לאס וגאס בונה את עצמה מחדש - בלי החטאים - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לאס וגאס בונה את עצמה מחדש - בלי החטאים

לאחר שעברה חמש שנים קשות, מתאוששת לאס וגאס מהמשבר הכלכלי בעזרת חברות היי־טק חדשות, תיירים צעירים וקצת פחות הימורים ■ ההכנסה הממוצעת למשק בית חזרה ל–51 אלף דולר בשנה - אך עדין נמוכה משאר ארה"ב - והתחלות בנייה רבות צצות באזורים שונים בעיר

6תגובות

למי שרוצה לקבל תמונה של כלכלת ארה"ב לפני המשבר, מומלץ לבקר בפינה הדרומית־מזרחית של לאס וגאס. במקום שבו העמק מתחיל לעלות לכיוון הרי המדבר, יזם סיני הוריד את החלק העליון של ההר. כביש רחב וריק מוביל למה שנראה כמו שרידיה של אחת מערי האינקה. הפרויקט, "אסקיה" שמו, היה בעבר אתר החפירות הגדול ביותר בארה"ב. הרעיון היה למכור את הקרקעות לאליטה של לאס וגאס, כדי שהאחוזות שייבנו שם ייהנו מנוף למדבר בצד אחד, ונוף לסטריפ של לאס וגאס מהצד השני.

אבל ב-2009, כלכלת לאס וגאס מתה. במשך חמש שנים נראה היה שהפרויקט יהיה אנדרטה חצובה בסלע לזכרה של בועת הנדל"ן. כעת הבנייה מתחדשת - לא רק באתר הזה, אלא במאות אחרים בעיר. מחירי הבתים, כמו גם התעסוקה, מספר התיירים וההכנסות מהימורים, עולים שוב. כלכלת לאס וגאס מתאוששת - בהדרגה, אך בצורה עקבית. אף שזוהי עיר בעלת אופי ייחודי, היא מהווה מיקרוקוסמוס מוגדל של ארה"ב כולה.

רויטרס

לאס וגאס היא במונחים אמריקאים עיר חדשה. ב–1971, כשהסופר האנטר ס. תומפסון בחן בלאס וגאס את החלום האמריקאי, וגם הרבה סמים, העיר לא היתה אלא כמה מלונות מוזנחים באמצע המדבר. אז, האוכלוסייה של מחוז קלארק, שאליו היא משתייכת, מנתה רק 290 אלף תושבים. כיום היא מונה יותר מ–2 מיליון. המבקרים בסטריפ שבוהים בנוף מבעד לחלונות חדרי המלונות שלהם רואים הרבה כבישים, קניונים ופרברים עם גגות רעפים. ברוב הערים הוותיקות יותר בארה"ב, מטוסים נוחתים בקצה העיר. בלאס וגאס, הם טסים ממש לתוך העיר, משום ששדה התעופה נבנה לפני שהיא התרחבה.

מנוע הצמיחה של לאס וגאס היה ונותר תיירות. מבין הערים האמריקאיות הגדולות, רק מיאמי וניו יורק מושכות יותר תיירים זרים, לפי יורומוניטור אינטרנשונל. גם תיירים מקומיים יש בשפע.

לפני המשבר, מלונות בסטריפ נהרסו בזה אחר זה לטובת מתחמים חדשים וגדולים יותר. הקומות התחתונות של הארמונות האלה, שבהם שוכנים אולמות מעושנים של שולחנות הקלפים ומכונות המזל, ייצרו הכנסות של 9.6 מיליארד דולר ב–2014. יותר משליש מהעובדים בלאס וגאס משרתים באופן ישיר תיירים. המשרות האלה, שמשלמות שכר נאה לאנשים בעלי השכלה צנועה, מושכות בכל שנה אלפי עובדים חדשים מהמדינות השכנות של נוואדה.

