איך השפיע גילוי הנפט בקניה? לא גרוע כמו בדרום סודן, אבל לא בדיוק נורווגיה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך השפיע גילוי הנפט בקניה? לא גרוע כמו בדרום סודן, אבל לא בדיוק נורווגיה

השגשוג מתגליות הנפט ביבשת הביא פיתוח מהיר וסמארטפונים לידיהם של רועי עזים - אך הכסף החדש עלול גם לתדלק שחיתות ועימות במקומות שבהם מוסדות המדינה חלשים, ויש החוששים שהעושר החדש יתברר כקללה

הכלים העתיקים ביותר בעולם הם בגודל של אגרוף גדול ומחודדים בקצוות. כשדווח בתחילת השנה על מציאתם - ליד אגם טורקאנה בצפון־מערב קניה - הממצא דחק לאחור ב–800 אלף שנה את המועד המוקדם ביותר הידוע של שימוש בכלים פרימיטיביים.

כיום נמצאים כלי האבן בתיבת עץ בחדר עם חלונות פתוחים בתחנת מחקר מקומית, מכון אגן טורקאנה, השוכן על גבעה מעל נהר. המדענים במקום סבורים שהכלים אינם זקוקים להגנה אקלימית מיוחדת, היות שהם כבר היו חשופים לאיתני הטבע במשך 3.3 מיליון שנה.

רויטרס

האזור סביב אגם טורקאנה, האגם המדברי הגדול בעולם, ידוע כערש האנושות. במאה האחרונה נמצאו שרידים רבים של האדם הקדמון במצב שימור טוב בשדות רחוקים מכבישים סלולים ומהתערבות המודרנה. החיים בטורקאנה נותרו ללא שינוי מקדמת דנא. אפילו כיום תושבים באזורים מרוחקים חיים מהאדמה, ורק חלק קטן מהם יודעים קרוא וכתוב. אבל בשנים האחרונות התחיל שינוי דרמטי.

נקודת המפנה הגיעה עם גילוי נפט ב–2012. קניה הצטרפה למועדון גדל של מדינות המחפשות אחר דלקים פחמימנים - 90% ממדינות אפריקה כבר נכללות ברשימה. אזור טורקאנה חווה נהירה של אסדות, כבישים וזרים עם ארנקים שמנים. החברות טולואו (Tullow) מלונדון ואפריקה אויל מוונקובר מצאו עדויות לכמות של נפט גולמי המספיקה להפקה מסחרית. הן מילאו את הוראות הממשלה לגייס אלפי מקומיים כעובדים, מילאו את כיסיהם באזור העני ביותר בקניה והקימו את הבניין הגבוה ביותר בטורקאנה - בית בן שתי קומות.

חלק מהכפרים גדלו ב–500% בתוך שנתיים. משפחות נוודים החלו לבנות בתים קבועים. אלייז'ה קודו, פקיד מקומי, אומר כי "אנשים עוברים מהר מאוד לחיים מיושבים". חנויות נפתחו במקומות שמעולם לא היו בהן חנויות. בעיירה לוקישאר נפתח הקניון הראשון - סאות גייט ביזנס סנטר. בארוחת הצהריים בבית המלון יאסין הסמוך לו, שנבנה בתמיכת חברת טולואו, עז חיה מובלת דרך חדר האוכל המרכזי לחצר האחורית, שבה תישחט.

יחסים טעונים בעלי תלות הדדית

עם זאת, היחסים היו טעונים מתחילתם. מהנדסי נפט הם קהילה של נוודים, כמו הרועים - ושתי הקהילות אינן בוטחות זו בזו. מקומיים טיפחו ציפיות גבוהות, וחשו שהם מרומים. הם התלוננו על הנזק הסביבתי ועל כך שזרים מקבלים את המשרות הטובות ביותר. החברות אמרו שקשה למצוא אנשים מקומיים בעלי כישורים לביצוע קידוחים ועבודה סייסמית.

