הגנת הפטנטים בעולם אמורה לעודד חדשנות - אבל היא חונקת אותה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הגנת הפטנטים בעולם אמורה לעודד חדשנות - אבל היא חונקת אותה

הגנת הפטנטים בעולם מגינה דווקא על אויביה הגדולים, עורכי הדין והמונופולים ■ הגיע הזמן לשנות את זה

4תגובות

ב-1970 הכירה ארה"ב בפוטנציאל של מדע היבולים, כאשר הרחיבה את הגנת הפטנטים בענף החקלאות. פטנטים אמורים לתגמל כושר המצאה, כך שצעד זה אמור היה לעודד קידמה.

אלא שלמרות ההגנה הנוספת, ההרחבה הזאת, והתוספות אליה בשנות ה-80 לא הובילו ליותר מחקר פרטי בתחומים כמו גידול חיטה, ולא תרמו ליבולים. בסך הכל, פריון החקלאות האמריקאית המשיך לטפס - כפי שעשה בשנים שקדמו להרחבה.

גם בענפים אחרים לא נראה שמערכות פטנטים חזקות מובילות ליותר חדשנות. המסקנה הזאת כשלעצמה אולי מאכזבת, אך הראיות מצביעות על בעיה גרועה בהרבה.

אי־פי

פטנטים אמורים להפיץ ידע מכיוון שהם מחייבים את מי שמבקש לרשום אותם לפרט באופן רשמי את מהות המצאתם. אלא שלרוב הכוונה הזאת אינה מתממשת, מכיוון שעורכי דין בתחום הפטנטים הם אמני הערפול.

במקום זאת, המערכת יצרה אקולוגיה טפילית של מחזיקי פטנטים הגנתיים, המעוניינים לחסום חדשנות, או לפחות לעמוד בדרכה - אלא אם הם יכולים לגרוף בעצמם חלק מהרווחים.

מחקר מוקדם מצא כי שחקנים חדשניים בתעשיית השבבים צריכים לרכוש רשיונות מחברות קיימות, לעתים תמורת 200 מיליון דולר. פטנטים אמורים לעודד פרצי חדשנות. במקום זאת, הם משמשים לשימור היתרונות של החברות הקיימות.

מערכת הפטנטים יקרה. לפי מחקר בן עשור, ב-2005, ללא המונופול הזמני שהפטנטים מעניקים, האמריקאים היו חוסכים 75% מחשבון התרופות במרשם שלהם, בסך 210 מיליארד דולר. העלות היתה אולי משתלמת אם הפטנטים היו יוצרים חדשנות ושגשוג - אבל הם לא עושים זאת.

החדשנות מתדלקת את השפע בחיים המודרניים. מהאלגוריתמים של גוגל ועד לטיפול חדש עבור סיסטיק פיברוזיס, היא נמצאת בבסיס כלכלת הידע. אי אפשר לחשב מהי העלות הכוללת של החדשנות שאינה מתממשת בשל מערכת הפטנטים הפגומה. ההגנה על פטנטים מתפשטת באמצעות הסכמים כמו השותפות הטרנס־פסיפית, הסכם סחר שאמור להקיף כשליש מהסחר העולמי. המטרה צריכה להיות לתקן את המערכת הקיימת, לא להרחיבה.

מי צריך פטנטים?

תשובה רדיקלית אפשרית אחת היא ביטול גורף של הגנת הפטנטים. בבריטניה של המאה ה-19, "האקונומיסט" תמך בכך. ואולם קשה לקרוא כיום לביטול הפטנטים נוכח התחושה שלפיה למי שממציא תרופה או מכונה מגיעה הזכות ליהנות מפרי עבודתו, ממש כמו אדם שבנה את ביתו. אם מישהו היה מנסה להתנחל לכם בסלון, אין ספק שהייתם מרגישים מנושלים. כך חשים גם מי שרעיונותיהם נגנבים.

