טראמפ טוען שיחזיר משרות לארה"ב ו"ינצח את סין" - הכלכלנים בספק - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טראמפ טוען שיחזיר משרות לארה"ב ו"ינצח את סין" - הכלכלנים בספק

היות שהאבטלה בארה"ב ברמה של 5.3%, "אם נרצה להחזיר את כל המשרות שאבדו תהיה לנו אבטלה שלילית", אומרים כלכלנים

2תגובות

דונלד טראמפ, שמוביל כעת במירוץ על המועמדות לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקאית, התחייב להחזיר מיליוני משרות אמריקאיות שאבדו לטובת סין ומתחרות זרות אחרות, אם ייבחר לנשיא ארה"ב. אך כלכלנים טוענים כי תוכניתו אינה מעשית, היות שסין והמדינות האחרות שאליהן עבר הייצור חזקות ממנו.

מאז תחילת שנת 2000, איבדה כלכלת ארה"ב 5 מיליון משרות ייצור. מחקר שפירסמה בשנה שעברה הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב (NBER) מצא כי בין 2 מיליון ל-2.4 מיליון משרות אבדו בין 1999 ל-2011 לטובת סין.

כשטראמפ הודיע ביוני האחרון על התמודדותו בבחירות, הוא הצהיר: "אני אחזיר את המשרות שלנו מסין, ממקסיקו, מיפן, מכל כך הרבה מקומות. אני אחזיר את המשרות שלנו, ואחזיר את הכסף שלנו".

הכלכלנים לא מתרשמים. "זה לא הגיוני בכלל", אומר סגן יו"ר הבנק הפדרלי לשעבר, אלן בלינדר, כלכלן באוניברסיטת פרינסטון שחקר את נדידת המשרות מארה"ב. חברות העבירו משרות המצריכות כישורים נמוכים לסין משום שהמפעלים בארה"ב לא יכלו להתחרות בסינים, שמשלמים לפועלים סביב דולר לשעה. כעת סין עצמה מאבדת משרות כאלה לטובת מדינות עניות יותר כמו בנגלדש ו-וייטנאם.

אי־פי

אם ארה"ב תפסיק לייצר בחו"ל ותעבור לייצר הכל בתוכה, המחירים יזנקו ומדינות זרות ישיבו מלחמה בכך שיפסיקו לקנות מוצרים אמריקאים. "אי אפשר להשיב את השעון לאחור", אומר בלינדר.

אך ישנה בעיה גדולה יותר שעמה צריכים להתמודד כל מי שרוצים להשיב את המשרות שאבדו בשנים האחרונות בארה"ב: הטכנולוגיה לקחה הרבה מהמשרות האלה לעד. מפעלי היי-טק כיום מעסיקים רק חלק קטן ביותר מכמות העובדים שהעסיקו בעבר. בג'נרל מוטורס, למשל, עבדו 600 אלף עובדים בשנות ה-70, וכיום יש לה 216 אלף עובדים והיא מוכרת יותר מכוניות מאי פעם.

"לא משנה מי ייבחר לנשיא", אומר הכלכלן דיוויד אוטור מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), "אני לא רואה תרחיש שבו עוד 5 מיליון משרות ייצור יצוצו מחדש בארה"ב בעשורים הבאים".

זה נכון במיוחד לאור שיעור האבטלה של 5.3% בארה"ב, שקרוב למה שכלכלנים רואים כתעסוקה מלאה. "אם ניקח את כל המשרות שעשינו להן מיקור חוץ בחזרה, תהיה לנו אבטלה שלילית", אומר הרלוד סירקין, שותף בכיר בבוסטון קונסלטינג גרופ ומומחה לתחרותיות בתחום הייצור. "יהיה עלינו להביא אנשים ממדינות אחרות שיעשו את העבודה".

טראמפ טוען כי הוא יוכל להגן על המשרות האמריקאיות באמצעות משא ומתן על הסכמי סחר חכמים יותר עם מתחרותיה של ארה"ב. "מתי היתה הפעם האחרונה שבה מישהו ראה אותנו מנצחים, למשל, את סין, בהסכם סחר?" שאל טראמפ בחודש יוני. "הם הורגים אותנו. אני אנצח את סין כל הזמן. כל הזמן".  

אבל כלכלנים אומרים שהסכמי סחר משחקים רק חלק קטן ביצירת משרות. "הסכמי סחר טובים יותר לא צפויים להיות תרופת פלא", אומר אסוור פרסאד, פרופסור למדיניות סחר באוניברסיטת קורנל. פרסאד אומר כי מקבלי ההחלטות צריכים להתמקד יותר בהשקעה בדברים שישפרו את התחרותיות של ארה"ב בטווח הארוך – בתי ספר, כבישים ושדות תעופה, למשל. ובלינדר אומר כי ארה"ב צריכה לעשות יותר כדי לשמר את העובדים האמריקאים שמאבדים את המשרות שלהם לטובת תחרות מבחוץ.

הנסיבות כיום נותנות בכל מקרה עדיפות לארה"ב על פני סין. מהפכת הפצלים הפחיתה את מחירי האנרגיה למפעלים בארה"ב. השכר בסין עלה, בעוד שבארה"ב הוא נותר ללא שינוי, ובאזורים מסוימים בארה"ב הקרקעות זולות יותר מבסין. ישנן חברות אמריקאיות שכבר מחזירות משרות לארה"ב, וחברות סיניות שמשקיעות במפעלים בארה"ב.

טראמפ הכריז כי יהיה "הנשיא הטוב ביותר שאלוהים אי פעם ברא בתחום המשרות. אני אומר לכם". אך דניאל רוזן, שותף בחברת המחקר הכלכלי רודיום גרופ, אומר: "ההשקעות הישירות בעולם – כולל מסין, מקסיקו ויפן - כבר זורמות בכל מקרה לארה"ב, ולא בזכות הנטיה הפוליטית של אלוהים, אלא משום שכלכלת ארה"ב פתוחה הן למי שרוצים להשקיע כאן והן למי שרוצים לעבור החוצה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#