גורדי שחקים באיסטנבול וחיפוש נפט בברזיל חוללו סערה בשווקים - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הסכנה האמיתית במשבר

גורדי שחקים באיסטנבול וחיפוש נפט בברזיל חוללו סערה בשווקים

המלווים הכי גדולים מאז המשבר הפיננסי אינם הבנקים המסחריים, אלא קרנות נאמנות שחיפשו תשואות גבוהות עבור המשקיעים הקטנים שלהן - והשקיעו באג"ח ובהלוואות לשווקים המתעוררים ■ קרנות אלה אמנם אינן ממונפות, אך הן יתקשו לעמוד בפירעונות של מזומנים גדולים

תגובות

קרנות הנאמנות הגדולות, שסייעו לתדלק את הצמיחה המהירה במדינות המתפתחות, התחילו בנסיגה מהירה מהשקעות אלה, ותרמו לנפילה החדה בשווקים הגלובליים. בשבוע שעבר לבדו משכו משקיעים 2.5 מיליארד דולר מקרנות של שווקים מתעוררים - המשיכה הגדולה ביותר מאז ינואר 2014.

ההחלטה של סין לפחת את המטבע שלה הציתה תגובת שרשרת של מימושים מבוהלים סביב העולם, שתרמה להפסד השבועי הגדול ביותר בוול סטריט מאז 2011, הכניסה את מדד דאו ג'ונס לתיקון (10% מתחת לשיא האחרון).

בלומברג

הפיחות עורר חששות מכך שהצמיחה בסין מאטה, ושכלכלות אחרות יפעלו בעקבותיה לפחת מטבעות. עצבי משקיעי האג"ח התערערו, והם חששו מבעיות פירעון. הבהלה התפשטה למניות, שיש הסבורים שמחיריהן מנופחים. "הצמיחה במדינות אלה אינה בת־קיימא", אמר פרופ' דני רודריק מבית ספר קנדי לממשל בהרווארד.

בהלת המימושים עוררה דאגה בקרב רגולטורים וכלכלנים מפני התפשטות הפאניקה, שתקשה על משקיעים פרטיים למשוך כסף מקרנות הנאמנות שלהם. קרנות כאלה אמנם אינן משתמשות במינוף - לקיחת הלוואות כדי להשקיע - כמו שעשו הבנקים שקרסו במשבר המשכנתאות, אבל יש להן סכומים גדולים המושקעים במגוון רחב של אג"ח מסוכנות והלוואות בנקאיות שלא קל למכור אותן, במיוחד בשוק דובי (שוק במגמת ירידה, שיש בו ציפייה לירידות). אם המשקיעים מבקשים לפרוע את כספם בבת אחת - כפי שקרה ב-2008 - עלולה להתרחש הסתערות על הבנקים, מכיוון שלקרנות יהיה קשה לעמוד בדרישות של המזומנים.

בתקופות של גאות ושפל גלובליים בעבר, בנקים מסחריים גדולים היו המלווים הדומיננטיים בעולם. המוסדות האלה נטו לקבל החלטות גרועות לא פחות ממשקיעי אג"ח, אבל היו להם מערכות יחסים ארוכות טווח עם הלווים - ולכן הסיכוי שיחתכו ויברחו היה נמוך יותר. מאחר שבנקים גדולים סבלו מהפסדים גדולים במהלך המשבר הפיננסי ונאלצו לרסן את מתן ההלוואות, נכנסו לחלל משקיעי האג"ח - שהם אמנם גמישים יותר, אבל גם הפכפכים יותר.

קריסת אג"ח מונגוליה - דגל אזהרה

בינואר, הכלכלנים בבנק הבינלאומי לסליקה, BIS, שמשמש בנק של הבנקים המרכזיים, פירסמו מחקר שהראה כי הלוואות מהירות בדולרים לחברות ומדינות מחוץ לארה"ב גדלו מאז המשבר הפיננסי והוכפלו ליותר מ-9 טריליון דולר.

מה שעורר את תשומת לבם של מחברי המחקר במיוחד היתה העובדה שהצמיחה הגיעה לא מבנקים גלובליים, אלא מקרנות נאמנות שרכשו אג"ח משווקים מתעוררים. חברות גדולות של קרנות נאמנות, כמו בלאקרוק, פרנקלין טמפלטון ופימקו, נהנו מזרימה של כספי המשקיעים, שהיו להוטים להשקיע באג"ח שנושאות תשואות גבוהות (וסיכונים גבוהים) של תאגידים וממשלות בכלכלות מתעוררות.

לדוגמה, קרן פימקו טוטאל ריטרן - שבשנה שעברה איבדה את המנהל הכוכב שלה, ביל גרוס, והיא חביבה על משקיעים שמרניים - משקיעה 21% מנכסיה, 101 מיליארד דולר, באג"ח של שווקים מתעוררים ונגזרות של אג"ח כאלה.

בין המרוויחים מהשפע הזה היו חברות גדולות מתחום משאבי הטבע והסחורות, כמו פטרובראס, חברת הנפט הברזילאית, ופמקס, מקבילתה המקסיקאית, גזפרום הרוסית, וקבלנים גדולים בסין.