לאחר שההימור של הבנקים על משכנתאות סאבפריים כשל והמיתון היכה ב–2008, מכונות המזל נעצרו. מספר התיירים צנח באופן חד - ומי שהגיעו הוציאו הרבה פחות. ההכנסות נפלו, והגידול באוכלוסייה של לאס וגאס האט לקצב אפסי. בה בעת, בועת הנדל"ן בעיר, שהתנפחה בעקבות הלוואות סאבפריים זולות לעובדי בתי הקזינו, התפוצצה. מחירי הנדל"ן צנחו כמעט בשני שלישים. כמעט 70% מבעלי הבתים בנוואדה ראו את מחירי הבתים שלהם יורדים אל מתחת לערך המשכנתא. קצב בניית הבתים, שהיה סביב 30 אלף בשנה, הואט לכמעט עשירית מכך.

פטריק מקראקן, פועל בניין בן 23, מספר כי כשנשר מהלימודים בגיל 16, ממש לפני המשבר, מצא מיד עבודה. אז, עובדים בסטריפ שלא סיימו תיכון השתכרו 50 דולר לשעה. זמן קצר לאחר מכן הוא פוטר, ועסקי הבנייה של אביו פשטו רגל. הוא החל להשתמש בסמים והגיע לכלא. האבטלה בעיר, שהיתה זמן רב מתחת ל–5%, זינקה ל–14%. הבנייה של בתי הקזינו פסקה, עובדים פוטרו ומשכורות קוצצו. הרבה עסקים קטנים יותר בשולי הסטריפ ובאזור הדאונטאון של העיר פשטו רגל.

אי־פי

תעשייה מגוונת יותר

ובכל זאת, בתוך כמה שנים, החיים בלאס וגאס השתפרו. מקראקן משתכר כעת 18 דולר לשעה בעבודה על פרויקט אנרגיה - וזה מספיק, בשילוב עם ההכנסה של אשתו מעבודתה כחשפנית, לגידול בנם בן השנה. שיעור האבטלה בעיר ירד מתחת ל–7% והחלום על חיים הגונים נראה שוב בר השגה. רק ל–22% מתושבי לאס וגאס יש תארים אקדמיים, שיעור נמוך לעומת שיעור ארצי של 29%. ואולם, ההכנסה הממוצעת למשק בית בעיר עלתה בחזרה ל–51 אלף דולר בשנה, רק מעט מתחת לממוצע הארצי. הגידול באוכלוסייה, אף שלא חזר לקצב שקדם למשבר, התאושש. התחלות הבנייה עולות אף הן, רובן של בתי ענק בקצוות של העיר.

עם ההתאוששות, כלכלת לאס וגאס גם עברה תהליך של גיוון. מספר גדל והולך של עסקים בעיר כבר אינם קשורים לתעשיית ההימורים. אחד ממקורות התעסוקה בעיר הוא סוויץ', חברה שמנהלת מידע עבור אלפי חברות בארה"ב. כל מי שמשחק משחקי וידיאו, משתמש בבנקאות באינטרנט או עורך קניות ברשת - סביר להניח שהמידע שלו מאוחסן אצל סוויץ'.

לאס וגאס היא מקום מתאים לחברה כזאת, אומרת מיסי יאנג, סגנית נשיא בסוויץ'. הודות להשקעה של אנרון בסוף שנות ה–90, לעיר החטאים יש רשת סיבים אופטיים טובה יותר כמעט מכל מקום אחר בארה"ב. בתי הקזינו, שמנהלים כמויות גדולות של מידע, הם לקוחות מקומיים טובים של החברה, והודות להיסטוריה של בניית בתי קזינו ענקיים, יש בעיר הרבה פועלי בניין מוכשרים. בניגוד לקליפורניה או לחוף המזרחי בארה"ב, אין כאן סיכון רב לרעידות אדמה או סופות הוריקן שיגרמו להפסקת חשמל. אוויר המדבר יבש, וגם זה מועיל מאוד לחברות כמו סוויץ'.

