האם אנחנו יודעים את האמת על התורים לכספומטים ביוון? - גלובל - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם אנחנו יודעים את האמת על התורים לכספומטים ביוון?

דור חדש של עיתונאים יוונים מנסה לשנות את כללי המשחק של התקשורת המקומית ■ קוסטאס אפימרוס, המייסד של "פרס פרוג'קט": "התקשורת ביוון הסתירה מהציבור את האמת, המסר שעבר היה 'נתאמץ קצת ויהיה טוב'"

5תגובות

"מי שהסתובב באתונה בסוף השבוע, לפני משאל העם, ראה את התורים הארוכים בכספומטים, ונתקל בוודאי גם בכספומטים שלא היו בהם תורים כלל. מי שהיה ברחובות ראה אנשים מודאגים, אבל אלימות של ממש לא היתה. אז למה בתקשורת מוצגות תמונות מזעזעות של זעם ותורים אינסופיים?"

את השאלה הזאת העלה, קוסטאס אפימרוס, המייסד והעורך של "פרס פרוג'קט" (ThePressProject), כ–12 שעות לפני פתיחת הקלפיות במשאל העם ביוון - כשהוא מתעדכן בחדשות האחרונות שמטלטלות את המדינה.

חלק גדול מאוד מהתקשורת ביוון נשלט על ידי כמה משפחות‫,‬ שחילקו ביניהן גם את עולם העסקים היווני", טוען אפימרוס. "גופי התקשורת המרכזיים היו בעד הצבעה 'כן' במשאל, ובלי היסוס הציגו בצורה מסולפת את האירועים. בשעות שבהן היוונים הפגינו ברחובות אתונה, כלי התקשורת הקדישו 46 דקות לסיקור מהפגנת ה'כן' - אבל רק שמונה דקות מהפגנת ה'לא'. אז האצנו את הקצב ועברנו לסיקור חי 24 שעות ביממה. אנחנו מותשים משבועות של עבודה מסביב לשעון".

Nikos Libertas / SOOC

חבורה של גיקים

ההגדרה של "פרס פרוג'קט" כגוף תקשורת עלולה קצת להטעות. מדובר במערכת קטנה מאוד - חבורה מגויסת ונלהבת של 20 עובדים ועוד כ–12 פרילנסרים. הם מפעילים אתרי אינטרנט ביוונית ובאנגלית, עמודים ברשתות החברתיות - וגם אולפן טלוויזיה ורדיו שמשדר בחלק מהיממה.

ל"פרס פרוג'קט" יש 50 אלף עוקבים בפייסבוק ומספר דומה בטוויטר, ובמערכת אומרים שמספר הגולשים באתר גבוה בהרבה. המשרדים, שממוקמים באחת השכונות הפחות מבוססות של אתונה, משדרים פשטות. התקציב השנתי של "פרס פרוג'קט" הוא 240 אלף יורו - ולצורך מימון הפעילות נעזרים במימון המונים, וגם נתמכים בסכומים משמעותיים על ידי חברת טכנולוגיה ואתרי אינטרנט רווחיים, שמנהל העורך אפימרוס.

בניסיון לאתחל את כללי המשחק בתקשורת היוונית, משתתפים נוסף על "פרס פרוג'קט" עוד כמה אתרי אינטרנט ותחנות רדיו. השאיפה שלהם היא לספק ל–11 מיליון היוונים סיקור חדשותי אמין ומאוזן. "פרס פרוג'קט" הוקם, לדברי מייסדיו, כדי לספק חדשות וניתוח לקהל המקומי והבינלאומי.

אפימרוס, 40, התחיל את הקריירה המקצועית שלו כהאקר. "בגיל 15 שיחקתי עם מחשבים, וניסיתי להשיג באמצעותם כל מה שיכולתי. בשיטה הזאת, למשל, עברתי את הבחינות בבית הספר", הוא צוחק. אחר כך עבד כמתכנת ומעצב גרפי, וב–2000 הקים בית תוכנה - המשמש גם בסיס כלכלי ל"פרס פרוג'קט" - כשבהמשך גיון את פעילות התוכן באינטרנט באתרי ספורט ותחבורה.

