הצעה באירופה: להגביל עסקות עם בנקים ישראלים שפועלים בהתנחלויות - המניות יורדות - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הצעה באירופה: להגביל עסקות עם בנקים ישראלים שפועלים בהתנחלויות - המניות יורדות

משמעות ההצעה הדרמטית: הטלת מצור על הכלכלה הישראלית ושיתוק המערכת הבנקאית בארץ ■ אלון גלזר מלידר שוקי הון: "אין סיבה לפאניקה"

30תגובות

האיחוד האירופי ממשיך לקדם סימון מוצרים שמיוצרים בהתנחלויות, וכעת הוא עשוי להרחיב את צעדיו ולהגביל בנקים שמשקיעים בהן. בעקבות הדיווח, יורדות מניות הבנקים בינלאומי, לאומי, הפועלים ודקסיה.

נציבות יחסי החוץ האירופית (ECFR), מכון מחקר שהמלצותיו משמשות את האיחוד האירופי לעתים קרובות, כתב במסמך שצפוי להתפרסם היום, כי האיחוד האירופי מפר את החוקים שלו עצמו ולכן חייב לעשות צעדים נוספים כדי להרחיק את העסקים שלו עם ישראל מהפעילות שלה בגדה המערבית ובמזרח ירושלים.

דיפלומטים אירופאיים אומרים כבר זמן רב כי סימון מוצרים מההתנחלויות צריך להיות רק צעד ראשון בשורה של צעדים שהאיחוד צריך לנקוט נגד מדיניותה של ישראל. כעת, ההצעה החדשה של מכון המחקר מרחיקה לכת עוד יותר, ומגיעה למגזר הפיננסי. "במסגרת הרגולציות והעקרונות שלה, אירופה לא יכולה להימלט באופן משפטי מחובתה להבדיל בין ישראל לבין פעילותה בשטחים הפלסטינים הכבושים", נכתב במסמך, שכותרתו "EU Differentiation and Israeli Settlements".

"האם העסקות היומיומיות בין בנקים אירופאים לבנקים ישראליים הן בהתאם לדרישות האיחוד האירופי שלא לספק תמיכה חומרית בהתנחלויות?" נכתב במסמך, אשר מציין כי זוהי סוגיה שהמדינות החברות באיחוד עדיין צריכות לפתור. בהמשך, נידונה סוגיית ההלוואות והמשכנתאות. ישראלי עם אזרחות אירופית לא צריך, באופן תיאורטי, להיות מסוגל להשתמש בבתים שלו בהתנחלויות כערבון להלוואה מאירופה, נכתב במסמך.

בלומברג

תחום נוסף שבו טוען המסמך שישנה הפרה של החוקים באירופה נוגע לקרנות צדקה אירופיות שמקבלות פטור ממס, אף שהן תומכות בפעילויות בשטחים, שהאיחוד רואה כלא חוקיות. הדו"ח שואל גם אם אירופה צריכה לקבל מחקרים אקדמיים ורפואיים וממוסדות ישראלים נוספים שנמצאים בגדה המערבית, בהתחשב בכך שהיא אינה מכירה בשליטה של ישראל באזור.

כיום לכל הבנקים הישראלים, ללא יוצא מן הכלל, ישנה פעילות מעבר לקו הירוק. פעילות הבנקים מעבר לקו הירוק כוללת סניפים הממוקמים מעבר לקו הירוק וכן אשראי המסופק לקבלנים הבונים מעבר לקו הירוק, אשראי לבתי עסק הפועלים שם, משכנתאות הניתנות לתושבי האזור ועוד.

פעילות הבנקים כיום נעשית ללא הבחנה האם מקום מושבם של הלקוחות הוא מעבר לקו הירוק. לכן אין כיום אפשרות מעשית לבצע הפרדה שתרצה את הגורמים האינטרסנטיים בנושא באיחוד האירופי. החלטה תיאורטית לחייב את הבנקים האירופיים לנתק את מערכות היחסים שלהם עם מערכת הבנקאות הישראלית כמוה כהטלת מצור על הכלכלה הישראלית, ועלולה להוביל לשיתוק המערכת הבנקאית בישראל.