אחת הדוגמאות הקיצוניות ביותר לקדחת של שוק האג"ח היתה מונגוליה. ב-2012, על גבי ציפיות שהכלכלה הזעירה תקטוף את פירות התיאבון הסיני לחומרי גלם, מכרה ממשלת מונגוליה אג"ח ב-1.5 מיליארד דולר, והביקוש מצד המשקיעים הגיע ל–10 מיליארד דולר. כלומר, מונגוליה יכלה ללוות סכום הכפול מהתמ"ג שלה, שהוא 4 מיליארד דולר.

שלוש שנים מאוחר יותר, מזהירה קרן המטבע הבינלאומית שמונגוליה עלולה שלא לפרוע את חובותיה. 14% מאג"ח אלה מוחזקות על ידי קרנות של פרנקלין טמפלטון, לפי נתוני בלומברג - והתשואות עליהן זינקו מ-4% ל-9%.

קריסת האג"ח של מונגוליה לא מבשרת אסון נרחב, אבל היא מדגימה את הסיכונים שמשקיעים בקרנות נאמנות בעולם מוכנים לקחת כדי לשפר תשואות. מונגוליה איננה הלווה המפוקפקת היחידה (היא לוותה עוד 500 מיליון דולר באג"ח באביב השנה), שקיבלה מזומנים ממשקיעי האג"ח הגלובליים. חברות רכבות רוסיות מכרו אג"ח דולריות בקלות, למרות העובדה שההכנסות שלהן ברובלים. אפילו אקוודור, מדינה שהגיעה לחדלות פירעון ב-2008, הצליחה לגייס 2 מיליארד דולר בשנה שעברה.

הכסף זורם למקלטים בטוחים, והמט"ח צונח

ברזיל, סין, מלזיה, רוסיה, טורקיה ומדינות אחרות מכרו אג"ח ביותר מ–2 טריליון דולר, רובן לקרנות נאמנות אמריקאיות, מאז 2009. הכסף שזרם למדינות אלה מימן גורדי שחקים באיסטנבול וחיפוש נפט בברזיל, וסייע להתחזקות מטבעות. עתה מתרחש תהליך הפוך, בגלל ההאטה הסינית: הכסף זורם למקלטים בטוחים, והמטבעות צונחים.

במאמר עוקב שפורסם החודש, כלכלני BIS מזהירים מהשלכות הפאניקה של משקיעי אג"ח שייפטרו מהחזקותיהם בו-זמנית. הם מציינים כי מכיוון שקרנות אג"ח נהפכו לכה גדולות ומחזיקות בנתחים גדולים של ניירות ערך מסוימים (שרבים מהם קשה למכור), בהלת מימושים כזו עלולה להתפשט במהירות. כך למשל, היתה צמיחה אדירה בקרנות אג"ח בלתי מוגבלות - שפועלות בסגנון של קרן גידור, עם מנדט לקנות כל סוג של נייר ערך בכל מקום בעולם.

לפי חברת המחקר מורנינגסטאר, הקרנות האלה גדלו להיקף נכסים של 154 מיליארד דולר מ–9 מיליארד דולר ב–2009, ורבות מהן מושקעות באג"ח של שווקים מתעוררים. מכיוון שקרנות אלו נוטות לקחת על עצמן יותר סיכונים ולקנות ניירות ערך שיותר קשה למכור אותם, כמו אג"ח של שווקים מתעוררים, החשש הוא שמנהלים של קרנות כאלה לא יוכלו לספק מזומנים למשקיעים כשהם יפדו את נכסיהם.

הקרן הבלתי מוגבלת של פימקו, למשל, מחזיקה 42% מנכסיה - 7.9 מיליארד דולר - באג"ח של שווקים מתעוררים, רובן של ממשלת ברזיל. בחודש שעבר משכו המשקיעים 492 מיליון דולר מהקרן. גם לתעודות סל יש נכסים רבים בשווקים המתעוררים.

מה שמדאיג רגולטורים וכלכלנים רבים הוא ההשקעה של קרנות נאמנות באג"ח שקשה למכור אותן - הסכום גדול בהרבה משהיה במשברים קודמים בשווקים מתעוררים. EPFR גלובל, חברה שעוקבת אחר קרנות, חישבה כי קרנות אג"ח גלובליות הקצו 16% מאחזקותיהן לשווקים מתעוררים. ביחס ל-2.5% - אמת המידה המקובלת המומלצת על ידי מדד האג"ח המצרפי של ברקליס כחשיפה לאג"ח מתעוררות - מדובר בהימור אגרסיבי מאוד.

ריקרדו אדרוג, משקיע אג"ח מתעוררות בבבסון קפיטל בבוסטון, אמר כי הירידות החדות במטבעות של מלזיה, מקסיקו, רוסיה וטורקיה מדאיגות אותו - ולא כל כך הפיחות בסין: "אנשים אומרים שהם רוצים לצאת, וקשה לראות את הסוף לירידות עם הפיחותים האלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#