"התחלנו ב–2010 כחבורה של גיקים ומתכנתים", חוזר אפימרוס כמה שנים לאחור. "זאת היתה תחילת הצנע שהביא עמו המשבר, ובגופי התקשורת המרכזיים של יוון לא התעסקו כלל בסוגיות הקריטיות של מערכת היחסים בינינו לגוש היורו והיציבות הכלכלית. זה היה מדהים - בכל העולם התעסקו בזה, חוץ מאצלנו.

אי־אף־פי

"היתה אצלנו רק תקשורת מיינסטרים‫,‬ שקראה ליוונים לעשות בדיוק את מה שקרן המטבע אמרה. אז פתחנו חשבון טוויטר, ובהדרגה הפכנו לאתר שריכז חדשות מהעולם ודיווח ליוונים קצת ממה שבאמת מתרחש במדינה".

מה מסתירה התקשורת

עדיין לא בוצע ניתוח מעמיק של תוצאות משאל העם שהתקיים ביוון ביום ראשון, אבל השורה התחתונה ברורה: ניצחון סוחף למחנה OXI - "לא" להצעת ההסכם הנוכחית עם גוש היורו. מחנות ה"כן" וה"לא" במשאל העם משבשים חלוקות מסורתיות בין ימין לשמאל או בין עשירים לעניים, ויוונים רבים הכריעו איך להצביע רק ברגע האחרון. אבל ההפגנות של שני המחנות לקראת המשאל חשפו הבדלים בין שני סוגי הקהל.

בהפגנה הגדולה האחרונה של מחנה ה"לא" השתתפו מפגינים רבים שנראו כמי שנפגעו קשה יותר ממכת הצנע. שיאה של ההפגנה, שתוכננה בקפדנות בידי המארגנים, היה נאום מהדהד של ראש הממשלה השמאלני, אלכסיס ציפראס. עד אז, הקהל שולהב בצעקות OXI אינסופיות, ובפסקול של מוסיקה יוונית ורוסית.

אנשי מחנה ה"כן" (NAI), הנחשבים בעלי קשרים הדוקים יותר עם האיחוד האירופי, חשים לעתים מאוימים על ידי ממשלת השמאל של סיריזה. אבל רבים מהם הצביעו למפלגה בבחירות האחרונות לפרלמנט, בגלל מיאוס מהממשלות הקודמות. בהפגנה הגדולה ליד איצטדיון פאנאתינאיקו המרשים והמהודר, במקביל להפגנת ה–OXI, נשמעה רוב הזמן מוסיקה פופ מערבית, והקהל ברובו נראה אמיד ומבוגר יותר.

משפחות האוליגרכיה היוונית - החולשות על עסקי התשתיות, הספנות, היבוא והיצוא ביוון - הן גם בעלות השליטה בכלי התקשורת המרכזיים במדינה. אי־אפשר היה לפספס את ה"NAI" שכיכב בעמוד הראשון של כמה מהעיתונים הגדולים לקראת המשאל. בכך הם התייצבו נגד הקריאה של ממשלת סיריזה להצביע "לא", ובצד של רוב האליטות היווניות. חשוב להדגיש כי מחנה ה"כן" לא הורכב רק ממשפחות האוליגרכיה - אלא גם ברבים מאוד מאנשי האקדמיה, הכלכלנים, אנשי העסקים וההיי־טק ביוון.

עורך אתר החדשות היווני הימני "ניו־פוסט" אמר בסוף השבוע ל"ניו יורק טיימס", כי למחנה ה"לא" היה מעט מאוד כסף לתעמולה לקראת המשאל. עם זאת, העיר, גופי חדשות מרכזיים ביוון, שבימים כתקנם התעלמו מהבעיות של היווני הממוצע, התמקדו בתקופה האחרונה בקשיים שמעיקים על היוונים - ייתכן שגם כדי ליצור תחושת פחד לפני ההצבעה.

"הם מדווחים כעת על האומללות 24 שעות ביממה. אם הם היו מפגינים רגישות כזאת בחמש השנים האחרונות, יוון היתה מדינה טובה יותר", אמר כריסטוס חאנטאקיס.

