האם איטליה, ספרד ואירלנד צודקות בטענה שהן סבלו מצנע לא פחות חמור מיוון? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם איטליה, ספרד ואירלנד צודקות בטענה שהן סבלו מצנע לא פחות חמור מיוון?

במצב שבו רבע מהאוכלוסיה בספרד עדיין מחפש עבודה אחרי יישום הצנע, קל להבין מדוע קשה להרגיש סולידריות עם מחילה לחובות יווניים

4תגובות

בזמן שמנהיגי גוש היורו ממתינים לפרטים בנוגע להצעת ההזדמנות האחרונה של יוון לעסקת חילוץ חדשה, כמה מהם נקטו קו תקיף כלפי טענת מפלגת סיריזה שצעדי הצנע במתכונת הנוכחית אינם מקובלים עוד על העם היווני. התחושות האלה קיימות במשך חודשים. אחרי הכול, תושבי אירלנד, פורטוגל, ספרד ואיטליה התמודדו עם צעדי צנע קשים שהוטלו לאחר משבר החוב. אם המדינות האלה בלעו את הגלולה המרה של הצנע, גורסים המנהיגים, כך צריכה גם יוון.

אך האם המצב במדינות השונות בר השוואה? כמה צנע המדינות האלה ספגו בדיוק? צנע תקציבי מוגדר בדרך כלל כשילוב כלשהו בין קיצוץ בהוצאות להעלאות מסים, בדרך כלל בזמן דעיכה כלכלית. השיטה הכללית ביותר לכמת צעדי מדיניות כאלה היא להתבונן בשינויים שהתרחשו בגירעון המבני של המדינה.

בעוד שהגירעון הכולל של ממשלות הוא פשוט הפער בין ההכנסות להוצאות, הוא יכול להשתנות לאורך הזמן בגלל משתנים מחזוריים שאינם בשליטתן. דמיינו מדינה עם תקציב מאוזן שלפתע סובלת מדעיכה כלכלית בשל טלטלה חיצונית. ההכנסות ירדו, מה שיפחית את היקף המסים שהממשלה גובה. זה ידרדר את התקציב למצב של גירעון, משום שהוצאות הממשלה לא השתנו. אבל הגירעון המבני עדיין ברמה אפס, משום שהממשלה לא עשתה שום שינויים במדיניות המס או ההוצאות שלה.

אי–פי

חישוב של השינוי במאזן התקציבי המבני מראה כמה מחויבת הממשלה לאזן את ספרי החשבונות שלה. האם יש ממש בטענה של מדינות הפריפריה האחרות בגוש היורו לפיה יוון עברה את אותו הצנע כמו שהן עברו? כפי שהנתונים מראים, יוון סבלה מצנע הרבה יותר גדול משאר המדינות. ב-2009, הגירעון המבני של יוון היה 18% מהתמ"ג. הקיצוצים בהוצאות והעלאות המסים התבטאו ביתרות תקציב של 2% מהתמ"ג, כלומר תפנית חיובית של 20%. בתקופה המקבילה אירלנד רשמה עלייה של 9% בלבד, כשספרד ופורטוגל רשמו עלייה של 7% (ארה"ב ובריטניה רשמו עליות של 6% ו-4% בהתאמה).

אם להיות הוגנים, הגירעון המבני של יוון היה הגדול ביותר מלכתחילה. מדיניות המס וההוצאות שלה היתה הכי פחות בת קיימא, כך שהיא באופן טבעי תזדקק להתאמה הרבה ביותר. אבל כשמדינות אחרות טוענות שהן צריכות לעבור את אותו הצנע כמו יוון, זה לא בדיוק נכון.

זה לא אומר שהחיים היו פשוטים בשאר גוש היורו בשנים האחרונות. מבט על התמ"ג מראה שספרד, פורטוגל ואיטליה נשארו עניות יותר מכפי שהיו ב-2008. ועדיין, כלכלת יוון התכווצה ב-23.6% (במהלך השפל הגדול של שנות ה-30, ארה"ב איבדה 30% מהתמ"ג שלה בשיא השפל).

אולם אם הסבל של מדינות הפריפריה בגוש היורו אינו חמור כמו ביוון, אפשר להבין מדוע הן מרגישות שהוא כן. האבטלה ברוב המדינות האלה יותר מהוכפלה לעומת לפני המשבר. האבטלה בספרד אפילו עלתה על זאת של יוון עד 2013 וכמעט זהה לה מאז. ובמצב שבו רבע מהאוכלוסיה עדיין מחפש עבודה אחרי יישום הצנע, קל להבין מדוע קשה להרגיש סולידריות עם מחילה לחובות יווניים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#