"אם אירלנד היתה נוהגת כמו יוון - היא היתה בבעיה קשה מאוד" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אם אירלנד היתה נוהגת כמו יוון - היא היתה בבעיה קשה מאוד"

שרת הבריאות של אירלנד, קתלין לינץ', מספרת איך אפשר לחולל מהפכות בשירותים חברתיים גם בתקופת צנע, ואיך הצליחו האירים לצאת ממשבר לא פחות קשה משל יוון בזכות האופי הלאומי, גמישות תעסוקתית וקבלת אחריות

קתלין לינץ' חשה צער רב בשל סבלו של העם היווני. במהלך השיחה עמה היא מזכירה כמה פעמים כי "האירים הם עם נדיב, שעבר בעצמו משברים וסבל רב". למרות זאת, לינץ', השרה לבריאות קהילתית, בריאות הנפש ומוגבלויות של אירלנד, חושבת שהיוונים בישלו את הדייסה שהם אוכלים כעת.

לינץ' נמצאת בישראל בעיצומה של הדרמה, או שמא הטרגדיה, היוונית, כאורחת מרכזית בכנס הבינלאומי השישי "אחדות ושונות - הלכה ומעשה", של בית איזי שפירא שמתקיים השבוע בתל אביב.

עופר וקנין

"לאיחוד האירופי יש חוקים", היא אומרת בתשובה לשאלה איך נראה המשבר ביוון מאירלנד - שכלכלתה עברה משבר חמור ב–2010 וצברה חובות גדולים יותר משל יוון, לאחר שחילצה את הבנקים שהתמוטטו בעקבות משבר נדל"ן עצום. "מה שטוב באירים הוא שאנחנו מבינים את החוקים. אנחנו לא בהכרח אוהבים אותם, אבל יש לנו מידע וידע מצוין על כל מה שקורה באיחוד האירופי, אף שאנחנו לא חברים ותיקים באיחוד.

"מה שאנחנו מבינים הוא שכשחותמים על משהו - צריך לעמוד בו. אחת הדאגות המרכזיות בהתרסקות הכלכלית שלנו היתה המוניטין שלנו. אנחנו כלכלה קטנה ופתוחה, ולכן המוניטין שלנו חשובים מאוד. כשאנחנו נותנים את המלה שלנו - חשוב לנו לעמוד בה. אם היוונים לא מבינים זאת, אולי הם צריכים לחזור להתחלה ולחשוב על התוכנית. לאיחוד ולגוש היורו יש חוקים - זה מה שאני רואה כמתבוננת מהצד".

לינץ מוסיפה: "מדאיג אותי הסבל שעובר על אזרחי יוון. כאומה שעברה המון משברים - והרעב עדיין מהדהד באומה שלנו - אנחנו אמפתיים לאומות אחרות. יש זמנים שבהם חייבים לעשות דברים כדי להבטיח את העתיד של ארצכם, ואני לא 
חושבת שהממשלה היוונית עושה זאת".

האם לאופי הלאומי והתרבות יש השפעה משמעותית והם מהווים גורם חשוב בהבדל בין התמודדות אירלנד ליוון במשבר?

"אני חושבת שהשבת המוניטין שלנו היתה חשובה. כשחזרנו למשא ומתן מחדש בממשלה הנוכחית הצגנו תוכנית ריאליסטית שהממשלה היתה מסוגלת ומחויבת לבצע - וכל זאת למרות מחלוקת פנימית קשה שגרמה לעזיבה של 12 חברי פרלמנט.

"לא חשוב מה תעשה בעולם, אם אתה רוצה לספק שירות - למשל, פנסיות - חייבים בסיס מס. הכלכלה היוונית מבוססת על תיירות. יש להם מוצר נפלא - היסטוריה, מונומנטים, מזג אוויר טוב ואנשים נחמדים - והם חייבים להתבסס על החוזקות שלהם. באירלנד יש לנו אופי חזק, גמישות בכוח העבודה והשכלה גבוהה. נהפכנו לתחרותיים יותר, בעיקר הודות להורדת העלויות של שירותים וכוח אדם בעקבות המשבר. השקענו בצמיחה ושמרנו על קור רוח בנוגע למסים ולהשקעות. הייתי מתאכזבת מאוד אם יוון היתה יוצאת מהאיחוד או מגוש היורו בגלל חובות. זה לא ייטיב עם אף אחד. הפשרה אפשרית וחייבים להאמין שאפשר להגיע אליה".

דיברת על המשבר הכלכלי והקיצוצים באירלנד, אולם המשרד שלך הוא מקרה יוצא דופן - מדובר בתפקיד חדש יחסית, את יכולה להסביר מה השינויים הגדולים שעשית?