ב-2013 פרצו הפגנות אלימות. כבישים נחסמו, והמון זועם הסתער על האסדות ובזז אותן. העבודה הופסקה לזמן מה. ואז מחיר הנפט צנח ב–2014, והחברות קיצצו דרמטית את התקציבים שלהן. משרות קוצצו - מה שהרגיז מקומיים שלא הבינו את סעיפי הפיטורים בחוזים שלהם. הכלכלה סביב לוקישאר דעכה. אך במקום שהדבר יחריף את המתחים, הוא דווקא מיתן אותם. התלות ההדדית נהפכה לעובדה מוגמרת. "אנחנו לא הולכים להבריח משקיעים", אומר פיטר אקיי לוקאול, סגן מושל טורקאנה. "אנחנו זקוקים להם".

התקוות לחזור לזמנים טובים נשענות לא רק על העלייה במחיר הנפט - מומחים אומרים שמאגרי הנפט יהיו רווחיים ממחיר של 70 דולר לחבית - אלא גם על תוכניות הממשלה להקים צינור נפט לחופי קניה. פוליטיקאים עדיין מתווכחים על המסלול שלו, אבל בינתיים טולואו הקימה בסיס גדול מחוץ ללוקישאר, בגודל של שישה מגרשי פוטבול, עם מכולות דיור ממוזגות מתוצרת סין בעבור מאות העובדים באזור, בציפייה לבוננזה שמחכה מעבר לפינה.

אם וכאשר זה יקרה, טורקאנה תזכה לראשונה בכבישים סלולים, תחנות כוח ומערכות לניהול מים. עם זאת, ההשפעות של תגליות הנפט כבר ניכרות בשטח ומרחיקות הרבה מעבר לתשתיות. קודחים מצאו לא רק נפט, אלא גם כמה אקוויפרים תת־קרקעיים שיוכלו לספק מים לאזור היבש במשך עשרות שנים. ייתכן שחקלאים יוכלו לגדל יבולים בעתיד. אדם בעל מזקקה מאולתרת בבקתה ליד המחנה של טולואו אמר: "חשבנו שנפט יוכל להביא לנו משרות, וזה אכן קרה - לפחות לחלק מאתנו. אבל זה כל כך הרבה יותר מזה, לטוב ולרע".

האלימות הפנים קהילתית באזור, שתמיד פעלו בו פורעי חוק, זינקה בשנים האחרונות. כנופיות חמושות מנסות להשתלט על קרקע בעלת פוטנציאל נפט. הן פושטות על כפרים, גונבות בקר וחוסמות חלק מהדרכים. סוחר בשוק הגמלים אומר: "רוכשים ומוכרים נשדדים". בהתקפה אחת של שודדים נהרגו 46 שוטרים. הקולגות שלהם הגיבו בירי תותחים. ובזמן שחברות הנפט קודחות עוד בארות, האלימות עשויה להחריף. לוקאול, סגן המושל, אומר ש"הרבה אנשים טוענים פתאום שהאדמה שייכת להם".

תשתיות מוקמות והמהגרים נוהרים

רויטרס

נפט אינו מנוע הצמיחה היחיד לשינוי. חוות טורבינות הרוח הגדולה באפריקה נבנית ממזרח לאגם טורקאנה בעלות של מיליארד דולר ותביא שפע של חשמל זול. חשמל נוסף יזרום בקרוב מעבר לגבול אתיופיה בצפון, שם הממשלה מקימה את הסכר ההידרו־חשמלי הגדול באפריקה - פרויקט Gibe III, שהושלם ב-1 ביולי, וצפוי להוריד את גובה פני המים באגם טורקאנה ב–9 מטרים (עלולות להיות לכך השלכות הרסניות) ולהעביר ממקומם עשרות אלפי כפריים אתיופים, שרבים מהם יברחו אל קו החוף של האגם.