בנוסף ל–450 העובדים שסוויץ' מעסיקה באופן ישיר, לקוחותיה שולחים את עובדיהם ללאס וגאס כדי לנהל את השרתים שלהם, מה שמוסיף עוד אלפי עובדים לכוח העבודה של העיר. סוויץ' היא אחת משתי חברות אינטרנט גדולות שיושבות בלאס וגאס. גם המטה של זאפוס, ענקית הביגוד המקוונת שבבעלות אמזון, נמצא בה. מנכ"ל זאפוס, טוני שי, השקיע רבות בהחייאת אזור הדאונטאון של העיר, שהיה פעם ידוע בעיקר כמקום מושבם של בתי קזינו ישנים ומלונות מוזנחים שבו הסיכוי להישדד גבוה. האזור עדיין לא השתקם לחלוטין, אך הנרקומנים והמהמרים הוותיקים חולקים כעת את האזור עם יאפים שמשוטטים בקניון חדש המורכב ממכולות ושבחזיתו עומד פסל ענק של חרק יורק אש.

אי־פי

הצעירים לא מהמרים

גם עסקי ההימורים המסורתיים מתמודדים כיום עם אתגרים. מפעילות בתי הקזינו הגדולות מתמקדות כיום במשיכת לקוחות עשירים, שיש להם כסף לבזבז, ומנסות להגן על עצמן מהתחרות שצצה במדינות אחרות.

מאז המשבר, ירד הגיל הממוצע של המבקרים בלאס וגאס מ–51 ל–45. אנשים מבוגרים יותר, שבדרך כלל מגיעים לשחק במכונות המזל, נדחקים החוצה על ידי מבקרים צעירים שלא מגלים עניין רב בהימורים אלא בשתיית אלכוהול, השתזפות בבריכה ובילוי במועדוני הענק. הודות לכך, חדרי המלונות בסטריפ, החנויות, האוכל והמשקאות מכניסים לעיר פי שניים יותר כסף מההימורים - כמעט שני שלישים מהסכום הכולל, ועלייה של יותר מ–40% לעומת 1990.

כדי למשוך את היאפים , הרחיקו חלק ממפעילות בתי הקזינו לכת והן מסתירות את ההימורים. "פעם, היינו מעצבים את בתי הקזינו כמו מרכולים", מסביר ביל הורנבאקל, נשיא MGM ריזורטס אינטרנשונל, אחת ממפעילות בתי הקזינו "היינו בונים חדר גדול, מציבים את דלת הכניסה מקדימה ואת המעליות לחדרי המלון היינו מציבים מאחור, כדי שאנשים יצטרכו לעבור דרך הקזינו". כיום, הוא אומר, המפעילות מעצבות מחדש את הכניסות כדי להפוך אותן למושכות יותר עבור אנשים שלא אוהבים להמר. בלאס וגאס, שבה אפילו בבתי מרקחת ותחנות דלק יש מכונות מזל, נבנו בשנים האחרונות כמה בתי מלון חדשים ללא קזינו בכלל.

נראה שההתאוששות של לאס וגאס, כמו של ארה"ב כולה, הגיעה קודם אל העשירים. הבתים החדשים שנבנים, כמו בפרויקט אסקיה, מיועדים בעיקר לעשירים. רבים מהעניים עדיין שקועים בחובות.

הדבר נכון לגבי התעשייה העיקרית של העיר: בתי קזינו קטנים וישנים, שאין להם כסף להשקיע בשיפוץ, ימשיכו לגווע, כשהמהמרים הכבדים והוותיקים שלהם נעלמים ואינם מוחלפים במהמרים צעירים. אפילו כשההתאוששות תואץ, המשרות בבתי הקזינו לא ישובו לרמות השכר הנדיבות שידעו לפני זמן רב, וגם הבתים ובתי הקזינו החדשים כבר לא יניבו אותם רווחים. קצב הצמיחה של העיר כנראה כבר לעולם לא יגיע לרמות שקדמו למשבר.

אבל ההתאוששות של עיר החטאים גם מראה על יכולתה של ארה"ב לגרום לרעיונות לא סבירים לעבוד. 2 מיליון אנשים חיים בעיר נוצצת בלב המדבר, ולא חושבים שזה מוזר. ועם שילוב של יאפים אובססיביים לטכנולוגיה, מהמרים מזדקנים והיספאנים, הדמוגרפיה שלה נראית כמו העתיד של ארה"ב.

העתיד הזה אולי לא זוהר, אבל הוא קצת יותר יציב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#