היום שאחרי משאל העם: מה רוצים וארופאקיס וציפראס - והאם יוון תצא מגוש היורו? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היום שאחרי משאל העם: מה רוצים וארופאקיס וציפראס - והאם יוון תצא מגוש היורו?

מה רוצים מתנגדי ההסכם, שניצחו במשאל? האם באמת יש מחסור במזון בחנויות? שאלות ותשובות על משבר החובות ביוון ■ נעם בוקסבאום, אתונה

5תגובות

מה רוצה 
מחנה ה"לא"?

את מחנה ה"לא" מנהיגה באופן ברור מפלגת סיריזה, שזכתה בבחירות לפני חמישה חודשים בניצחון ענק - ומפתיע במידה רבה. מנהיג המפלגה וראש הממשלה, אלכסיס ציפראס, הכריז על משאל העם רק לפני כשבוע, לאחר שהמגעים בין ממשלתו לנושים נתקעו.

מצביעי ה"לא" במשאל עשו זאת כדי לספק תשובה שלילית לשאלה המפורשת המוצגת במשאל העם: "האם יש לקבל את תוכנית ההסכם" - אך בעיקר כזעקת התקוממות על חמש שנות צנע, שאכלו רבע מהתוצר והזניקו את האבטלה לכ–26%.

רויטרס

לטענתם, הנושים, ובראשם גרמניה, כפו על יוון מסגרת של תוכנית החזר חובות, שכונתה תוכנית חילוץ - אך למעשה לא תוכל להסתיים לעולם, או לפחות לא בטווח של שנים רבות קדימה. יש גם טענות כי מדובר במזימה של ממש, שמטרתה לשרת את האינטרסים של המדינות החזקות באיחוד, או את כללי המשחק של הטכנוקרטים בקרן המטבע בוושינגטון, תוך הסתרת מידע בנדון.

לפיכך, ציפראס ושר האוצר שלו, יאניס וארופאקיס (שהצהיר כי יתפטר אם משאל העם יסתיים בקביעה "כן") - דורשים לפתוח מחדש את כל ההסכמים, להקטין את החוב ולפרוש אותו באופן שיספק חמצן לכלכלה היוונית ויאפשר לה לשוב לצמיחה.

מה רוצה 
מחנה ה"כן"?

מחנה ה"כן" ביוון, שהובס במשאל העם, מורכב מקבוצות רבות באליטה של המדינה, שבין חלקן יש חיבורים, גלויים או נסתרים. אך הוא מורכב גם מאזרחים רבים - בהם גם מצביעי סיריזה, גם אם בדרך כלל בקצה הכלכלי המבוסס יותר - שאינם מחוברים ישירות לאותן אליטות. מי שהצביעו היום "כן" במשאל חוששים מאוד מהאפשרות לקרע בלתי הפיך עם האיחוד האירופי.

אי-אף-פי

מפלגה בולטת במחנה ה"כן" היא מפלגת האופוזיציה, דמוקרטיה חדשה, שעד לפני חמישה חודשים הובילה את הממשלה ואז ספגה מפלה קשה בבחירות. קבוצה אחרת היא מקרב אנשי העסקים של יוון, שלחלקם קשרים הדוקים יחסית עם מדינות האיחוד. בהם נמצאות גם חמש משפחות האוליגרכיה ביוון, החולשות על עסקי הספנות, התשתיות, היצוא והיבוא - ובמידה רבה גם על ענף התקשורת.

לצדם יש אקדמאים רבים, אנשי היי־טק ובעלי מקצועות מבוססים יחסית. הם סבורים כי גם אם ההסכם שמציעים הנושים של יוון אינו הטוב ביותר האפשרי - ואולי אף נגוע בחוסר הוגנות - הרי שההסלמה האחרונה מחייבת פשרה מיידית, גם אם כואבת.

חלקם כאמור הצביעו למפלגת סיריזה, ואולי אף סבורים שציפראס הוא הדמות המתאימה ביותר להנהיג כיום את יוון. אך החשש שלהם הוא מפני הידרדרות נוספת, ואולי בלתי הפיכה, ביחסים בין יוון לאיחוד, התייבשות סופית של הבנקים המקומיים ומכה אחת יותר מדי לכלכלה המקומית המקרטעת אחרי חמש שנות צנע. בתוך כך, נכללת גם דאגה מהתגברות של כוחות לאומניים במדינה, כמו המפלגה הפשיסטית השחר הזהוב.

האם יש סיכוי ממשי ליציאה של יוון מגוש היורו או מהאיחוד?

רויטרס

ראשית, יציאה של יוון מגוש היורו או מהאיחוד תלויה לחלוטין בהחלטתה. זאת כמובן יכולה להיות מואצת על ידי הנושים, אם יסגרו לחלוטין את ברז החמצן הפיננסי ליוון. בינתיים, רוב מובהק מקרב היוונים, כולל רבים מאנשי מחנה ה"לא", אינו מעוניין להתנתק מהאיחוד.

