שוק הסחורות קרס ב-40% בלי שהעולם יזדעזע: הגיע הזמן להתעורר - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שוק הסחורות קרס ב-40% בלי שהעולם יזדעזע: הגיע הזמן להתעורר

כל מה שצריך לדעת על הגורמים לירידה החדה במחירי האנרגיה, המזון והמתכות : איך היא משפיעה על חיינו היומיומיים, ואיזה תפקיד בלתי צפוי משחקת סין בשינוי הדרמטי הזה

21תגובות

אם שוקי המניות היו נופלים ביותר מ–40% משיאם, כותרות העיתונים והאתרים היו צורחות "מפולת", "אסון", אבל כששוק הסחורות נופל, תשומת הלב פחותה בהרבה.

אנו נמצאים כיום באחת מתקופות השפל העמוקות ביותר בשוק הסחורות. אולי זה חשוב פחות משוקי ההון מפני שהרבה פחות אנשים מושקעים בסחורות באופן ישיר, אך השפעתם של מחירי הסחורות על חיי היומיום היא עצומה. האביב הערבי, למשל, פרץ כתגובה להתייקרות המזון בצפון אפריקה. מבחינת הצרכנים במדינות המפותחות, התנודות במחירים הן מעין העלאה או הורדה של מס, אך עבור המדינות המייצאות סחורות, נפילת המחירים משמעה צמצום בהכנסות, אובדן פרנסה ומשברי מטבע. חברות הכרייה הגדולות בעולם כבר הכריזו על קיצוץ של עשרות אלפי משרות. משקיעים כבר משכו מיליארדי דולרים השנה מקרנות המשקיעות בסחורות, ומניותיהן של חברות הכרייה צונחות.

Stringer/Imaginechina

שאלת המפתח כרגע היא אם הנפילה במחירי הסחורות היא חדשות טובות (הורדת מסים) או רעות (חולשה בכלכלה הגלובלית). באופן בלתי־נמנע, הדיון מתמקד בסין, מאחר שהביקוש הגואה מצדה לחומרי גלם הוא שהניע את העלייה הגדולה במחירי הסחורות בעשור הקודם. כפי שנפרט בהמשך, השוק הסיני משתנה, כי למדינה יש כיום פחות צורך בפיתוח תשתיות, ולפיכך פחת הצורך בעפרות ברזל, פלדה, נחושת ועוד. הסינים גם עוברים למודל שבו הם מייצרים יותר מוצרים בעצמם מאפס, במקום להרכיבם מחלקים המיוצרים במקומות אחרים; המעבר הזה מסביר מדוע היצוא מממדינות אחרות באסיה נחלש כל כך.

אפשר לראות בירידת מחירי הסחורות תפקוד נכון של הכלכלה הגלובלית — מה שנקרא מחזוריות־על. עליית המחירים מתמרצת יצירת מקורות חדשים של אספקה, מכיוון שהפקת חומרי גלם באתרים שמצריכים משאבים רבים יותר להפקה נהפכת לרווחית יותר; המחירים העולים גם גורמים לצרכנים לחסוך בחומרי גלם. כל אלה מורידים את המחירים, ובהמשך התפוקה נופלת — והמחזור מתחיל מחדש. מאחר שנדרש זמן רב להקים מכרות ולפתח שדות נפט, המחזור כולו מתפרש על פני יותר מעשור.

בנוסף, יש עובדות יבשות שמחזקות את ירידת המחירים. המדדים של מנהלי הרכש במגזר הייצור בשווקים המתעוררים נפלו את מתחת ל–50 נקודות — כלומר, התפוקה יורדת. הנתונים מראים כי האבטלה בשווקים המתעוררים עלתה מ–5.2% ל–5.7% מתחילת השנה. קרן המטבע הבינלאומית הורידה את תחזית הצמיחה העולמית ב–2015 מ–3.5% ל–3.3%, בעיקר בגלל החולשה בכלכלת ארה"ב במחצית הראשונה של השנה. התקוות כי נפילת מחירי הנפט ב–2014 תספק דחיפה לביקושים במערב התגשמה רק חלקית; מכירות המכוניות אמנם הגיעו לקצב המהיר זה עשור, אך המכירות הקמעוניות עלו ביוני ב–1.4% בלבד.