גם במהלך מערכת הבחירות לפרלמנט, לפני חמישה חודשים - הבחירות שבהן זכתה מפלגת סיריזה בניצחון גדול ומפתיע - הסיקור של רבים מכלי התקשורת הגדולים היה מוטה. מרבית היוונים נחשפו לדיווח חדשותי שצידד באופן מובהק בממשלה הקודמת, הקואליציה בראשות אנטוניס סמאראס ממפלגת "דמוקרטיה חדשה" השמרנית, שהתפטר השבוע מראשות מפלגתו בעקבות התוצאות של משאל העם.

סיריזה עשו טעויות

אפימרוס מ"פרס פרוג'קט" נזהר לא לתלות תקוות מופרזות בממשלת השמאל: "אני ביקורתי מאוד כלפי סיריזה, וסבור שהם עשו הרבה טעויות בתקופה הקצרה שלהם בשלטון. אחד הדברים הכי גרועים היה לשמור את הפרטים על המשא ומתן עם האירופאים מתחת לשולחן - אתה לא מצפה לכך מממשלת שמאל. אלה היו צריכים להיות דיונים פומביים, בטלוויזיה.

“החלטה מטופשת אחרת היתה להציג כאילו האירופאים בסדר, ותכף יגיעו לפשרה. בחודשים האלה כבר ראינו התקהלויות מחוץ לפרלמנט. באופן נדיר, הפגינו בעד הממשלה. אבל כבר אז המשא ומתן עם האירופאים היה במצב גרוע - רק שלא ידענו‬ על כך", הוא מדגיש.

לדעתו של אפימרוס, המודעות של היוונים לחוסר האמינות של התקשורת המרכזית גוברת: "קשה למצוא מדיה שלא מציגה רק פחד. במשך חמש שנים החיים של היוונים נעשו יותר ויותר קשים - האבטלה מאיצה‫,‬ העוני משתלט - אבל בטלוויזיה הכל עדיין טוב.‬ המסר שעבר היה - נתאמץ קצת ויהיה טוב. הפער הזה שלח הרבה אנשים לרשתות החברתיות ולאמצעי תקשורת חדשים.

"לפוליטיקאים רבים ביוון יש קשרי משפחה עם אנשי העסקים ששולטים במדיה. מכיוון שהתחלנו לצבור קהל גדול, הפוליטיקאים התחילו לבוא גם אלינו", מוסיף אפימרוס. כך, לראיון באולפן הטלוויזיה של "פרס פרוג'קט" הגיעו גם נציגים של מפלגת "דמוקרטיה חדשה" השמרנית.

ב"פרס פרוג'קט" הצהירו באופן מפורש כי הם בעד הצבעה "לא" במשאל, אבל הקפידו להציג תמונה חדשותית מאוזנת. "במשאל אנחנו מפוצלים, זה נורמלי. אחר כך, הפיצול פחות טוב. המבחן יהיה אם נצליח לשמור על יציבות", אומר פימרוס.

אין מלה לתחקירן

אפימרוס אומר שהמאבק החשוב ביותר מבחינתו הוא על עיתונות חופשית ביוון: "בעיית האתיקה העיתונאית היא כל כך חמורה כאן, שאפילו אין לנו ביוונית מלה ל'תחקירן'. המושג הזה לא קיים אצלנו. לפני המשבר עוד היתה תחרות מסוימת בין כלי התקשורת, ועיתונאים טובים עשו את עבודתם כמו שצריך. אבל מאז הצנע, מ–2010, חברות התקשורת נאלצו לחתוך תקציבים, חילקו ביניהן את השוק והפסיקו להתחרות. ואז הכל נגמר, התחקירים נעלמו לחלוטין".

כך גם פורסם דיווח משובש ביוון על הדלפת חשבונות הבנק הסודיים בשווייץ - דיווח שפורסם בעולם על ידי ארגון התחקרינים העולמי, גם ב–TheMarker. "הכריזו בחגיגיות שיחשפו את השמות של בעלי החשבונות היוונים בשווייץ. אבל בפועל פירסמו כתבה מצחיקה שתיארה כל מיני אנשים בעקיפין - זה שהיה אח של זה, ונפגש עם ההוא - ולא היה אף שם", נזכר אפימרוס.

הקשרים ההדוקים, העסקיים והמשפחתיים, בין בעלי ההון, אמצעי התקשורת וגופי ממשלה נחשפים למשל בשיטת הרישיונות לערוצי הטלוויזיה ביוון. ב–25 השנים האחרונות, ערוצי טלוויזיה יכולים לקבל רישיון זמני, שמחודש מדי שנה, למרות פסיקה שקבעה כי זה לא חוקתי.