"בריאות קהילתית (Primary Health) היא כל הטיפול הרפואי שמחוץ למחלקות האשפוז בבתי החולים. כיום אנחנו נמצאים בעיצומו של שינוי רחב ממדים שמוציא את הטיפול בבריאות הנפש ממוסדות גדולים וממחלקות אשפוז אל הקהילה. בשיא היו מאושפזים באירלנד 22.5 אלף איש. כיום השהות הממוצעת באשפוז היא 11 יום, ואחר כך הם חוזרים לקהילה.

"באופן דומה, בעבר הטיפול במוגבלויות ונכויות היה מוסדי, וכיום הוא עובר לקהילה — לטיפול של צוותים בין־תחומיים. זה מזכיר את הגישה של בית איזי שפירא לטיפול באנשים עם מוגבלויות — צוותים אינטר־דיסציפלינריים.

"ספקי השירות הגדולים לאנשים עם מוגבלויות היו מוסדות דתיים שאותם הממשלה מימנה במענקי תקציב גדולים. השינוי הגדול שעשינו, שמעורר גם עניין רב בישראל, הוא בחוק אנשים עם מוגבלות".

"נאלצנו לקצץ בכל"

לינץ' מסבירה כי מתן השירותים בעבר היה מבוסס בראש ובראשונה על אבחון. כדי לקבל שירות צריך קודם לעבור אבחון. אולם אבחון עולה הרבה כסף, או שהוא דורש המתנה ממושכת לקבלת אבחון מספקי שירותים ממשלתיים. כיום, היא מסבירה, השירותים ניתנים בקהילה ללא צורך באבחון. במקום פסיכולוגים ופסיכיאטרים שמפנים לטיפול, יכולים לעשות זאת רופא משפחה או מרכז בריאות קהילתי. "במקרים רבים, הורים רואים בעצמם אם לילדים יש בעיה התפתחותית - שהם לא הולכים בזמן או מדברים בזמן".

אבל איך זה לא גורם להצפה של הפניות ועומס על המערכת?

"אנחנו רק מתחילים לבנות את השירות. אנחנו מתרכזים בהשגת תקציבים. שיטת התקצוב למוסדות הגדולים קיימת עדיין בחלקה, אבל עכשיו יש לנו יותר תקציבים להעסיק אנשים בקהילה. הרעיון הוא לצאת מהמודל הרפואי, וגם מה שנותנים בתקציבים גדולים לא חייב להיות במודל הרפואי - לא חייבים שיהיו אחיות ורופאים, אלא אנשי מקצוע אחרים".

לדבריה, "בעבר המבנה היה נוקשה כל כך, שאדם שהיתה לו מוגבלות היה נאלץ לחיות במוסד או ללכת בכל יום לאשפוז יום לקבל טיפול. היית רוצה ללכת בכל יום לאותו מקום? לא היית רוצה ללכת מדי פעם לראות משחק כדורגל או לשבת בפאב?"

תקציב המשרד שלך לא קוצץ משמעותית במסגרת הצנע והקיצוצים. איך עשית זאת?

"עם התמוטטות הכלכלה נאלצנו לקצץ בכל - גם בתקציבים של תמיכה. כשנתנו לי את כל התפקידים האלה בו זמנית, חשבתי שזה יכריע אותי - אבל אלה בעצם מרכיבים שמשתלבים ומלווים אדם מלידתו ועד מותו. באירלנד יש הטבות סוציאליות נדיבות מאוד, ובמהלך הצנע האנשים החלשים ביותר, אלה שהיו זקוקים ביותר לעזרה - היו הכי מוגנים. היו קיצוצים, אבל לא כמו בתחומים אחרים. בשירות הציבורי היו קיצוצים חדים מאוד בשכר".

שגריר אירלנד בישראל, אימון מקי, שמאזין לשיחה, מציין כי הפוליטיקאים ספגו קיצוץ של 15%–20% בשכר.

בלומברג

אירלנד נחשבת לתלמידה המצטיינת במשבר. בלעתם את תרופת הצנע מבלי להתלונן, והכלכלה נמצאת עכשיו בתנופת התאוששות.

לינץ' צוחקת. "רק האירים מתלוננים על זה. זה פשוט לא ייאמן כמה מהר יצאנו מהמשבר - אף אחד לא ציפה לזה. אפילו אנחנו חשבנו שיידרשו עשר שנים להתאוששות. אני חושבת שזה נבע מחלוקה נכונה בנטל. החלוקה היתה 50:50 - בהובלת משרדי הממשלה - הקיצוץ וההוצאות חולקו בשווה בשווה, עם דגש על יצירת תעסוקה. הבטחנו הגנה על בסיס המס במטרה להבטיח יציבות לתאגידים ולמשקיעים כדי שיאמינו שהממשלה יודעת מה היא עושה, בניגוד לתוכנית של הממשלה היוונית - זה ההבדל. הם האמינו בתוכנית, ולכן הכלכלה חזרה לצמוח. האבטלה עכשיו היא פחות מ-10% והיא יורדת, והמשרות החדשות שנוצרות במדינה הן משרות טובות".

