האתגר של הילרי קלינטון: לצאת 
נגד הבנקים בלי לצאת בשן ועין - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האתגר של הילרי קלינטון: לצאת 
נגד הבנקים בלי לצאת בשן ועין

כשהמועמדים הדמוקרטים השמאליים יותר צוברים תאוצה, מופעל על קלינטון לחץ לצאת נגד הבנקים הגדולים - שהם גם מתורמיה הגדולים

גם שבע שנים לאחר המשבר הפיננסי, וול סטריט מצליחה ליצור פילוג מפלגתי. המועמדים הרפובליקאים לנשיאות ארה"ב כמעט לגמרי מאוחדים בדעה כי יש לבטל את החקיקה הרגולטורית שאישר הקונגרס הדמוקרטי לאחר קריסת השווקים ב–2008. החקיקה נוצרה בעקבות הלוואות מסוכנות בתחום המשכנתאות. חזרה לאחור ללא ספק תאפשר שוב מסחר והלוואות פרועים יותר.

לעומת המועמדים הרפובליקאים, שני מתחריה של הילרי רודהם קלינטון על המועמדות הדמוקרטית, מושל מרילנד לשעבר, מרטין או'מאלי וברני סנדרס הסנאטור העצמאי מוורמונט, המגדיר עצמו סוציאליסט דמוקרטי, מעוניינים להחזיר חוק מתקופת השפל הכלכלי הגדול של שנות ה-30, שיאלץ את הבנקים הגדולים ביותר להתפרק. קלינטון עצמה הצטרפה למקהלה הדמוקרטית הדורשת להגדיל את הפיקוח על וול סטריט, מתוך הבנה כי הנושא הפך לקריאת גיוס בקרב פעילים פרוגרסיביים, וכרוך בדיון רחב על אי־שוויון בהכנסות ובעושר.

ואולם קלינטון, שזכתה בתמיכה פיננסית רבה מוול סטריט בעבר, מגבשת מערך הצעות מפתיע יותר, הכולל שינוי במיסוי על רווחי הון - רווחים המתקבלים מפעילות השקעות, בניגוד להכנסות אחרות. רווחי הון לרוב נמוכים ממס הכנסה. הצעותיה מתונות יותר משל יתר הדמוקרטים, אך יש להן גם סיכוי מציאותי יותר לעבור בקונגרס אם תיבחר לנשיאות.

אי־פי

"היא מדברת על דברים שונים מאוד ממה שהשמאל מדבר עליו", אומר מאט מקדונלד, שותף בהמילטון פלייס סטרטג'יס, שעבד על נושאים פיננסיים עבור מועמדים רפובליקאים בשתי מערכות הבחירות הנשיאותיות האחרונות. "הדרכים השונות שבהן המועמדים ניגשים לבעיה, מאוד מעניינות", הוסיף מקדונלד.

שלל ההשקפות העולות מהפריימריז לנשיאות מעידות שגורל המגזר הפיננסי, המשקיעים והצרכנים, יושפע באופן משמעותי מתוצאות הבחירות.

ההצעות המקיפות ביותר מגיעות מצד שני המתמודדים האחרים על המועמדות הדמוקרטית לנשיאות. או'מאלי, פתח את המועמדות שלו במאי בנאום שבו הצביע על "הבריונים בוול סטריט", והמשיך עם מכתב פתוח "למגה־בנקים של וול סטריט" אותם כינה "גדולים מכדי להפיל, גדולים מכדי לנהל וגדולים מכדי לכלוא".

ההצעה העיקרית של או'מאלי היא להחזיר את חוק גלאס־סטיגל, שהושק במסגרת הניו דיל של נשיא ארה"ב לשעבר, פרנקלין דלאנו רוזוולט, ואילץ הפרדה בין הבנקים המסחריים לבנקי ההשקעות של וול סטריט. אם חוק זה יוחזר, ג'יי.פי מורגן צ'ייס, סיטיגרופ ובנק אוף אמריקה יימנו עם הבנקים שייאלצו להיחצות. סנדרס קרא אף הוא להחזרת חוק גלאס־סטיגל בהצעותיו לשינוי המגזר הפיננסי, הניצבות בראש סדר היום בקמפיין שלו.

