כשההיי-טק נכנס לשכונת עוני - 
התושבים לא תמיד מרוויחים - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כשההיי-טק נכנס לשכונת עוני - 
התושבים לא תמיד מרוויחים

גל הטכנולוגיה ששוטף את סן פרנסיסקו הכניס סטארט-אפים צעירים לשכונות המוזנחות ביותר של העיר, אך במקום לשפר את מצבם של התושבים - זה בעיקר מבליט את הפערים

באביב שעבר החליט הארגון של קרלו גסקון לקפוץ על גל הטכנולוגיה האדיר ששוטף את סן פרנסיסקו, והשקיע 1.4 מיליון דולר בהפיכתו של בית חד־משפחתי רעוע בשכונת מצוקה באזור מיד־מרקט למטה שלו.

השכנים עדיין מהווים בעיה. "אנשי היי־טק - הם רואים חבורה של נערים מתקבצים ביחד במרכז בילוי, וישר מתקשרים למשטרה", אמר גסקון, 29, שהתגורר כל חייו באזור. "הם לא יודעים שכשגרים עם 10 או 12 אנשים בדירה אחת, רוצים להיות בחוץ עד שהולכים לישון".

רויטרס

גסקון משתייך ל"יונייטד פלייאז" (United Playaz), ארגון שבו חברי כנופיות לשעבר מנסים למנוע מצעירים להיכנס לעולם הפשע. כיום, הוא ואחרים משני הצדדים של האזור המקוטב מאוד הזה מנסים ליצור בו דו־קיום.

לפני ארבע שנים, חברות היי־טק כמו טוויטר נכנסו למיד-מרקט, אזור שכולל את השכונות טנדרלוין וסאות אוף מרקט (SoMa). כתמריץ ניתנו לחברות האלה הטבות מס, שעדיין בתוקף, על הפרשות מעסיקים ואופציות לעובדים. כתוצאה מכך, אלפי צעירים עשירים ומשכילים התחילו לעבוד - ולחיות - באחד האזורים העניים והצפופים ביותר של סן פרנסיסקו.

חברות נוספות הצטרפו, והביאו עמם משקיעי הון סיכון, קונדיטוריות שמוכרות עוגיות מקרון ותגבור של שוטרים ברחוב מרקט, השדרה הראשית. אבל כפי שתושביה הוותיקים של השכונה לומדים, עושרם של תושבים חדשים אינו מוביל לשגשוג של כולם. אם כבר, הוא רק ממחיש את הפער בין העשירים לעניים.

אלפי עובדי צווארון לבן בונים עתיד דיגיטלי ממש מעבר לפינת רחוב מלוכלכת שבה חיים חסרי בית ומתנהל בה סחר בסמים. בקפיטריות מוגשות לעובדים מנות טבעוניות בחינם, כמה קומות מעל לאנשים שאוכלים מפחי זבל. מספר חסרי הבית לא גדל משמעותית, אך תנופת הבנייה חיסלה את החללים הפנויים שבהם הם היו יכולים בעבר למצוא מקלט.

ב-2000, ההכנסה החציונית השנתית למשק בית בטנדרלוין היתה רק 12,163 דולר, לדברי טד איגן, הכלכלן הראשי של עיריית סן פרנסיסקו. באזור סמוך, בדרך לרובע הפיננסי, ההכנסה החציונית של משקי הבית היא 72 אלף דולר בשנה. ב-2013, ההכנסה השנתית החציונית בטנדרלוין היתה 12,210 דולר בשנה, בעוד שברובע הפיננסי היא עלתה ל-115.2 אלף דולר בשנה. בהתאמה לאינפלציה, ההכנסה בטנדרלוין נפלה ב-30% - בעוד שבאזור האמיד יותר היא עלתה ב-14%.

ובזמן שהכסף זורם למיד־מרקט, אין דבר שמעיד על הפער יותר ממחירי הדירות: צמוד לפינת הבניין של יונייטד פלייאז יש בניין שבו דירות חדר להשכרה ב-65 דולר ללילה, כמעט כפליים ממה שגסקון שילם לפני עשור. לילה במלון פלוס אמריקנה של בסט וסטרן הסמוך עולה 460 דולר ללילה.