מהגרים כבר מגיעים מכל הכיוונים. עשרות אלפים מדרום סודן נמלטים ממלחמת אזרחים שהתחדשה מצפון־מערב לטורקאנה, מה שגרם לזינוק במחירי המזון. בינתיים, טורקאנים מקומיים רבים, בעיקר המשכילים שבהם, חוזרים לחבל מולדתם מרחבי קניה, בתקווה להשתתף בשגשוג של ענף הנפט, לרוב כעובדי מדינה. הם עונדים שעוני יד גדולים במיוחד.

עד לאחרונה כמעט לאיש באזור לא היה קשר עם סוג כלשהו של ממשלה. מקומיים נהגו לומר שהם "נוסעים לקניה" כשהם נסעו דרומה. בעוד שבבירה ניירובי יש שירותים ממשלתיים כבר יותר מחצי מאה, צפון־מערב המדינה נזנח על ידי המדינה. גם זה משתנה כעת במהירות.

החוקה הקנייתית החדשה הביאה להקמת תשתית של ממשלה מקומית ב–2010. טורקאנה בחרה בראשונה מושל משלה בבחירות שנערכו לפני שנתיים. המושל מקבל תקציב מהממשלה המרכזית כדי לפתח את מערכות החינוך והבריאות. מכיוון שהאזור עני, טורקאנה זוכה לתקציב השני בגובהו מבין 47 מחוזות. פקיד מקומי הגדיר את הסיוע הזה "מתנה משמים".

עם זאת, כל השינויים האלה - נפט, כבישים, חשמל, האצלת סמכויות - עלולים שלא להספיק כדי להפוך את טורקאנה למחוז משגשג. הבצורת מחמירה, והכסף מנפט עשוי לתדלק שחיתות ועימות במדינות שבהן המוסדות אינם חזקים מספיק כדי להתמודד עם השפע בתבונה. מלחמת האזרחים בשכנה דרום סודן היא עדות לכך. קניה מנוהלת טוב יותר מאשר דרום סודן, אבל גם היא לא בדיוק נורווגיה.

יש החוששים שהעושר החדש מהנפט יתברר כקללה. אחרים אופטימיים יותר. הזינוק הטכנולוגי בקניה הגיע אפילו לאזורים המרוחקים ביותר, והביא סמארטפונים אל כפות ידיהם של רועי עזים. הממשלה המרכזית, בתמיכת זרוע הפיתוח של ממשלת בריטניה (DFID), הקימה מרכז היי־טק להעברת מזומנים עבור העשירון העני ביותר באוכלוסיית קניה. בסיוע הבנק הקנייתי אקוויטי, היא הנפיקה כרטיסי חיוב מיידי (דביט) בכפרים ברחבי המחוז. סוחרים נודדים קיבלו מהבנק קוראי כרטיסים ומשלמים כעת בכסף שיוחזר להם על ידי סוכנות ממשלתית, ובכך הגיעו שירותי בנקאות לאחת הקהילות המבודדות בעולם.

צרכנים רבים כבר ניצלו את הכסף הזה כדי להתחיל עסקים קטנים למסחר. אנג'יספאן טופוס ואשתו קונים כמויות גדולות של שמן בישול ומוכרים אותו בכוסות לשכנים ב–30% מעל מחיר הקנייה בכפר שלהם מדרום ללודוואר. הם וששת ילדיהם חיים בשלוש בקתות עם רצפת חול. באחת מהן הם שומרים את כרטיס המאסטרקארד.

בכמה היבטים, טורקאנה היא אופיינית לאפריקה. אורחות החיים המקובלות בה נעלמות מהר יותר מאשר בכל תקופה אחרת ב–3.3 מיליון השנים האחרונות. בדרך לפיתוח יהיו מהמורות, והאליטות ינגסו בחלק לא פרופורציונלי מהתגמול - אבל קשה למצוא מישהו במחוז שהיה מעדיף להיוולד בתקופה מוקדמת יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#