כל מה שכספי החילוץ עשו ביוון הוא לאפשר לעשירים להבריח כסף במזוודות - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כל מה שכספי החילוץ עשו ביוון הוא לאפשר לעשירים להבריח כסף במזוודות

חבילות החילוץ הקודמות הופנו כמעט בלעדית לתשלומי חוב ולחילוץ הבנקים ■ בפועל, הן רק דחו צעדים נוקשים יותר, ואיפשרו ליוונים רבים למשוך כספם מהבנקים ביוון ולהעבירם אל מחוץ למדינה - מה שמכניס את יוון למשבר פיננסי חמור אף יותר

3תגובות

איש העסקים היווני היה לחוץ כשהעביר מזוודה מלאה במזומנים דרך שדה התעופה באתונה לפני כמה חודשים, אך העובדים הטרודים והעמוסים העבירו אותו. כעבור כמה שעות, נחת איש העסקים בפרנקפורט, שם הפקיד את הכסף במהרה בבנק גרמני. הכסף הזה הוא חלק מ-40 מיליארד יורו שאזרחים ועסקים משכו מהבנקים היווניים מאז דצמבר - מה שהחריף את הצרות הפיננסיות של יוון.

בריחת המזומנים היא רק חלק קטן מהחידה הגדולה יותר - מדוע הכלכלה היוונית במצב חמור יותר ועם נטל חוב כבד יותר מזה שהיה לפני שקיבלה שתי חבילות חילוץ בינלאומיות? זהו נושא טעון פוליטית, שעלול להשפיע על המשא ומתן על חבילת החילוץ הפיננסי החדשה, ששווייה אמור להגיע ל–86 מיליארד יורו.

אי־פי

חלק גדול מחבילות החילוץ הקודמות הוקדש לתשלום החוב על אג"ח יווניות, המוחזקות על ידי משקיעים פרטיים וממשלות אחרות בגוש היורו - במקום לעודד צמיחה. בתוך יוון, הכסף אמור היה לחזק את הון הבנקים ולגרום להם להעניק הלוואות כדי להחיות מחדש את הכלכלה הדואבת. במקום זאת, הכסף ישב בקופות הבנקים בעוד ההלוואות הגרועות הצטברו, וקנה זמן שאיפשר ליוונים ולמשקיעים זרים להוציא את כספם מהמדינה.

מ-2010 מדינות אחרות בגוש היורו ובקרן המטבע הבינלאומית (IMF), העבירו ליוון כספי חילוץ בסך 230 מיליארד יורו. בנוסף, הבנק המרכזי של אירופה הלווה לבנקים היווניים כ-130 מיליארד יורו.

חבילת החילוץ האחרונה דומה לקודמותיה. רק שיעור זעיר מהכסף, אם יוון תקבלו בסופו של דבר, יופנה לשיקום הכלכלה היוונית עצמה. כמעט 90% מהסכום ישמש לכיסוי חובות, ריבית על החובות ותמיכה בבנקים הכושלים של יוון. הנציבות האירופית הציעה להקצות 35 מיליארד יורו נוספים בחבילת סיוע לכלכלה היוונית עצמה - אך הכסף יוזרם בטפטופים קטנים בהמשך השנה.

אם כך, מובן מדוע אזרחי יוון חשים שחבילת החילוץ החדשה לא תתרום להם יותר מדי. "הכסף מגיע בעיקר לבנקים ולנושים שלנו", אומר ניקוס קלאבויאס, 54, בעלים של חנות מכולת במרכז אתונה. לדבריו, לקוחותיו עברו לקנות כמעט אך ורק מוצרים בסיסיים. "אני מקווה שהחילוץ יעזור, אבל הבנקים לא נותנים הלוואות, ואני לא רואה סימנים לכך שיש כסף שנועד לעזור לכלכלה", אמר.

בגרמניה ובמדינות צפון־אירופיות אחרות התחושה הפוכה. אזרחי המדינות העשירות יותר חושבים שמדינותיהם הלוו סכומי ענק ליוון - ושהיוונים ביזבזו אותם. "כלכלת המדינה הרוסה", אמר שר האוצר הגרמני וולפגנג שויבלה בראיון שהתפרסם בחודש שעבר במגזין הגרמני "דר שפיגל". "ממשלת יוון היא האחראית לכך", הוסיף.

הר החובות גדל

בינתיים, חילוץ נוסף מסבך עוד יותר את אחת הבעיות הגדולות ביותר של יוון: הר החובות שלה. הסיוע הנוסף רק יגדיל את חובות יוון, ויפגע בפוטנציאל להתאוששות כלכלית.

במגעים בין יוון לנושיה גוברת ההכרה בכך שיש להקל את נטל החוב שלה. ביום חמישי אמר גורם בכיר בקרן המטבע כי על מדינות אירופה לתכנן הצעה רצינית להקלת נטל החוב של יוון, אחרת הקרן לא תסכים להשתתף בחילוץ חדש. עם זאת, מנהיגים אחרים באירופה מאמינים שמנהיגי יוון לא עשו די לצמצום החוב ושיפור הצמיחה — למשל באמצעות הפרטת נכסים ממשלתיים, פעולות נגד העלמת מסים או צמצום הביורוקרטיה. "יש צורך במחילת חובות מסוימת", אמר גורם בכיר בבנק המרכזי של אירופה (ECB), "אך חשוב לקשור אותה לרפורמות שיבטיחו כי יוון תחזור לצמוח".