אלא שגם זכויות נדל"ן אינן מוחלטות. כשהיתרונות בכך גדולים מספיק, ממשלות פוגעות בהן באמצעות מיסוי, הריסת בתים כדי לפנות דרך לכבישים, ושליטה בשימוש שאנשים עושים בקרקע. קשה למצוא את האיזון בין זכויות הפרט לטובת הכלל. אך כשמדובר ברעיונות, הטענה שעל הממשלה לאלץ את בעלי הקניין הרוחני לחלוק אותו חזקה במיוחד.

אחת הסיבות לכך היא ששיתוף רעיונות לא יגרום את אותו הנזק לבעל הקניין הרוחני כמו חלוקת קניין פיסי. שני איכרים אינם יכולים לקצור את אותו יבול, אך חקיין יכול לשכפל רעיון בלי לנשל את בעליו מהמקור.

הסיבה האחרת היא שהשיתוף יכול לתרום רבות לחברה, בין היתר בשל השימוש הנרחב יותר ברעיון עצמו. אם רק מעטים יכולים להרשות לעצמם טיפול מסוים, החולים יסבלו, למרות העלות המזערית יחסית של ייצור התרופה עצמה שתרפא אותם.

שיתוף גם מגביר את החדשנות. המצאות רבות תלויות בהתפתחויות יצירתיות קודמות. ללא הבלוז, לא היה לנו ג'אז. ללא מסכי מגע, לא היו מכשירי אייפון.

ממשלות מכירות כבר זמן רב בכך שהטיעונים האלה מצדיקים הגבלות על פטנטים. ואולם הניסיונות לבצע רפורמה במערכת הפטנטים נכשלו. על רפורמטורים להכיר במגבלותיהם ובכך שחדשנות היא עניין שקשה להגדיר.

פקידי משרד הפטנטים תמיד יתקשו לעמוד מול עורכי דין עשירים. עם השנים, משטר הפטנטים צפוי להיכנע ללחצי הלוביסטים. לכן, מערכת פטנטים ברורה ופשוטה עדיפה על מערכת חכמה אך מסובכת.

מטרה אחת צריכה להיות לשים קץ לאופן שבו גורמים טפיליים מנצלים את השיטה. מחקרים מצאו כי 40%-90% מהפטנטים לעולם אינם מנוצלים או מוענקים כרישיון על ידי מחזיקיהם. על פטנטים צריך לחול כלל שלפיו תוקפם פג אם הם לא הם הופכים למוצר מוגמר בשוק. צריך גם להקל על קריאת תיגר על פטנטים, ולצמצם את ההוצאות הגדולות של תביעה בבית המשפט. נטל ההוכחה על ביטול פטנט צריך להצטמצם.

פטנטים צריכים לתגמל את מי שעובדים קשה על המצאות פורצות דרך, ולא את מי שמגישים את המסמכים אודותיהם. יש לחזק את הדרישה שרעיונות לא יהיו ברורים מאליהם. אפל לא היתה צריכה לקבל פטנטים על טאבלטים מלבניים עם פינות מעוגלות, ולטוויטר לא מגיע פטנט על היכולת למשוך את המסך כדי לרעננו.

הגנת הפטנטים גם ממושכת מדי. הגנה ל-20 שנה היא אולי הגיונית בענף התרופות, מכיוון שנדרש יותר מעשור לביצוע ניסויים בתרופה ולהביאה לשוק, אך בענפים כמו טכנולוגיית מידע, פרק הזמן שחולף מהגיית הרעיון ועד ליישומו קצר בהרבה. כשהפטנטים גורמים לפיגור אחר קצב החדשנות, חברות זוכות במונופולים על אבני הבניין של ענף מסוים.

לגוגל, למשל, יש פטנט מ-1998 על דירוג אתרים בתוצאות החיפוש בהתבסס על מספר האתרים האחרים המקשרים אליהם. כאן אין מנוס ממורכבות נוספת: בענפים מהירי התקדמות על ממשלות לצמצם בהדרגה את משך הפטנט. אפילו חברות תרופות יכולות להתמודד עם הגנת פטנטים קצרת טווח, אם המשטר הרגולטורי היה מתיר להן להביא לשוק תרופות מהר יותר ובעלות נמוכה יותר.

משטר הפטנטים העולמי כיום פועל בשם הקידמה. אך הוא למעשה פוגע בחדשנות. הגיע הזמן לתקן את המצב הזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#