ההזדמנות של הכלכלה האיראנית להשתקם מהרס הסנקציות - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההזדמנות של הכלכלה האיראנית להשתקם מהרס הסנקציות

בעלי עסקים קטנים שאיבדו את מרבית לקוחותיהם מצפים בכיליון עיניים להסרת הסנקציות על איראן ופתיחת הכלכלה לעולם ■ למרות זאת, ספקנים טוענים כי "גם אם יסירו את הסנקציות - הכסף יזרום לכיסיהם של החתולים השמנים"

כמו רוב בעלי העסקים הקטנים בטהראן, מורטזה, בעלת בית מרקחת, חיה בסיוט מאז 2011. מאז אותה שנה הסנקציות הבינלאומיות על המערכת הפיננסית של איראן מנעו העברה של תרופות וציוד רפואי למדינה.

מלבד ירידה ברווחים, מורטזה נאלצת להתמודד מדי יום עם שטף של לקוחות שחולים במחלות סופניות ולא מצליחים למצוא את התרופות שרופאיהם רשמו להם. "אני אפילו לא יכולה למנות כמה מהלקוחות שלי ושל עמיתי מתו מסרטן משום שלא מצאו את התרופות שלהן היו זקוקים", היא אומרת. "בלילה אני חולמת על לקוחות שבאים לחנות לבקש תרופות שאין לנו. הם מקללים אותי. הם חושבים שזו אשמתנו".

בשעה שהמגעים בין איראן למעצמות הגיעו לשלבים הסופיים, מפנים אזרחי איראן את תשומת לבם לענייני פנים. מחקר שפורסם באחרונה טען כי רוב האיראנים תומכים בהסכם הגרעין ובסיום הסנקציות הכלכליות המשתקות, והם גם מצפים כי ההסכם יפתור את הבעיות היומיות שעמן התמודדו כתוצאה מהתעקשותה של ממשלתם על זכותה של איראן להעשיר אורנים. בתמורה לוויתורים של איראן בהסכם הבינלאומי, הם מצפים לשיפור ברמת החיים שלהם, גישה לתרופות זרות, וזרימה של השקעות זרות למדינה.

רויטרס

"אם הציפיות האלה לא יתממשו כתוצאה מההסכם, המנהיג האיראני חסן רוחאני יישאר עם המשימה הלא נעימה של להסביר מי נהנה מהיתרונות של ההסכם ומה איראן קיבלה בתמורה לכך שצימצמה את תוכנית הגרעין", אומר אמיר פרמנש מ–IranPoll.com, חברת מחקר עצמאית מטורונטו.

אם הסנקציות יוסרו, רוחאני יהיה תחת לחץ ליישם שורה של רפורמות לעידוד התעסוקה, התנעת הפיתוח ופתיחתה של הכלכלה שהיתה במשך זמן רב מבודדת לשוק העולמי. בניגוד למשטר הקודם של מחמוד אחמדינג'ד, ממשלתו של רוחאני התחייבה לשפר את המצב הכלכלי של כל שכבות החברה.

"סבלנו במשך שלוש שנים מאינפלציה ועליית מחירים כמו כל אחד אחר", אומר מחמוד, בן 35, איש דת שמציע ייעוץ דתי לנוסעים ברכבת התחתית של טהראן במהלך חודש הרמדאן. "כשלסטודנטים בסמינר אין כסף, אנחנו מוצאים דרך להסתדר, אבל זה קשה מאוד".

לדבריו, ביחד עם אשתו, מורה בבית ספר בקום, הם משתכרים סביב 250 דולר בחודש. "בהרבה מהערבים אנחנו נאלצים לאכול ארוחה דלה מאוד. אשתי שואלת אותי מדוע הוטלו עלינו סנקציות כאלה, למה צריך לבייש אותנו מול המשפחות שלנו ומול האסלאם?"

"נהיה שוב מאושרים"

אחת הסוגיות הבולטות שבהן יצטרך רוחאני לטפל אם יוקלו הסנקציות היא פיתוחה של איראן. בתחילה תיכננה ממשלתו לעודד יצירת משרות באמצעות השקעה בפרויקטי תשתיות אזוריים, אך במקום זאת נאלצה להתמקד במדיניות לבלימת האינפלציה.

בשוק רסולי בזהדאן, בירת המחוז העני מחוז סיסטאן־בלוצ'יסטן שבדרום־מזרח המדינה, באשיר, בעל חנות בן 51, עוקב מקרוב אחר החדשות לגבי המשא ומתן. בכל שלושה חודשים, הוא עובר את הגבול ונוסע לקראצ'י כדי לקנות מלאי חדש. מה שחשוב לו הוא הרופי הפקיסטני, שערכו מול הריאל האיראני כמעט הוכפל מאז 2011.

"המחירים עלו כל כך בזמן האחרון, עד שאיבדתי מחצית מהלקוחות שלי. ההכנסה שלי נחתכה בחצי", הוא אומר. "בתי בת החמש חולה במחלת דם, והטיפולים עולים סביב 30–40 מיליון ריאל בחודש. לפני כמה שנים שוק רסולי היה במצב טוב. היו כאן סטודנטים מטהראן, משהד ושיראז, והם היו באים ומוציאים הרבה כסף בשוק. אבל כעת זו כמו עיירת רפאים".

בשכונה של מעמד הביניים ליד כיכר פאטמי שבמרכז טהראן, מרזיה, בעלת סלון יופי, מספרת כי איבדה שני שלישים מלקוחותיה בשנתיים האחרונות, ביחד עם כ–80% מהרווח החודשי שלה. "אנשים כאן רוצים להיראות יפה, אבל הם לא יכולים להפסיק לשלם שכירות או חשבונות גז וחשמל", היא אומרת. "אני מקווה שיהיה הסכם ואחרי ארבע שנים סוף כל סוף נוכל לנשום. נהיה שוב מאושרים".

כעת משהושג הסכם, רוחאני יעמוד מול ציבור הצמא לשינוי. עד עתה, בכירים איראנים יכולים היו להרשות לעצמם להאשים את הסנקציות המערביות הלא הוגנות בחולשתה של הכלכלה האיראנית, אומר פרמנש. "בהיעדרו של שעיר לעזאזל, רוחאני יהיה עד מהרה תחת לחץ כבד להסביר מדוע לא היה מסוגל לחולל שינוי".

כ–770 ק"מ צפונית לזהדאן, מוכר עלי בן ה–60 ציוד אמנות בשדרת סג'ד במשהד, העיר השנייה בגודלה באיראן. "יש סיבה בסיסית ומבנית לכך שאיראן במצב גרוע כל כך — שחיתות פיננסית ופשע מאורגן", הוא אומר. "גם אם יסירו את הסנקציות ונתחיל למכור נפט, הכסף יזרום הישר לכיסיהם של החתולים השמנים. הכלכלה לא תתוקן כל כך בקלות. לפני 30 שנה מנהיגי איראן אמרו שהם מוכנים להציל את העולם, אבל כעת העולם צריך להציל אותנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#