לינץ' והשגריר מסבירים שכלכלת אירלנד היתה גמישה ופתוחה יותר מהכלכלה היוונית לפני המשבר. "הצמיחה באירלנד מבוססת יצוא, אבל ביוון רוב התוצר הוא מצריכה מקומית".

בתים ריקים 
במקומות הלא-נכונים

לפני המשבר לממשלה האירית היה חוב נמוך, ואפילו עודף תקציבי. ההכנסה לנפש היתה מהגבוהות בעולם, והכלכלה שיגשגה בזכות תאגידים רב־לאומיים שנהרו לאירלנד כדי להקים מפעלים בזכות מדיניות מיסוי נוחה. הכסף הזול שהביא עמו היורו הציף את המערכת הפיננסית, שבהיעדר פיקוח הדוק, הציפה בתורה את שוק הנדל"ן במימון חסר אבחנה שהוביל לתנופת בנייה אדירה. האירים נהנו משנים של שגשוג, עד שיום אחד ב–2008 חגיגת הכסף הזול נפסקה - ושוק הנדל"ן התמוטט. הכלכלה קרסה ואירלנד נאלצה להלאים את הבנקים ולקחת על עצמה את התחייבויותיהם. כיום תשואת האג"ח לעשר שנים של אירלנד היא 1.5%.

"ההתאוששות שלנו קשורה, בין היתר, לאופי ותרבות; אם היתה באירלנד אוכלוסייה שאומרת 'אנחנו לא אשמים ולא מוכנים לשלם' - היינו בבעיה קשה, אבל קיבלנו החלטות והן היו קשות מאוד. קיצצנו בבריאות, קיצצנו בהגנות חברתיות אף שהביקוש לסעד גדל. הדבר המדהים היה שתקציב בריאות הנפש לא קוצץ, ואפילו קיבלנו תוספת".

איך מצליחים להשיג עוד תקציבים בתקופת צנע?

"עושים את זה באמצעות טיעונים חזקים, וצריך תוכנית חזקה. כל מה שאני עושה מבוסס על עובדות ונתונים. באירלנד יש לנו את המחקר הטוב ביותר באירופה בנוגע לבריאות
הנפש ולהתאבדויות".

האם אין חשש שעם התאוששות הכלכלה, כשהריבית עדיין אפסית, תתנפח בועה מחדש?

"תמיד יש סיכון של בועה. כולם מודעים מאוד למה שקרה בנדל"ן. בגלל המשבר הפסקנו לבנות - ועכשיו יש מחסור בבתים".

אבל יש באירלנד מאות אלפי יחידות דיור שאינן מאוכלסות. איך יש מחסור?

"הבתים הריקים נמצאים במקומות הלא־נכונים", מסבירה לינץ'. "מלאי הבתים צריך להיות איפה שצריך אותם. לממשלת אירלנד יש תוכנית חברתית עם תקציב גדול בנוגע לבנייה. לראשונה זה זמן רב, יש החמרה בדרישות ללקיחת משכנתאות. הבנק המרכזי פעיל הרבה יותר ובודק לעומק מוסדות פיננסיים. הדרישות החדשות קובעות שהמימון לא יעלה על 80% משווי הנכס, ושההחזר יהיה לא יותר משליש המשכורת".

השגריר מצטרף ומסביר שהממשלה פועלת להקטין את מגזר הבנקים לרמה סבירה ביחס לגודל הכלכלה.

מהם האתגרים הגדולים שהיית רוצה להתגבר עליהם?

"הייתי רוצה שאנשים לא יזהו מוגבלויות כבעיית בריאות. אם רוצים לשלב ברצינות אנשים עם מגבלות - בין אם הן שכליות או של ניידות, למשל, יש להתייחס לנושא בצורה הוליסטית. למשל, המשרד שמטפל בדיור ובתכנון צריך לשאול את עצמו למה בונים מלונות שיש בהם מדרגות בלבד - למה בונים דיור שלא מתאים לחיות בו עד סוף החיים. שילוב של אנשים עם מוגבלות בחברה עוזר לכולם - כולנו מזדקנים או שאנחנו עלולים להיפצע. כשמתכננים רחוב צריך לחשוב באופן אוניברסלי ולא על אוכלוסיות ספציפיות. אנשים עם עגלת תינוק או אנשים עם כסא גלגלים - מה ההבדל ביניהם כשעוברים במקום צר?"

יש דברים שלמדת מביקורך 
בישראל?

"אתם מדינה מתקדמת טכנולוגית וזה צריך לתת לכם יתרון, אבל בהקשר של טיפול וחקיקה בנושא מוגבלויות אתם נמצאים בשלב בסיסי יותר בדיון. אצלנו הוא כבר מפורט וספציפי יותר. אני חושבת שזו תקופה מרגשת עבור ישראל - כי אתם כמו לוח חלק, ותוכלו לשמוע מאחרים ואולי ליישם בצורה טובה יותר. נפגשתי עם שר הרווחה, חיים כץ, והוא פתוח מאוד לשינוי שצריך לקרות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#