היום, כשהגיע להצביע, חזר שר האוצר וארופאקיס על האמירה שהנושים של יוון הם סחטנים וטרוריסטים. במקביל אמר גם כי יש אפשרות לשיתוף פעולה, והוא יכול להיות מיידי. מהצד השני, נשיא הפרלמנט האירופי, מרטין שולץ, אמר כי הצבעת "לא" להסכם פירושה ניתוק מיידי מהיורו, ולעומתו יו"ר קרן המטבע, כריסטין לגארד, אמרה, בהצהרה מרגיעה לכאורה גם אם לא רבת משמעות, כי "יוון תמיד תהיה חלק מהארגון, עם או בלי חוב".

יש תסריטים של ניתוק יוון מהיורו, אך בשלב זה ניתן להעריך כי ממשלת סיריזה, או כל ממשלה אחרת שתקום במקומה, תידרש לחזור לשולחן המשא ומתן עם הנושים ולהמשיך במאמצים לגבש הסכם חדש, דומה יותר או פחות לזה שהוצג במשאל העם.

מה מצבם של היוונים כרגע מבחינת כסף בכיס ואוכל בחנויות?

לפחות בעיניים זרות, התורים לכספומטים לפני סניפי הבנקים הסגורים היו הסמל החזק ביותר של המשבר המסלים בשבוע האחרון. ואולם על אף שבחלק מהשעות אכן השתרכו תורים ארוכים כאלה, שאף התארכו והלכו לקראת סוף השבוע וככל שהמתח לקראת ההצבעה במשאל העם והשלכותיה גבר - התמונה מורכבת הרבה יותר.

ראשית, התורים לא נפרשו במשך כל היום, וניתן היה למצוא בדרך כלל רגע שבו אפשר לגשת ולמשוך כסף בלא כל הפרעה - גם אם במנה מוקצבת של 60 יורו ליום. שנית, תמונות של מדפים ריקים בסופרמרקטים שהופצו בעולם היו במידה רבה מופרזות, ואולי אף שקריות.

בסוף השבוע, חלק מבעלי החנויות או המסעדות באתונה אמנם דיווחו על מצוקה מחריפה, על חשש מירידה חדה במכירות - ועל הסיכון הדרמטי ביותר לכלכלה היוונית: פגיעה בתיירות. אך לצד כל אלה, המדפים בחנויות מזון, חשמל, בגדים או צעצועים, וגם בבתי המרקחת, היו מלאים - כמו בימי שגרה. בחנויות, בבתי הקפה ובמסעדות ביקרו וקנו מקומיים ותיירים מכל העולם - לאורך כל שעות היום והלילה.

תמונות המצוקה שהופצו בעולם שירתו במובן מסוים את הקיצוניים בשני המחנות. הן הציגו מחד את הצורך הדחוף בהסכם עם האירופים - ומבחינת המחנה השני, העצימו את רגשות הכעס והרצון לסרב להסכם בכל מחיר.

איך יוון יכולה 
להיחלץ מהמשבר?

בטווח המיידי נראה כי ללא הסכמה מחודשת עם האיחוד האירופי וקרן המטבע - הנושים שלהם חייבת יוון סכום עצום של יותר מ–300 מיליארד יורו - אין כל אפשרות להתקדם. משאל העם, כחלק מהמדיניות שמובילה ממשלת סיריזה, נועד לשפר את תנאיה של יוון בחבילת חילוץ עתידית, אך מתוך שאיפה ברורה להגיע לבסוף לעסקה כזו.

במקרה שההסלמה בין הצדדים תחריף, יתממש תסריט - שנראה כרגע קיצוני ביותר - של חזרה לדרכמה. אז יחול בפועל פיחות חד במטבע המקומי, שאולי יכול לסייע ליצואנים, אך עלול להחליש מאוד את הכלכלה - שנשענת בשנים האחרונות יותר ויותר על החיבור לאיחוד האירופי, ואף החלה לחזור לצמיחה עד שקרסה שוב למשבר.

אך בלי קשר לשאלה אם היוונים ישלמו ביורו או בדרכמה - אין להם סיכוי לחילוץ של ממש בלי רפורמות עמוקות בכלכלה. אלה צריכות לכלול טיפול במערכת הציבורית המסואבת והמסורבלת, שנגועה בשוחד וביורוקרטיה. משקולת נוספת היא חוסר הגמישות בשוק העבודה - שכמעט לא מאפשר לפטר עובדים בשום מצב.

אבל אחת הבעיות המעיקות ביותר על אנשי העסקים המקומיים היא מערכת המס הקפריזית, שמשתנה בקצב מהיר, כוללת מסים והיטלים רבים מספור וגורמת לתלות בממשלה. בלי טיפול עמוק בבעיות אלה ואחרות, לכלכלה היוונית יהיה קשה מאוד לפרוץ מתוך שנות הצנע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#