מדוחות הבנקים לא ניתן ללמוד על היקפי פעילותם מחוץ לקווי 67', שכן הם אינם מפלחים את הנתונים לפי אזורים גיאוגרפיים. אולם, בנק ישראל מפרסם נתונים מצרפיים לגבי היקפי האשראי שסניפי הבנקים מעניקים בכל ישוב בישראל. מהנתונים עולה כי סניפי הבנקים הנמצאים מעבר לקוי 67' מספקים בסה"כ אשראי בהיקף של כ-800 מיליון שקל, מתוך סך אשראי בהיקף של 900 מיליארד שקל בכל מדינת ישראל.

עם זאת הנתונים הללו אינם כוללים את האשראי לעסקים הגדולים אשר נוטלים את האשראי שלהם מהסניפים המרכזיים של הבנקים הנמצאים בערים הגדולות, בעיקר בתל אביב. כלומר מפעל הפועל מעבר לקווי 67' ונוטל אשראי מהסניף המרכזי בתל אביב מסווג על ידי בנק ישראל כאשראי שנלקח בתל אביב. כך שאין מספיק נתונים כדי לאמוד את היקפי הפעילות בשטחים.

בעבר נעשו פניות מצד גופי השקעות אירופיים בדרישה לקבלת מידע האם הבנקים פועלים בשטחי הקו הירוק, בטרם קבלת החלטה מצדם שלא להשקיע במניות הבנקים הישראליים. אולם בניגוד ליוזמות הפרטיות שננקטו בעבר, ההצעה הנוכחית של מכון המחקר היא דרמטית יותר שכן היא קוראת לאסור על יחסים בין הבנקים האירופיים לבין המערכת הבנקאית בישראל.

"אין סיבה לפאניקה"

אלון גלזר, סמנכ"ל לידר שוקי הון ומנהל מחלקת המחקר, אמר בתגובה כי לא צריך להיכנס לפאניקה. "אנחנו עדיין מאוד רחוקים מהיום בו אירופה תחרים את כלל הפעילות מול הבנקים בישראל. לבנקים אין פעילות ענפה מול אירופה. עדיין רוב הפעילות הבנקאית היא בישראל. אך אין ספק שמדובר במצב קשה אם אכן אירופה תחליטה להחרים את הבנקים וכלל המסחר מול ישראל. אני לא מאמין שיגיעו למצב בו לא יכירו בכרטיס אשראי שהונפק על ידי בנק ישראלי. הדאגה צריכה להיות של המדינה - לא רק של הבנקים. אם תהיה החרמה של המדינה אז אנחנו בבעיה גדולה".

מדד תל אביב בנקים זינק מתחילת השנה ב-18%. מתחילת השנה, עלתה מניית ב-16%, לאומי ב-22%, מזרחי-טפחות ב-20%, הבינלאומי ב-11% ודיסקונט ב-19%.

בתגובה לפרסום המלצות מכון המחקר האירופי אמרו היום במשלחת האיחוד האירופי לישראל, כי "מדובר בגוף עצמאי שהמלצותיו אינן מחייבות את האיחוד האירופי והאיחוד אינו שוקל אף אחת מההצעות של המכון".

מקורות מקורבים לאיחוד האירופי אמרו, כי אמנם מדובר באחד ממכוני המחקר הידועים באיחוד האירופי, אולם מוגזם לומר שהאיחוד מקבל את רוב המלצותיו. "לומר שכל מה שהם ממליצים מתקבל כעמדת האיחוד, זה מגוחך", אמרו המקורות.

"במוסדות האיחוד האירופי יש תהליך מאוד ארוך של קבלת החלטות, וספק אם מישהו שם בכלל ישקול לבחון את ההמלצות". לדבריו, האיחוד האירופי אינו יכול לחייב גופים עסקיים לפעול בצורה זו או אחרת, לכן אינו יכול להורות לבנקים באירופה לא לעבוד עם בנקים בישראל שמממנים פעילות בשטחים.

"האיחוד האירופי לא יכול להתערב בהחלטות של בנקים עצמאים" אמרו המקורות. "גם אם תאורטית באיחוד היו רוצים לאמץ את ההמלצות, אין לאיחוד יכולת להכריח בנק לפעול על פי עמדותיו, אלא אם האיחוד מטיל סנקציות על מדינה, כמו הסנקציות על איראן. אבל, אנחנו לא באופרה הזו ביחסי האיחוד עם ישראל, לכן לא יכולות להיות סנקציות נגד בנקים שמממנים פעילות בשטחים", הוסיף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#