אלטרואיזם מבחוץ, ניצול מבפנים: הבלוף שמאחורי "כלכלת השיתוף" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אלטרואיזם מבחוץ, ניצול מבפנים: הבלוף שמאחורי "כלכלת השיתוף"

אין עוררין שאפליקציות כמו Airbnb ואובר מציעות שירותים חדשניים ובעלי ערך ■ הבעיה היא בהגדרתן כ"שיתופיות" - רטוריקה שמאפשרת להן להתנער מרגולציה ושמירה על זכויות עובדים וצרכנים - בעוד שהן יוזמה מסחרית לכל עניין ודבר

15תגובות

יש לי בעיה עם "כלכלת השיתוף". כנ"ל לגבי "כלכלת העמיתים", "הכלכלה של העם" ו"כלכלה שיתופית".

חשוב לי להבהיר: אני לא מתנגדת לשירותים עצמם. יישומי הסעות כמו ליפט ואובר, שוק להצעות עבודה חד־פעמיות כמו טאסק־ראביט, אתרי השכרת דירות כמו Airbnb או יישומי קניות כמו אינסטקארט מייעלים את חוויית הנסיעה, שיפוץ הבית ושירותי המזון בעבור מיליוני אנשים.

רויטרס

הדבר הבעייתי בעיני הוא המינוח עצמו, והאופן שבו הוא מגדיר עסקות, המתאפשרות הודות לטכנולוגיה, כאילו היו יוזמות קהילתיות או אלטרואיסטיות.

בואו נתחיל במלה "שיתוף" — רעיון שמרמז על משהו לא אנוכי, כמו תרומת חלק מהכבד שלכם לקרוב משפחה הזקוק להשתלה. כיום, המלה הזו מתארת כמעט כל יוזמה מקוונת המחברת בין צרכנים המחפשים מוצרים ושירותים לבין אנשים המבקשים לספק אותם. זה כולל יישומים הגובים עמלה על לינה בחדר פנוי בדירת זרים או על שימוש במכוניתם — מה שבעבר היה מכונה "השכרה".

ליפט ואובר, למשל, תיארו שתיהן את השירותים שהן מציעות כ"שיתוף נסיעות" — בין אם הנסיעה כוללת כמה נוסעים ובין אם נוסע בודד. ליפט גם משווקת את עצמה בתור "החבר שלכם, עם אוטו". אובר מכנה את נהגיה "שותפים" ו"יזמים". ובאתר האינטרנט של Airbnb נכתב כי "אמון הוא מה שגורם לזה לעבוד".

השיווק מטבעו כרוך בשימוש בביטויים הקוסמים ביותר לצרכנים — אך לסטארט־אפים המאפשרים לצרכנים לזמן נהגים, משלוחים ממסעדות או עוזרת בית בלחיצת כפתור, יש תמריצים נוספים שמדרבנים אותם לתאר את עצמם במונחים יפים כל כך.

רגולטורים, מחוקקים ובתי משפט בארה"ב התחילו לבחון מקרוב את תחום השירותים הזה, מתוך ניסיון להבין אם יש צורך להחיל עליהם את חוקי הגנת העובד והגנת הצרכן.

בלומברג

גמישות ללקוח, נוקשות כלפי הספקים

אחת השאלות המרכזיות היא אם מי שמבצעים את השירותים בעבור יישומים אלה אמורים להיות מוגדרים כעובדים — ולפיכך זכאים לתנאים סוציאליים ולהגנות משפטיות — או שהם קבלנים עצמאיים, שאחראים לבטח את עצמם ולשאת לבדם בעלויות. ההחלטות שיתקבלו בבתי המשפט ובקרב רגולטורים בתחום זה יהיו תלויות בחלקן הגדול בשאלה אם העובדים שולטים בעבודתם, "או שהם כפופים להוראות העסק בנוגע למתי, היכן וכיצד לעבוד", לפי המבחן הפדרלי להגדרת קבלנים עצמאיים.

אל מול רגולציה אפשרית, מלים בעלות צליל שוויוני כמו "שיתוף" ו"שותפים" מרחיקות את הסטארט־אפים, לפחות מבחינה סמנטית, מהמגזרים שעליהם חלה רגולציה, ושאותם הם שואפים להחליף. "ההגדרה של 'שיתוף' או 'עמיתים' היא ניסיון להתמרד בשם האנשים המספקים את השירותים — ולהסיח את הדעת מהפלטפורמות עצמן, שעשויות להיות נוקשות מאוד לגבי מתי, היכן וכיצד השירותים מסופקים", אומרת ארין מקין, מייסדת המילון המקוון וורדניק.

מלים אלטרואיסטיות עשויות גם להעניק הילה בלתי־מנוצחת לעסקות המתאפשרות על ידי אפליקציות. אחרי ככלות הכל, מי רוצה לצאת נגד שירותים שמעלים רעיונות נדיבים כמו שיתוף?