בלומברג

סנדרס ואו'מאלי מנצלים את ההתלהבות שיצרה הסנאטורית אליזבת וורן בביקורת שלה על הבנקים הגדולים, המחזיקים כיום בנתח גדול יותר של הנכסים האמריקאיים משהחזיקו לפני המשבר הפיננסי. אף שנושא זה מעסיק בעיקר את השמאל, הקסם הפופוליסטי של עמדה זו הודגש כשגם ריק פרי, לשעבר מושל טקסס, העלה את האפשרות של הפרדת הבנקים, בדומה לחוק גלאס־סטיגל, בנאום בסוף יולי מתוך ניסיון להגדיל את תשומת הלב לקמפיין המדשדש שלו.

"הבעיות בוול סטריט לא ייפתרו בצעד אחד"

בחודש שעבר, בנאום הראשון של קלינטון על הכלכלה, קם אדם בקהל ודרש לדעת אם גם היא תקדם את החלתו מחדש של חוק גלאס־סטיגל. באותה עת היא לא השיבה על השאלה, אך באירוע מאוחר יותר אמרה כי הבעיות במגזר לא ייפתרו בצעד אחד כמו גירסה חדשה לגלאס־סטיגל. זוהי טריטוריה מסוכנת עבור קלינטון. בעלה, הנשיא לשעבר ביל קלינטון, חתם ב–1999 על החוק שלמעשה ביטל את גלאס־סטיגל. יש הטוענים כי ביטול החוק הוא שעודד את הקונסולידציה במגזר הפיננסי, והוביל בסופו של דבר לחילוץ הממשלתי הענק של 2008.

קלינטון הכירה בכך שהעוצמה וההשפעה של המגזר הפיננסי הם בעיה מרכזית וממושכת. בנאומה הראשון על הכלכלה אמרה כי "בעיית הגדולים מכדי ליפול היא עדיין בעיה גדולה מדי". משמעותי מכך, היא גייסה כגזבר הקמפיין שלה את גארי גנסלר, לשעבר מנהל בגולדמן סאקס שנחשב לאחד ממבקריה של וול סטריט. גנסלר, שהיה יו"ר נציבות המסחר בחוזים עתידיים על הסחורות, נמנה עם תומכיה של וורן, מיועצות ממשל אובמה דאז.

גנסלר שלח מכתב גיוס תרומות לתומכים של קלינטון, והדגיש את מאמציה "לקדם רפורמה בוול סטריט" ולהגיש תביעות נגד העבריינים במגזר הפיננסי.

עם זאת, לא ברור אילו צעדים ספיציפיים תנקוט קלינטון בחזית זו. אף שממשל אובמה לא הגיש תביעות רבות בנוגע לעבירות במגזר הפיננסי, הוא כן התחיל רגולציה שאילצה את הבנקים לצמצם את פעילות המסחר שלהם ואת אחזקותיהם בנכסים מסוכנים. ההצעות של קלינטון מכירות בשינויים שכבר התבצעו, ולא נראה כי הן צפויות לטלטל משמעותית את המגזר.

לשים קץ להתמקדות ברווחים קצרי טווח

ההצעה הקונקרטית ביותר שלה הוצגה ביולי, וצפויה להגדיל משמעותית את שיעור המס על רווחי הון על נכסים שמשקיעים מחזיקים פחות משש שנים. ספקולנט עשיר שימכור מניה שנתיים לאחר שרכש אותה, למשל, ישלם שיעור מס של 39.6% על כל רווח מעסקה זו - שיעור מס ההכנסה העליון. כיום, שיעור המס הגבוה ביותר על רווחי הון מנכסים שהוחזקו יותר משנה הוא 20%, כמחצית משיעור מס ההכנסה העליון.

קלינטון, שטיפחה קשרים קרובים עם וול סטריט כשהיתה סנאטורית מטעם מדינת ניו יורק, אמרה כי המדיניות היא חלק ממאמציה הרחבים יותר לשים קץ להתמקדות הרבה ברווחים קצרי טווח, שהמשקיעים הגדולים דורשים מהחברות האמריקאיות. בנימה דומה, קידמה קלינטון חוקים שיעודדו חברות לחלוק את רווחיהן עם העובדים שלהן ולא רק עם המשקיעים שלהן.

ויליאם גייל, מנהל שותף של המרכז למדיניות מס, אמר כי שינוי המס שמציעה קלינטון יצמצם הטבת מס פופולרית, ויגדיל את המסים שמשלמים אמריקאים עשירים, אך לא ישנה את ההתנהגות בוול סטריט בצורה משמעותית. רבים מהמשקיעים הגדולים ביותר הן קרנות פנסיה וקרנות השקעה פילנתרופיות שאינן משלמות מסים על רווחי הון כלל. מקרב אלה שכן משלמים מסים, קרנות ההשקעה הפרטית הגדולות והחשובות לעתים נדירות עוסקות במסחר לטווח קצר. זאת כי הן לרוב מחזיקות את השקעותיהן למשך יותר מחמש שנים - ולפיכך לא יושפעו מהשינוי.