ההתאוששות הגלובלית מאז 2009 היתה מתונה מאוד, והסתמכה בעיקר על תמריצים מוניטריים חסרי תקדים. העלאת הריבית הצפויה בארה"ב, בצירוף הפסקת ההרחבה הכמותית בבריטניה, מעוררות תהייה: אם מדינות יישרו קו עם ארה"ב ויעלו גם הן את הריבית, האם זה ישפיע עוד יותר לרעה על מחירי הסחורות?

מרכיב מצער אחד בסיפור הוא שניתן דגש חזק מדי למחיר הזהב, אחת המתכות הכי פחות חשובות לתעשייה. כל עיתונאי כלכלי שכתב על זהב יודע כי ההסברים הרציונליים לשערי ריבית או איזון בין היצע לביקוש לא משביעים את רצון משקיעי הזהב. מחיר הזהב חייב לעלות, לפי שוחרי הקונספירציות, כי הבנקים המרכזיים מדפיסים כסף בכמויות ובכך מבזים את המטבעות — מה שהיה אמור לגרום לזהב, המקלט הבטוח, לעלות. ואם הוא לא עולה, זה נובע מקונספירציות של הבנקים המרכזיים להסתיר את האינפלציה, הם טוענים.

עם זאת, אף שניתן לטעון כי הבנקים המרכזיים יוכלו להמריץ את האינפלציה אם באמת ירצו בכך (ולכן החזקת זהב תהיה גידור נאה בפני אפשרות זו), הם דווקא כשלו במהלך הזה, והנפילה במחירי הסחורות היא ראיה ברורה לכך. אלא אם אתם מאמינים שכל שוקי הסחורות הם זיוף אחד גדול.

סין רוצה לשלוט במנגנון המחירים

צרכנית הסחורות הגדולה בעולם איבדה מעט מהתיאבון לקנות כל דבר, מפחם ועד זהב. סין כבר עשירה יותר, צומחת לאט יותר ובררנית יותר, והיא מייצאת לא פחות משהיא מייבאת. היא משתמשת בכוחה גם כדי לשנות את אופן המסחר בסחורות, מקרבת את השווקים אליה ומתווה חוקים שמתאימים לצרכיה, ולא לאלה של היצרניות ובעלי ההון במערב.

רויטרס

בתחילת יולי, למשל, הרגולטורים בסין נתנו אור ירוק לזרים לסחור בחוזים עתידיים על נפט גולמי בשנחאי. כשהמסחר יתחיל — כנראה בנובמבר — תהיה זו הפעם הראשונה שבה זרים יורשו לקנות ולמכור חוזים עתידיים סיניים בבורסה. לדברי אוויין ג'ונסון מבורסת הסחורות של דובאי, זהו חלק מתוכנית ברורה לשנות את הדרך שבה הסחורות נסחרות. הבורסה בדליאן, נמל שדרכו נכנסות רבות מהסחורות לסין, נהפכה למרכז הסחר הגדול בעולם לעפרות ברזל בתוך פחות משנתיים; שנחאי פיתחה שווקים גדולים לניקל ונחושת.

רבים מצפים שיותר מסחר בזהב יעבור גם לסין. האשמות בזיופים זיעזעו את המרכז הנוכחי למסחר בו — לונדון. סין, היצרנית הגדולה ביותר של מטילי זהב, הודיעה ב–26 ביוני כי תשיק חוזים נקובים ביואן על הזהב בשנחאי עד סוף השנה. סין מגיעה למסה קריטית "בהשפעתה על מחירי הסחורות", אומר גרנט ספור מדויטשה בנק.

זוהי דרך מתוחכמת בהרבה להגדיל השפעה. ניסיון של סין ב–2010 להשתלט על השוק ביסודות נדירים (rare earth elements) — חומרים שמשמשים בכמויות קטנות לייצור מכשירים מתקדמים — נכשל בגדול. סין, שבאותה עת הפיקה 97% מאותן עפרות ליסודות נדירים, אסרה את היצוא בתקווה להביא לחופיה את עסקי עיבוד המרבצים הללו. ואולם התגלה כי היסודות הנדירים אינם כה נדירים: חברות במדינות אחרות החיו מכרות ישנים והגבירו את הייצור, ובשלהי 2011 קרסו מחירי החומרים האלה.

המטרה החדשה של סין היא לשלוט במנגנון המחיר. מחיר היחס (בנצ'מרק) העיקרי של נפט גולמי, מסוג ברנט, מסתמך על נתונים שמדווחות סוכנויות על עסקות שנעשות במהלך חלון קצר באמצע יום המסחר. חברות נפט סיניות בבעלות המדינה תופסות תפקיד יותר ויותר פעיל בתהליך הזה, אך מנקודת המבט של ממשלת סין, קירוב פיזי של המסחר יפחית עלויות ואת השפעת האירועים במקומות מרוחקים שמהם סין לא מייבאת נפט. "הם שואלים: מדוע ששביתה של עובדי נפט בנורווגיה תשפיע על הכלכלה שלנו?" אומר ג'ונסון.