במחקר על חוויות העבודה של נהגי אובר, טוענים שני חוקרים כי מונחים כמו "שיתוף" יכולים להעניק תדמית מצוחצחת לתהליכים עסקיים שעובדים נגד האינטרסים של המשתפים לכאורה — כלומר, הנהגים עצמם. אובר וליפט, למשל, קובעות בעצמן את המחירים שמשלמים הנוסעים — אך לפי המחקר, האפליקציה של אובר מתוכנתת כך שהיא דורשת מנהגים לקבל את בקשת ההסעה לפני שהם יודעים מה יעד הנסיעה, ומבלי שיוכלו לדעת אם הנסיעה בכלל תשתלם להם.

המחקר גם מראה כי אובר מבקשת מנהגים להחזיר מכשירי טלפון או חפצים אבודים אחרים לנוסעים — שירות שמשפר את יחס הצרכנים לחברות — מבלי לתגמל את הנהגים על מאמציהם. כמה מהנהגים ציינו כי החברות מעודדות אותם לספק בקבוקי מים, מטענים לטלפונים ושירותים אחרים לנוסעים — כל אלה על חשבון הנהגים עצמם.

צעדים אלה אינם מסתדרים עם הרעיון שמציג את העובדים כשותפים בעלי כוח השפעה בארגון, וגם לא כיזמים אוטונומיים המנהלים את עצמם, לטענת מחברי המחקר. "אני חושב שהבעיה הגדולה ביותר בשפה של כלכלת השיתוף היא שהיא מגייסת אנשים לנישול עצמם", אומר אלכס רוזנבלט, חוקר במכון המחקר Data & Society במנהטן, וממחברי המחקר (גילוי נאות: המחברת תקבל בסתיו תפקיד של עמיתת מחקר במכון).

לדברי קריסטין קארוול, דוברת אובר, היישום נועד לספק "תחבורה ללא אפליה", בכל זמן ובכל מקום שהצרכנים רוצים בה. לכן, לדבריה, הנהגים מקבלים את יעד הנסיעה רק לאחר שקיבלו בקשת נסיעה. היא הוסיפה כי אספקת מים או מטעני טלפון היא שירות לקוחות אופציונלי לנהגים, וכי נהגים יכולים להחזיר פריטים נשכחים ישירות לנוסעים או למשרדי אובר.

ניתן היה להתייחס לרטוריקה של התעשייה כסמנטיקה פשוטה, אם מה שהיה מונח על כף המאזניים לא היה כה כבד בעבור משקיעים (סבב משקיעים העריך באחרונה את שווי אובר ב–51 מיליארד דולר), עובדים ורשויות ממשל המפקחות על המגזר. כמו בתחומים חמים אחרים, בחירת המלים יכולה להעיד על העמדה האישית של הדוברים.

בקונגרס תומכים, מסתייגים ודואגים

במאי האחרון הכריז חבר בית הנבחרים הרפובליקאי מקליפורניה, דארל איסה, כי הוא ועמית דמוקרטי, אריק סוולוול מקליפורניה, גיבשו ועדה על־מפלגתית בנוגע לכלכלת השיתוף, שנועדה התמקד "במגזרים פורצי דרך אלו, ולהבטיח כי הקונגרס ינקוט את כל הצעדים הדרושים לעידוד, ולא לעיכוב, הרעיון הנהדר הבא".

חודש לאחר מכן, נציבות הסחר הפדרלית (FTC) קיימה סדנה בשם "כלכלת ה'שיתוף'". מרינה לאו, העומדת בראש משרד תכנון המדיניות של הנציבות, אמרה לי כי המרכאות סביב המלה "שיתוף" נועדו להראות כי הסוכנות פשוט מצטטת מונח פופולרי, "ואינה תומכת במודל עסקי כלשהו".

בחודש שעבר, הסנאטור הדמוקרטי ממינסוטה, אל פרנקן, והסנאטור הדמוקרטי מפנסילבניה, בוב קייסי, כתבו מכתב למשרד העבודה בנוגע למגזר מבלי להזכיר את המלה "שיתוף" פעם אחת. המחוקקים ביקשו מרגולטורים של שוק התעסוקה לבחון אם לעסקים "בכלכלה החדשה לפי דרישה" יש פוטנציאל לשגות בסיווג עובדים כקבלנים עצמאיים, ומה יהיו ההשלכות האפשריות של בעיה כזו.

גם כלי תקשורת מתמודדים עם השאלה כיצד לכנות שירותים אלה. בשנה שעברה, ספר הסגנון של סוכנות הידיעות אי־פי, המשמש עיתונאים רבים להכרעה בשאלות שפה, הוסיף ערך לאובר. הוא מתאר את החברה, לצד ליפט, כשירות "הזמנת נסיעות" המאפשר לאנשים להשתמש באפליקציות כדי להזמין ולשלם עבור שירותים. הערך כולל אזהרה: "לא להשתמש במונח שיתוף נסיעות".

דיוויד מינטהון, עורך שותף במדריך של אי־פי, אמר כי "שיתוף" מעיד לרוב על הסכם בלתי־רשמי בקרב אנשים — למשל, carpool — נוהג שבו קבוצת אנשים חולקת באחריות על הסעה קבועה. כך שלדעתו, זה לא מדויק להשתמש במלה "שיתוף" כשמדובר ביוזמה מסחרית. "אנו מעדיפים תיאור ישיר יותר", הסביר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#