קלינטון ושאר המועמדים של המפלגה הדמוקרטית קוראים למדיניות לביקורת על משקיעים לטווח קצר, במיוחד כמו הסוחרים בתדירות גבוהה הנסמכים על תוכנות ממוחשבות מורכבות. עם זאת, קלינטון, בניגוד לסנדרס ואו'מאלי, לא קראה למס קטן על כל עסקה פיננסית - מס שכיח באירופה שצפוי להגביל את המסחר בתדירות גבוהה. ואולם היא הותירה את הדלת פתוחה למהלך שכזה. בנאום בניו יורק בסוף יולי אמרה כי תשיק הצעות נוספות להגבלת הסיכונים המוגזמים בוול סטריט.

ההתמקדות של קלינטון בראייה קצרת הטווח של וול סטריט לא צפויה להרחיק את התורמים הגדולים שלה במגזר הפיננסי. הצעות המדיניות שלה דומות להצעות של בכירים במגזר הפיננסי המכירים בצורך ברפורמה, ובהם המשקיע המיליארדר וורן באפט ולארי פינק, מנכ"ל בלאקרוק, חברת ניהול הקרנות הגדולה בעולם. כבר זמן רב הם מתלוננים על ההתמקדות של משקיעים רבים בתוצאות רבעוניות, על חשבון השקעה וצמיחה לטווח ארוך.

קלינטון לא צפויה להפוך לאויבת המגזר

גם מנהלים רפובליקאים בכירים בוול סטריט טוענים כי בהתחשב בהצעות של קלינטון עד כה, היא לא צפויה להפוך לאויבת המגזר. היא גם נמנעת מרטוריקה אנטגוניסטית, כמו התבטאויות על "החתולים השמנים של הבנקים" שזיכו את אובמה באויבים במגזר. "יש תחושה כללית בקרב בכירי הבנקים שהיא לא תהיה קשוחה מדי איתנו", אמר בכיר רפובליקאי מקושר פוליטית באחד המוסדות הפיננסיים הגדולים.

עם זאת, אנליסטים עוקבים בדריכות אחר התבטאויותיה של קלינטון, בניסיון לזהות במהרה כל שינוי בטון, במיוחד בהתחשב בזרימה של יותר תרומות מהמגזר הפיננסי למועמדים רפובליקאים בשש השנים האחרונות. עד כה, קלינטון גייסה קצת פחות כסף מהבנקים הגדולים לעומת המועמד הרפובליקאי ג'ב בוש, ונסמכת יותר על עמותות־על פרוגרסיביות יותר.

בוש, שייעץ בתשלום לליהמן ברדרס ולברקליס זמן קצר לפני המשבר הפיננסי, נתפש כעת כחביב הרפובליקאים של וול סטריט. הוא נמנע לרוב מדיון במגזר הפיננסי, אף שביקר את חוק הרפורמה ברגולציה הפיננסית של אובמה על כך שאיפשר לבנקים הגדולים לגדול עוד יותר. הרפובליקאים מרקו רוביו וסקוט ווקר אף קראו לביטול החוק, הנקרא דוד פרנק על שם הסנאטורים שניסחו אותו.

עם זאת, אף אחד מהמועמדים הרפובליקאים לא הראה סימנים כי הוא מעוניין בברית עם וול סטריט. ווקר ורוביו הסבירו את התנגדותם לדוד פרנק בכך שהוא פגע בבנקים הקטנים יותר. ואולם העמדה שלהם צפויה להיות פופולרית גם בקרב הבנקים הגדולים, שנשאו במרבית עלויות החוק החדש.

אף שרפובליקאים רבים בני מעמד העובדים אינם בוטחים בוול סטריט, מקדונלד אומר כי הנטייה הפרו־עסקית בקרב רוב המצביעים הרפובליקאים צפויה להגביל את ההתקפות הפוליטיות על הבנקים הגדולים בעת הפריימריז במפלגה הרפובליקאית. זה לא יהיה כך בצד הדמוקרטי. "זה האתגר עבור הילרי", אומר מקדונלד, "האתגר שלה והמגבלה שלה היא היכולת לצאת בהצהרות בנושאים אלה, שבהם אנשים רוצים לשמוע סוג מסוים של זעם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#