בלומברג

בתור היבואנית הגדולה בעולם, סין מעוניינת במחיר יחס משלה במקום הברנט, שיתבסס על נתונים שקופים ומקיפים, שיתומחרו במטבע שלה ויהיו כפופים לחוקיה. החוזה העתידי על נפט מתכוון להשיג את המטרה הזאת.

הבורסות בסין גדלות, והמתחרים מרגישים את הלחץ מצדן. בורסת החוזים בשנחאי מטרפדת מאמצים של בורסות הונג קונג להרחיב את עסקי המסחר במתכות שלהן, לאחר רכישתה של בורסת המתכת של לונדון ב–2012. במארס איימה הבורסה בשנחאי לתבוע את המתחרה שלה בסינגפור, שהעתיקה חוזה עתידי.

בפני סין עומדים כמה מכשולים. משקיעים זרים לא יתלהבו מהסיכון הנוסף של שערי חליפין בעסקות הנקובות ביואן. קשה יהיה לסינים לעמוד בסטנדרט האמינות של מערכת המשפט הבריטית במקרים של סכסוכים. האמון בסין התערער בעקבות שערורייה שבה היו מעורבים בתי מסחר סיניים, שבהם מתכות שימשו כעירבונות למכתבי אשראי, במטרה לעקוף מגבלות מסחר במט"ח.

סין מטביעה חותם על שוקי הסחורות בדרכים נוספות. עם ההאטה בכלכלתה והתגברות הצריכה על חשבון ההשקעה כדרך לדרבון הצמיחה, צרכיה משתנים. הביקוש לסחורות ששימשו בעיקר לתשתיות — פחם, עפרות ברזל, פלדה ואלומיניום — מאט. סין כבר עברה את שיא הביקוש לפחם שלה, והצריכה שלו יורדת; שיא הביקוש לפלדה מתקרב גם הוא, עם צמיחה של 1%–3% בביקוש לאחר נפילה בשנה שעברה. אפילו הביקוש לנחושת דועך.

הצריכה בסין גדלה בעבר מהר יותר מהתמ"ג, אומר קולין המילטון מבנק מקוארי, אך עתה היא מפגרת אחריו. עוד כאב ראש נוצר מכך שסין, ששאבה את חומרי הגלם, נהפכת ליצואנית של פלדת אל־חלד ואלומיניום, הודות לשפע אספקת חשמל, שיפור מתמשך ביכולות טכנולוגיות ועודף בכושר הייצור.

עקב כך, היצואנים בסין חייבים להתבסס על סחורות אחרות לשם צמיחה. הצרכנים בסין מתדלקים ביקוש למוצרי חלב, בשר, שוקולד ותכשיטים, מה שהשפיע גם על המוצרים עצמם וגם על חומרי הגלם. יבוא עפרות הברזל דעך, למשל, אבל מנגד גובר הביקוש לפולי סויה, המשמשים בעיקר להזין משק חי (ראו תרשים). הדבר נובע בין השאר מכך שסין החרימה חוות סויה רבות כדי לבנות בשטחן, אבל הסיבה העיקרית היא הגידול בצריכה.

למרות הכל, עדיין לא בטוח שהמגמה תימשך. הסיני הממוצע כבר צורך יותר קלוריות מהממוצע הגלובלי, וכמעט 85% מהממוצע בארה"ב. מעבר בריאותי מצריכת חזיר לעוף יגרום לירידה בביקוש לסחורות חקלאיות, אומרים בחברת הייעוץ קפיטל אקונומיקס. יצרנית הממתקים הרשי נאלצה לקצץ בתחזיות המכירות שלה לסין.

ההחלטה של סין אם לאמץ מנהגים מערביים או מנהגים חסכניים ובריאים יותר תעצב את פני תעשיית הסחורות. ואולם השפעתה על המסחר בחומרי גלם היא מיידית יותר. כפי שיודע כל קפיטליסט טוב, הלקוח תמיד צודק. סין משתמשת בעוצמתה כקניינית כדי להבטיח שהסחורות ייסחרו בדרך שהיא מעדיפה.

בלומברג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#