צמיחה לא היתה השיקול העיקרי כשיוון קיבלה את חבילות החילוץ הראשונות. ב–2010 מנהיגי גוש היורו, כמו גם גורמים בכירים בקרן המטבע, חששו כי יוון תיכנס לחדלות פירעון — מה שיגרום להפסדי ענק לבנקים ולמשקיעים אחרים, ועלול להביא לחידוש משבר החובות. אילוץ הבנקים לספוג הפסדים על החוב היווני היה "בעל השלכות מיידיות והרסניות על מערכת הבנקאות היוונית, שלא לדבר על הנזקים שיזלגו לכלכלות אחרות", אמר ג'ון ליפסקי, סגן יו"ר קרן המטבע דאז בפגישה של הוועד המנהל של הקרן במאי 2010, לפי פרוטוקולים שהתפרסמו באחרונה.

כדי למנוע מיוון להיכנס לחדלות פירעון, הנושים העניקו ליוון חבילת חילוץ בסך 110 מיליארד יורו במאי 2010 — אך החילוץ לא הרגיע את החששות כי גם מדינות אחרות בעלות חובות גדולים עשויות להיכנס לחדלות פירעון. חבילות חילוץ הגיעו במהרה גם לאירלנד ולפורטוגל. בקיץ 2011, כשנראה היה שיוון מתקרבת שוב לחדלות פירעון, היא קיבלה חבילת חילוץ שנייה, בסך 130 מיליארד יורו, שלא הועברה במלואה עד היום.

אי־פי

במקום למחוק את חובותיהן של מדינות אלה — נוהל רגיל כשמדינה לווה יותר משהיא מסוגלת לשלם — יתר מדינות גוש היורו וקרן המטבע למעשה הלוו ליוון עוד כסף. אחת המטרות העיקריות היתה להגן על הבנקים האירופיים שרכשו אג"ח ממשלתיות של יוון, אירלנד ופורטוגל בתקווה לקבל רווח נאה. הבנקים והמשקיעים לא חמקו כליל מהמשבר. ב–2012, כשיוון שוב היתה בסכנת חדלות פירעון, המשקיעים הסכימו לתספורת שהעניקה להם רק כמחצית מהשווי המקורי של אחזקותיהם.

חלק גדול מהסיוע שהועבר ליוון היה קשור בבנקים. מ–2010 יוון קיבלה 227 מיליארד יורו מיתר מדינות גוש היורו ומקרן המטבע. מתוך סכום זה, 48.2 מיליארד יורו נועדו לחיזוק הון הבנקים היווניים, לפי חברת מחקר הנתונים מקרו־פוליס באתונה. יותר מ–120 מיליארד יורו הועברו לתשלום חובות וריבית, וכ–35 מיליארד יורו הועברו לבנקים מסחריים שספגו הפסדים על החוב היווני. בנוסף, הבנק המרכזי של אירופה סיפק הלוואות בסך יותר מ–130 מיליארד יורו לבנקים היווניים — כולל כ–90 מיליארד יורו בהלוואות חירום לטווח קצר. הבנקים והממשל ביוון שלובים, כששלושה מבין ארבעת הבנקים הגדולים ביוון הם 
בשליטה ממשלתית.

יש היגיון בהצלת הבנקים היווניים - אם היו מתמוטטים, היו לכך השלכות חמורות על הכלכלה היוונית. "כשמשהו קורה לבנקים, הכלכלה תמיד נעצרת", אומר ניקוס וטאס, שעומד בראש מכון המחקר IOBE באתונה. "כך שהכסף ניתן לבנקים, והרעיון היה שכשהם יתייצבו, הכלכלה תחזור לצמוח".

אך הבנקים טרם התייצבו מספיק כדי להתחיל להעניק יותר הלוואות, וההשקעות הזרות פסקו. גרוע מכך, הכסף שסופק לחילוץ הבנקים היווניים לא ניתן כמתנה — אלא כהלוואה, שנוספה לנטל החוב הגדול מדי גם כך של יוון. תוך כמה שנים, לפי הערכות קרן המטבע, החוב היווני ישתווה לכפליים מהתוצר הכלכלי השנתי שלה. כלכלנים אומרים כי חבילת החילוץ החדשה אינה צפויה לשפר את המצב.

כ–25 מיליארד יורו מכספי הסיוע החדש נועדו לחילוץ נוסף של הבנקים היווניים. כיום הם זקוקים לעוד יותר כסף, כדי לפצות על בריחתם של עשרות מיליארדי יורו מהבנקים, שנמשכו על ידי יוונים מחשש לסערה פוליטית ולהגבלות על העברות הכספים. הגבלות ההון ביוון כיום מפעילות לחץ נוסף על המגזר העסקי.

יתר 86 מיליארד היורו ישמשו לכיסוי החזרי חוב לנושים, ובראשם הבנק המרכזי של אירופה וקרן המטבע, לפי חברת המחקר הבריטית אוקספורד אקונומיקס. "הם לווים כסף חדש כדי להחזיר הלוואות ישנות. זה המלכוד שבו הם נמצאים", אומר אשוקה מודי, לשעבר כלכלן בקרן המטבע שמלמד כיום בפרינסטון. "הטרגדיה היוונית היא שאין מנצחים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#