התוצאה היא שערוצי הטלוויזיה היווניים פועלים בחוסר ודאות, תוך תלות בממשלה, וכמה מהם פועלים באופן לא חוקי. "סיריזה הצהירה שתפתח מחדש את כל שוק הרישיונות של הטלוויזיה, שהאוליגרכיה שולטת בו. זה הדאיג אותם", מציין אפימרוס. עד כה, זה לא נעשה.

על פי ארגון "פרידום האוס", שעוקב אחר מצב הדמוקרטיה בעולם, קשה מאוד להגיע למידע על בעלי השליטה באמצעי התקשורת ביוון. בעוד ששמותיהם ידועים, מבנה האחזקות המדויק בגופי התקשורת מוסתר מהציבור. מערכת הקשרים הזאת איפשרה כנראה לערוץ הטלוויזיה הגדול במדינה, מגה, לקבל ב–2014 הלוואה של 100 מיליון יורו מכמה בנקים, חרף המשבר ביוון וקשיי המימון החריפים. הארגון מדווח גם על כמה תקיפות של עיתונאים. הארגון העניק לתקשורת ביוון ציון של "חופשית חלקית".

לטענת אפימרוס, לחצים הקשורים ללובי המשותף לחברות המדיה, למשפחות האוליגרכיה השולטות בהן ואולי גם לאנשי האיחוד האירופי, מנעו גם הטלת מיסוי על רווחים מפרסומות, אף שנקבע בחוק. "בחבילת החילוץ הראשונה ב–2010 נקבע מס של 20% על רווחים מפרסומות, אבל הוא נדחה מאז. ובאופן מטריד, הנושים מאפשרים לממשלה לדחות את הסעיף הזה". טענה דומה, אם כי מעודנת יותר, הופיעה גם בדו"ח של "פרידום האוס".

בהתייחסו ללחצים המופעלים על "פרס פרוג'קט", אפימרוס אומר שלמרות מדיניות החשיפה החופשית והאגרסיבית יחסית של האתר, נכשלו ארבעה ניסיונות תביעה נגדם. שתי תביעות דיבה עדיין מתנהלות.

ביוון יש 1.5 מיליון עניים חדשים

כמה אנשים לדעתך מחוברים למעגל של בעלי ההון השולטים באמצעי התקשורת?

"אני לא יודע ולא רוצה לנקוב סתם במספר סתם. אבל השאלה מוטעית - מה שחשוב זה לא כמה הם, אלא כמה מקומות עבודה טובים הם מחסלים. כמה הזדמנויות שהיו יכולות להיווצר, אם השליטה שלהם היתה מתרופפת".

עורך נוסף בחדר החדשות מוסיף: "לא מדובר במאפיה. יש שוחד, אבל לא הכל עובד בתשלומי שוחד. אולי יש מחוברים שאפילו לא יודעים שהם מחוברים".

מתחילים להבין את הבעיות בשיטה היוונית?

"אני נגד הכללות, ולא יודע מי מבין את זה. אבל אנחנו רואים שנוצר ביוון מעמד חדש של העניים החדשים. יש ביוון כ–3 מיליון עניים, ובערך חצי מהם הם העניים החדשים — מי שהיו מעמד הביניים עד פרוץ המשבר לפני חמש שנים. הם אולי מתחילים להבין משהו. כשבודקים מי המצביעים שהביאו את סיריזה להצלחה הענקית שלה בבחירות האחרונות, רואים שרבים מהם היו צעירים, אלה שהכי סובלים מהאבטלה.

"אבל אני לא אופטימי, לא טוב להיות אופטימי", מסכם אפימרוס. "אני לא סומך על סיריזה שיפתרו את כל הבעיות של יוון. יש בעיות מבניות ושחיתות, ואלה דברים שקשה להבין. גם הצעירים עדיין לא מבינים את זה. בבתי ספר אצלנו מלמדים מצוין מתמטיקה ופיסיקה, ככה נהייתי האקר, אבל מערכת החינוך לא מלמדת מחשבה פוליטית. את זה צריך ללמוד לבד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#