אם אי־אפשר לנצח את האי-שוויון, אולי צריך פשוט ללמוד לחיות אתו - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אם אי־אפשר לנצח את האי-שוויון, אולי צריך פשוט ללמוד לחיות אתו

האי־שוויון בכלכלת ארה"ב מחריף - וההתנגדות הנחרצת של האמריקאים למיסוי שיתקן את המעוות לא צפויה להיעלם בעתיד הנראה לעין ■ מה שנותר לעשות הוא להתכונן למציאות הזו ולמצוא פתרונות שיקלו את ההתמודדות עמה

תגובות

הבחירות לנשיאות ארה"ב ב–2016 יהיו הבחירות הראשונות שייערכו מאז שכלכלנים החלו בבחינת תשלומי המס של אזרחי המדינה במטרה למדוד את העמקת האי־שוויון בהכנסות לפני מס ב–100 השנים האחרונות. במרוץ לנשיאות ב–2012 עסקה התקשורת בעושרו של המועמד הרפובליקאי, מיט רומני, אך מאז טיפס מדד S&P 500 ב–45% - והניב עושר משמעותי נוסף עבור העשירים ביותר.

אם המתמודדים מהמפלגה הדמוקרטית במרוץ הנוכחי חושבים שקמפיין שיתמקד באי־שוויון יזכה אותם בקולות, הם טועים. אולם כשמציגים את אותה טענה ורק מתארים אותה כהתנפצות החלום האמריקאי על אפשרויות בלתי־מוגבלות, החרדה מאי־שוויון נהפכת לנושא שכיח וחוצה מפלגות.

אי־פי

המועמדים הבולטים משתי המפלגות מדברים רבות על 
אי־שוויון, וכולם מסכימים שמדובר בבעיה שניתן לפתור באמצעות מדיניות - אך מה אם הם טועים?

מועמד לנשיאות ארה"ב זקוק לתמיכה של מיליארדר אחד בלבד כדי להשיק קמפיין סביר. דונלד טראמפ, המיליארדר שהלך צעד אחד קדימה ומתמודד על הנשיאות, מציע הצצה לאופן שבו תיראה פוליטיקה פלוטוקרטית אמיתית.

חשש נוסף הוא מפני היעלמות מעמד הביניים, שדמוקרטיות זקוקות לו ולתמיכתו כדי לתפקד. "עוד בתקופת אריסטו הבינו שדמוקרטיה חוקתית יציבה נשענת על מעמד ביניים גדול ויציב", כתב ביל גלסטון ממכון ברוקינגס. מעמד ביניים כמו זה שקיים בארה"ב, שבו ההכנסות של המשתייכים אליו תקועות משנות ה–70, עלול להיכשל במשימה.

צעדים ראויים - 
אך לא מספיקים

הרפובליקאים נוטים לתמוך בשיטה לשיפור הכנסות מעמד הביניים באמצעות הגדלת פריון העבודה. זהו רעיון טוב, אך גם כך קשה למדוד פריון או לקבוע אותו בחוק. בנוסף, הקשר בין שיפור הפריון להכנסות נחלש מאוד באחרונה.

מנגד, הדמוקרטים נוטים לצעדים כמו העלאת שכר המינימום, עידוד חברות לשלם לעובדיהן גם במניות, והקמת מעונות יום לילדים במימון ממשלתי, כדי שיותר הורים יוכלו להשתלב בשוק העבודה.

ייתכן שכל הצעדים האלה אכן כדאיים לביצוע, אך נראה שאין די בהם כדי להוות משקל נגד לגלובליזציה ולטכנולוגיה - הכוחות שהעמיקו את האי־שוויון.

ייתכן ש–2015 תירשם כשנת שיא באי־שוויון בארה"ב, ושבעוד כמה שנים ייתלו כל המאמרים בנושא במוזיאון שיוקדש לבעיות שנפתרו וחלפו מן העולם. אך ייתכן גם כי המגמה תגבר, ובמקרה כזה, מכיוון שמדובר בחברה המעניקה חשיבות עצומה לזכויות הפרט, יהיה בלתי־אפשרי ליישם את המדיניות המוצעת להחזרת המדינה לעידן שוויוני יותר - כמו מיסוי מוגבר על הכנסות גבוהות או הון שהתקבל בירושה.

מזווית זו, אי־שוויון בהכנסות נראה כמו ההתחממות הגלובלית: כוח עליון וחסר פנים, שייתכן שהוא בלתי־הפיך - ובכל זאת, החוששים מפניו מבקשים לצמצם אותו, ובו בזמן גם להתמודד אתו. כך גם הממשל, שפועל לצמצום האי־שוויון.

משרד התקציבים של הקונגרס (CBO) טוען כי אם מביאים בחשבון את תשלומי המסים והקצבאות, ההכנסות של מעמד הביניים האמריקאי צמחו ב–35% במונחים ריאליים מאז סוף שנות ה–70. לעומת זאת, ההכנסות לאחר מס של המאיון העליון שילשו את עצמן - לא מאוזן, אך לא מסוכן במידה רבה כל כך. מנגד, לאורך זמן, הפער בין מעמד הביניים למאיון העליון רק צפוי להתרחב - מה שאומר שצריך גם לחשוב על דרכים להתאים את עצמנו למצב.

כמה אי־שוויון אתם מוכנים לסבול?

כיצד תיראה חברה לא־שוויונית טובה? עקב הירידה בבסיס המס, על ארה"ב יהיה להתרגל לכך שאנשים פרטיים וארגונים ללא מטרת רווח יספקו שירותים ציבוריים, ללא תמיכה מהממשל. ארגונים כמו קרן ביל ומלינדה גייטס יהיו האחראים הבלעדיים לתחומים שמהם הממשל כבר החל לצאת, ובהם מחקר רפואי, תשתיות והשכלה גבוהה.

כבר כיום, ארגונים ללא כוונת רווח אחראים בארה"ב ל–10% מהתעסוקה במגזר הפרטי - יותר מענפי הבנקאות והבנייה יחדיו. שיעור זה ימשיך לצמוח, מכיוון שהמגזר השלישי לוקח על עצמו יותר אחריות על תוכניות רווחה שכיום מסופקות על ידי הממשל.

הממשל ימשיך לממן את אותם דברים שאף אחד אחר לא רוצה לממן, כמו ביטוח לאומי, וגופים שבהם יש חשש מבעלות פרטית, כמו משטרה וצבא. בארה"ב, שבה ניתן לעשירים מרחב פעולה כה נרחב לעיצוב החברה, יהיה רצוי לחוקק חוקים שיצמצמו את השפעתם על הבחירות לנשיאות.

כל זה אולי נשמע לא סביר - וייתכן שזה נכון. אבל נסו לומר זאת למדענים העובדים על התאמה לשינוי האקלימי באמצעות יצירת מגן בחלל שמטרתו להסיט את קרני השמש, או לאלה המעוניינים למלא את האטמוספירה בעננים מלאכותיים כדי לצנן את כדור הארץ. כל מי שרוצה להכיר ולהתמודד עם השינוי באי־שוויון, צריך להתחיל לחשוב בסדר גודל דומה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#