משחק ההישרדות האולטימטיבי: 
איך להיות סטארט-אפ ביוון - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משחק ההישרדות האולטימטיבי: 
איך להיות סטארט-אפ ביוון

נשיא איגוד קרנות ההון־סיכון היווני מצביע על שכר נמוך ומקצוענות כנקודות לזכותה של תעשיית ההיי־טק הקטנה - אך מודה שהמנטליות העסקית במדינה אינה טובה מספיק ■ "אם אתה ממוקד ונחוש, אפשר להתגבר על הבעיות המבניות. יש הזדמנות בכלכלה היוונית"

יאניס פאפאדופולוס, מנכ"ל אחת מקרנות ההון־סיכון הבולטות ביוון, אטיקה ונצ'רס (Attica Ventures), הוא כנראה אחד האנשים האופטימים בתחומו. כשנפגשנו אתו ביוון בזמן שהבנקים היו סגורים והיה נדמה שעוד רגע יוון נבעטת מגוש היורו, הוא שפע ביטחון.

"מדובר באחד המיתונים הקשים אי פעם. ייקח זמן להתאושש, והתהליך יהיה קשה ויקר. ואולם תעשיית ההיי־טק יכולה להצליח, בתנאי שנקבל תמיכה ממשלתית והשקעות גם מחברות שאינן ממוקדות בטכנולוגיה. לצד תיירות וחקלאות, מנופי הצמיחה העתידיים של יוון חייבים לכלול גם את תעשיית ההיי־טק", אמר פאפאדופולוס, שהוא גם נשיא איגוד קרנות ההון־סיכון היווני.

EIRINI VOURLOUMIS / NYT

בניגוד לקולות המודאגים והמבוהלים שנשמעים מיוון, פאפאדופולוס חושב שההסכם עם נושיה של יוון הוא הזדמנות: "הסכם חדש יכול לאפשר סביבה עסקית יציבה, שחיונית להתפתחות של הכלכלה היוונית. כחלק מגוש היורו, ועם מערכת בנקאית מתפקדת, יש עדיין סיכוי. אם לא נפתור את בעיית המימון והיציבות במהירות, הפגיעה תהיה חמורה", הוא הוסיף בהודעה במייל.

במשרדים של אטיקה ונצ'רס, שממוקמים רק כמה מאות מטרים מכיכר סינטגמה עמוסת ההפגנות שמול בניין הפרלמנט היווני, תיאר פאפאדופולוס איך ניתן לעשות עסקים מוצלחים ותחרותיים, ואולי אפילו לחלום על שגשוג של תעשיית טכנולוגיה ויזמות ביוון.

פאפאדופולוס, 47, למד הנדסה ביוון, ולאחר לימודי מינהל עסקים בלונדון חזר לאתונה: "זו היתה בחירה שלי לחזור לכאן אחרי הלימודים בלונדון. אני אוהב את יוון ואת אורח החיים כאן", אמר. "אנחנו צריכים לעבוד על איכות החיים שלנו. בסוף, לא הכל קשור לכסף".

"יש לנו מה ללמוד מישראל בתחום"

לדברי פאפאדופולוס, בעשור האחרון היו כ–100 השקעות בתעשיית ההון־סיכון הקטנה של יוון. "הצלחנו להביא לכאן משקיעים זרים. נכון, חברות טכנולוגיה תמיד יהיו קטנות, אבל אנחנו יכולים להתוות כיוון לכלכלה היוונית", אמר. "יש כאן תנאים לתעשיית היי־טק חזקה ותחרותית. יש לנו אוניברסיטאות טכנולוגיות טובות מאוד — למשל, באתונה ובכרתים. מתכנת פה משתכר 2,000 יורו בחודש. זה הרבה יחסית ליוון, אבל שכר אטרקטיבי מאוד בעולם בעבור כוח 
אדם איכותי.

"הבנקים הסגורים גבו מאתנו מחיר גבוה, אבל אני משוכנע שבסופו של דבר יש הזדמנות למי שיאמין בכלכלה היוונית", טען פאפאדופולוס, שסיפר כי אף שרבות מבין 20 קרנות ההון־סיכון הפועלות ביוון התייבשו בגלל המשבר והצנע, העסקים אצלו מתקדמים לא רע.

בלומברג

"תיפקדנו יפה גם בזמן המשבר", ציין. "ביצענו את האקזיט הגדול ביוון עד כה, כשמכרנו את חברת אנקטור (Anctor) לחברה שווייצית לפני כשנה. בין המשקיעות בחברה, שעוסקת בתוכנות לטלקום, היתה גם חברת סיווה הישראלית". אמנם מדובר באקזיט במחיר מצחיק בקנה מידה ישראלי — רק 8.5 מיליון יורו — אבל בסך הכל השלימה אטיקה ונצ'רס, שנוסדה ב–2003, 12 השקעות בסך 40 מיליון יורו.

מתוך החברות שבהן השקיעה, ארבע נסחרות בבורסה באתונה: Doppler, הנסחרת כיום לפי שווי של 12.2 מיליון יורו; Performance Technologies, הנסחרת לפי שווי של 8.9 מיליון יורו; Foodlink, הנסחרת לפי שווי של 11.8 מיליון יורו, וכן 
חברת mastihashop.

אטיקה ונצ'רס משקיעה בחברות שעוסקות בתחומי לוגיסטיקה, תוכנה, טלקום ומזון. "אני מתעניין במיוחד בשילוב בין חקלאות לטכנולוגיה", אמר פאפאדופולוס. "בנושאים האלה אני חושב שיש לנו מה ללמוד מישראל".

קרן ההון־סיכון היא בבעלות בנק אטיקה, שמוחזק ברובו על ידי קרן הפנסיה של המהנדסים ביוון, ולהשקעותיו שותפה חברת טאנאו (Taneo) — יוזמה ציבורית־פרטית, שהתחילה ב–2002 במטרה לסייע לענף ההון־סיכון ביוון, "כפי שהיה בישראל בתחילת שנות ה–90", הסביר פאפאדופולוס.

פאפאדופולוס ניסה לקדם צוות חשיבה שיגבש תוכנית לקידום ההיי־טק היווני, בין השאר בעזרת הידע הישראלי. "חשבתי שקרן יוזמה תעזור לממשלת יוון ללמוד מההצלחה הישראלית. יצרתי אתם קשר, חקרנו את הנושא והגענו למסקנות, אבל שר הפיתוח היווני התחלף ארבע פעמים בתקופה הזאת והיה קשה להתקדם", אמר בחיוך.

איך אתה מתנהל בשוק היווני, שבו לכאורה הכל תלוי 
בקשרים ובשוחד?

פאפאדופולוס: "אני עשיתי את העסקים שלי אחרת. אולי העובדה הזו עיכבה אותי, אבל הממשלה הפסידה מכך. בשנת הפעילות הראשונה שלי הפסדתי 5 מיליון יורו, והממשלה הפסידה 2 מיליון 
יורו במסים".

מה גורם למלכוד היווני הזה, של שחיתות וחוסר פיתוח?

"ביוון יש פתגם שאומר, 'אין לי פרה, אבל אני רוצה להרוג את הפרה של השכן'. חבל, אבל נכון. ואולם גם בתנאים האלה, אם אתה ממוקד ונחוש, אפשר להתגבר על הבעיות המבניות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#