בלומברג

ברחוב שבו שוכן מטה טוויטר, מעבר לכביש, התפוסה בבניין הדירות ניו־מרקט ("NEMA") היא 96%. חלק מדירות הסטודיו בבניין מושכרות ביותר מ-4,000 דולר לחודש. בבניין בטנדרלוין, שבו דירות חדר עולות 70 דולר ללילה, פנסיון לכלבים בשם Bulldog Baths גובה 90 דולר ללילה לכלב.

זוגות עם ארבעה 
ילדים ב-10 מ"ר

על אף הפערים האלה, אנשי ההיי־טק כנראה לא ידחקו את העניים החוצה. מלונות הדירות של טנדרלוין נבנו זמן קצר לאחר רעידת האדמה שפקדה את העיר ב-1906, והוסיפו לאזור מאות בניינים היסטוריים שקשה מאוד להרוס או אפילו לחדש. ויש הרבה פעילים מקומיים נחושים למען הדיור, לצד כמה שירותים חברתיים באזור.

בנוסף, באזור יש גם משרות רבות בשכר נמוך, והאנשים שעובדים במשרות אלה צריכים מקום לישון. "עובדי מסעדות, זבנים בחנויות, מוליכי כלבים - כל המשרות האלה שמשרתות אנשים עשירים זינקו", אמר איגן. "אם אין להם דירות חדר כמו בטנדרלוין, אין להם לאן ללכת. יש לנו גם זוגות נשואים עם ארבעה ילדים שגרים בחללים של 10 מ"ר".

אפילו בשטחים הקטנים ביותר חשים את הלחץ. לפי נתוני העירייה, בשנת 2000 היו דמי השכירות הממוצעים בטנדרלוין 374 דולר בחודש. עד 2013 הם עלו ל-455 דולר. דמי השכירות ברובע הפיננסי הסמוך עלו במקביל ב-40%, ל-2,000 דולר בחודש, והזינוק במספר דירות היוקרה בוודאי העלה את השכירות החציונית מאז 2013, לדברי איגן. התוצאה היא פער גדול מאוד באזור אורבני קטן מאוד.

"באזור שלי חיים התושבים העניים ביותר בעיר ואני מייצגת גם את אזור המיקוד העשיר ביותר", אמרה ג'יין קים, חברה במועצת הפיקוח של סן פרנסיסקו, שמתגוררת ב-SoMa.

השאלה איך לסגור את הפער הזה ואם הדבר בכלל אפשרי שנויה במחלוקת. טוויטר בנתה באחרונה את מה שהיא מכנה “NeighborNest” מעברו השני של הרחוב שבו נמצא המטה שלה, שמעסיק 2,500 עובדים. "החלטנו ש'אנחנו חברת היי-טק - מה אם נבנה מרכז טכנולוגי?'" סיפרה קרולייין ברלרין, הממונה על קשרי קהילה ופילנתרופיה בטוויטר. יש שם תשעה תאי אחסון שאימהות יכולות לאחסן בהם תיקים, מטבחון עם חטיפים חינם כמו במטה של טוויטר, ומעט ספרים.

באחד מימי שישי האחרונים, חמישה מתנדבים עבדו עם שבעה ילדים בקורס "תכנות לילדים". הקורס מתפרש בסך הכל על פני ארבע שעות במשך שבועיים.

טוויטר השקיעה 3 מיליון דולר במה שברלרין מכנה "סטארט-אפ בתוך סטארט-אפ". ביום השירות החצי־שנתי של החברה באפריל, יותר מ-1,000 עובדים, כ-38% מכוח האדם של החברה בסן פרנסיסקו, השתתפו בפרויקטים קהילתיים שונים. טוויטר הצהירה כי תשקיע 3 מיליון דולר בארגונים ללא מטרות רווח באזור בארבע השנים הקרובות. אחד מהם הוא יונייטד פלייאז, שקיבל את הבניין שלו בעיקר הודות לתרומות מחברות. זה היה בתמורה להטבות מס של העירייה, שלפי החישובים של איגן חסכו לטוויטר עשרות מיליונים. טוויטר סירבה להגיב לגבי היקף הטבות המס.

