. בתמיכת ממשל אובמה, הקונגרס אישר חקיקה שמחייבת חברות כרטיסי אשראי לשלוח לצרכנים הצהרות חודשיות ומגן עליהם נגד העלאות ריבית רטרואקוטיביות, תוך הגבלת העמלות שבנקים גובים מסוחרים על רכישות בכרטיסי חיוב (debit).

סטיבן ספקטור, דובר מטעם ביידן, אומר כי מאמציו "הפכו את הממשל לתומך גדול ברפורמה פיננסית ובהגנת הצרכן". ספקטור ציין את התמיכה של ביידן בחוק המגן על צרכנים מפני חיובים לא הוגנים של חברות האשראי, וכן בחוק דוד-פרנק לרפורמה במגזר הפיננסי, שבמסגרתו הוקמה רשות להגנת הצרכנים הפיננסיים. חלקו של ביידן בחוקים האלה בוודאי יודגש בקמפיין בחירות. "הוא היה חלק משמעותי בצוות, ואז היה חשוב שלא רק שנאשר את החוקים האלה, אלא גם שכולם יראו אותם", אומר ברנסטיין.

כריסטופר דוד, הסנאטור הדמוקרטי לשעבר מקונטיקט שקידם את החוק ביחד עם חבר בית הנבחרים לשעבר ברני פרנק, אומר כי ביידן לא היה בהכרח חלק משמעותי באישור החוק, אך היה "דמוקרט פרוגרסיבי קלאסי" בסוגיות כלכליות. גם פרנק לא זוכר תפקיד משמעותי של ביידן מאחורי הקלעים, אך אומר כי הפעולות של ממשל אובמה בסוגיות פיננסיות "יכולות להיות טיעונים חזקים עבור ג'ו" מול ביקורת על קשריו המוקדמים לחברות כרטיסי האשראי. "נשיאות של ביידן", אומר פרנק, "תהיה בוודאי דומה יותר לנשיאות של אובמה, לפחות מבחינת תעשיית כרטיסי האשראי".

עם זאת, הכהונה שלו בסנאט עלולה להציב מכשול בפני בחירתו. בסוף שנות ה-90, בעיצומה של עליה בפשיטות הרגל, המגזר הפיננסי החל לקדם חוקים שיקשו על צרכנים לבקש הגנה מפני פשיטת רגל. ביידן, שהיה נציג המדינה שממנה מגיעות כמה חברות כרטיסי אשראי גדולות, ואף קיבל מאחת מהן, MBNA (שנרכשה ב-2006 על ידי בנק אוף אמריקה), תרומות של 200 אלף דולר לקמפיינים שלו בין 1989 ל-2010, תמך בחוק, מה שעורר את זעמם של ארגוני צרכנים שראו בו אנטי-צרכני. ביידן ניסה אז להמעיט בערך הקשרים שלו ל-MBNA, ואמר בראיון ל-NBC כי אין בהם שום דבר פסול. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#