גסקון לקח באחרונה כמה ילדים למטה טוויטר לשיחה לגבי ניהול זהות דיגיטלית. "הילדים שלנו נמצאים ברשתות החברתיות ורוצים להציג את הגוף שלהם", אמר. "הם שמעו בהרצאה כיצד זה עלול להשפיע על קבלה לעבודה".

במרחק של כמה בניינים מטוויטר נמצאים משרדי יאמר, ספוטיפיי וזנדסק. מספר העובדים הרב של החברות האלה מפרנס שוק קרוב שבו נמכרות מנות של אטריות ב-13 דולר ובקבוקי יין ב-120 דולר. בג'סי סטריט, סמטה סמוכה לרחוב מרקט, שבעבר היתה מוזנחת, יש כיום שולחנות אוכל, דשא סינתטי ומאבטחים.

זנדסק שולחת מספר קטן של עובדים לשכונות כדי לעזור בבתי ספר ובהגשת ארוחות. היא מעודדת את עובדיה לאכול בשכונה, וכשהיא עורכת אירועים היא מגייסת את שירותיו של ארגון מקומי שמכשיר אסירים לשעבר להיות טבחים.

היוזמות הקטנות, אומרת קים, עובדות טוב יותר מאשר בליצים בסגנון של טוויטר: "למען האמת, ארגונים משקיעים הרבה עבודה בניסיון להבין מה לעשות עם כל האנשים האלה - ואז הם עוזבים".

"אנשים לומדים איך לפעול בתרבות שונה"

יש אנשים שמנסים להבין איך לגשר על הפער בעצמם. בכנסיית סנט בוניפייס הקתולית, 120 חסרי בית ישנים על הספסלים ומקבלים מוצרי היגיינה. סטנפורד רוזנטל, מעצב בלינקדאין, תרם בחודשים האחרונים כמה מאות מטענים לטלפונים סלולריים לחסרי בית בסנט בוניפייס ובמקומות אחרים.

הסמארטפונים אינם רק נחלתם של העשירים. דגמים משומשים נמכרים ברחוב לצד בגדים ותקליטורים. עובדים בחברות ההיי־טק פיתחו אפליקציות ואתרים שמקשרים בין אנשים לבין שירותים עירוניים, ואפילו חדרים להשכרה.

חלק מתושבי טנדרלוין עורכים סיורים מודרכים לעובדי ההיי-טק, לקבוצות של תלמידי תיכון ולכל מי שמעוניין בכך, באופן ישיר או דרך הכנסיות המקומיות. בסיורים האלה הם נוגעים במגוון סוגיות, כמו ההיסטוריה של הקהילה הגאה המחתרתית בעיר וסיבות לכך שאדם עם מחלות נפש יטפל בעצמו באמצעות סמים. הרעיון הוא לסייע לאנשי ההיי־טק לחוש מחוברים לאזור.

"היינו רוצים לראות את החברות האלה מגייסות אנשים לתוך קתדרלות ההיי־טק שלהן", אמר דל סימור, שסיפר כי נהג למכור קראק בטנדרלוין במשך 18 שנה, עד שנגמל לפני שמונה שנים. סימור מדריך סיורים בטנדרלוין ומלמד צעירים איך לעבור ראיונות בתחום ההיי־טק. בניגוד לקורס של טוויטר, שנמשך ארבע שעות, הקורס שלו נמשך 54 שעות. "אנשים לומדים איך לפעול בתרבות שונה", אמר. בינתיים זנדסק, יאמר, טוויטר ואחרות הסכימו לקבל מועמדים ללא הכשרה קודמת או לעזור עם ההכשרה.

סימור גם עבר לגור במרחק של 80 ק"מ מטנדרלוין, שם הוא שוכר דירה גדולה פי חמישה מהדירה הקודמת שלו, באותה עלות. גסקון מאמין שיותר אנשים יעזבו ככל שהמחירים יעלו והתושבים הוותיקים יתחילו לחוש פחות מחוברים לרחובות הישנים של העיר. "זה הכיוון שאליו מתקדמת סן פרנסיסקו המקורית", אמר.

מה הוא חושב על זה? "אני בעד שינוי. אני נהג של אובר עכשיו. אני אומר לנוסעים שלי שאנחנו חייבים להתרגל למצב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#