יום הדין של יוון: המחוברים, התעשיינים והתקשורת נגד העניים החדשים של המשבר - גלובל - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יום הדין של יוון: המחוברים, התעשיינים והתקשורת נגד העניים החדשים של המשבר

מיליוני יוונים הולכים היום למשאל העם מפוצלים וחוששים מתמיד ■ המחלוקת היא אם להצביע "כן" או "לא", אך גם לגבי משמעות המשאל כולו והשלכותיו על עתידה של יוון ■ שליחנו ליוון מדווח

10תגובות

היוונים יוצאים היום להצביע במשאל העם שהוכרז בפתאומיות על ידי ראש הממשלה אלכסיס ציפראס רק בסוף השבוע שעבר, תוך הבנה גוברת — אצל מי שמצליח להתגבר על התעמולה, הפחד והלחץ הבינלאומי העצום — שהדרך אחרי משאל העם תהיה ארוכה וקשה מאוד, בלי קשר לתוצאות.

זמן מה אחרי סגירת הקלפיות ב–19:00 יגיעו תוצאות הסקרים, וככל הנראה רק בשעת לילה מאוחרת ייוודעו התוצאות הסופיות — אבל אלה לא צפויות להוביל את יוון לבוקר של תקווה מחודשת.

היוונים יגיעו היום לקלפיות מפוצלים מתמיד. רבים טוענים גם שהשאלה שתוצג להם במשאל — ביחס להצעת ההסכם שהעלו הנושים בשבוע שעבר, שכבר אינה רלוונטית לאחר שהמגעים התפוצצו — מסובכת מדי להבנה. עתירה שהוגשה נגד המשאל, בין השאר על הרקע הזה, נדחתה על ידי בית המשפט העליון ביוון בסוף השבוע. אבל מול כל התסבוכת המורכבת והקשה של עתידם הכלכלי והפוליטי, בפני היוונים יוצבו רק שתי תשובות אפשריות לשאלה — כן או לא.

המבחן האמיתי עבור היוונים יהיה במעבר מההתרגשות והציפייה שנצברו לקראת משאל העם, יחד עם תשומת לב עולמית גדולה שהיוונים כה צמאים לה כיום — לחזרה לשגרה של חוב חיצוני עצום, מערכת ציבורית מושחתת, ותוצר ושוק עבודה שספגו את אחת המכות הקשות בהיסטוריה הכלכלית.

יש סימנים לכך שהמשבר המסלים כבר פגע באחד הענפים החזקים יותר של הכלכלה היוונית — התיירות. לפי הערכות ראשוניות, בשבוע האחרון צנח מספר התיירים בכשליש, והחשש של רבים באתונה אתמול היה שמדובר באות לבאות, אם לא יימצא פתרון מהיר שאינו נראה באופק. התסבוכת הזאת רק מתעצמת, מכיוון שההתמודדות עם הקשיים תלויה לא רק במערכת הפוליטית המעורערת של יוון עצמה — אלא בהחלטות שיתקבלו בברלין, בבריסל ובוושינגטון.

בסוף השבוע נודע כי גם תיירים רבים ממתינים לתוצאות המשאל, וכי יש בלימה משמעותית של הזמנות חדשות עד שהמצב יתבהר. עם זאת, למעט בשעות ההפגנות ההמוניות שהשתלטו על הכיכר המרכזית של אתונה, גם אתמול הציפו את הרחובות תיירים רבים מכל העולם, שהמשיכו לטייל בעיר, ליהנות מהתחבורה הציבורית החופשית השבוע ולמלא את המסעדות ובתי הקפה.

"יוון סובלת 
מלאומנות קיצונית"

רויטרס

הסדק הכלכלי והפוליטי העמוק מפצל את היוונים לשני חצאים כמעט שווים, נכון לסקרים האחרונים, אם ניתן בכלל להסתמך עליהם. חלקים ממערכת התקשורת המרכזית חיפשו ושידרו רק את הקולות שהכריזו כי יצביעו "כן", ומראות של אלימות בכספומטים — שהיו, אם בכלל, ספורים. כל העיתונים המרכזיים שמו אתמול NAI (כן) גדול על עמודי השער שלהם.

אבל במערכות תקשורת עצמאיות אומרים שהסקרים התקשו לעקוב אחרי הפיצול המורכב בין המחנות ואחרי הקולות המתנדנדים הרבים, שנראה שרק התרבו בימים האחרונים. לכן החשש הוא מתוצאה צמודה מדי, ללא הכרעה אמיתית, שתעמיד את היוונים באתגר אמיתי — איך להתמודד עם האי־ודאות, הצנע, המשא ומתן המתיש עם האיחוד האירופי וקרן המטבע על פירעון חוב ענק של 300 מיליארד יורו — בלי לאבד לחלוטין את היציבות הפנימית.

אחרי שבוע של הפגנות ענק באתונה, שלשום, ברגע האחרון לפני 24 השעות שבהן אסור לקיים פעילות פוליטית — נערכו שתי הפגנות סוערות בהשתתפות עשרות רבות של אלפים — של מצביעי ה"כן" וה"לא" (OXI). ביניהם הפרידו עשרות שוטרים וגם חיילים חמושים ברובים, אף שבסופו של דבר לא היתה אלימות בין המחנות.

ציפראס הלהיט קהל גדול משמעותית מזה של מצביעי ה"כן", ונראה שגם עני ומיואש יותר, בכיכר סינטגמה. במשך כשעה, לפני שעלה לנאום, הקהל הולהט בקריאות OXI קצובות, בהבטחות שציפראס עוד שנייה עולה, ובמוסיקה שנשמעה כמו תערובת מיושנת מעט של מוסיקה יוונית ורוסית.

בסופו של דבר, ציפראס חזר על הסיסמאות שהשמיע בשבוע האחרון בקריאה לשמור על כבודה העצמי של יוון. איש מחשבים יליד כרתים, שאינו הפרופיל הצפוי של תומכי OXI, עמד אתמול בתור ארוך לכספומט והביע אכזבה שזהו אינו "לא" חזק יותר. "אני רגוע, אנחנו נעבור את זה", הוא אמר.

אי־אף־פי

הקהל המבוסס יותר שהתאסף בהפגנת ה–NAI שלשום למרגלות איצטדיון פאנאתינאיקו העשוי כולו שיש, נופף בדגלים של יוון והאיחוד האירופי, האזין למוסיקת פופ רועשת, בעיקר באנגלית, ונראה רגוע יחסית. אחד המפגינים, האקדמאי והבלוגר אריסטידס האציס, הסביר כי אחת הסיבות החשובות להצביע "כן" היא הלאומנות: "זאת המחלה הכי קשה שלנו", אמר. "יוון סובלת מלאומנות בעוצמה הקיצונית ביותר באירופה, ואנחנו חייבים לשדר לאיחוד את הרצון להישאר חלק ממנו, ולא להתפצל ולהתבודד. ציפראס הקומוניסט יהפוך אותנו לקובה", טען.

אבל הפגנות ומשאל בצד, הסיכוי שהבנקים ייפתחו מחר הוא אפסי, ולמעשה כלל לא בטוח שייפתחו בהמשך השבוע. פנסיונרים שקיבלו תשלום חירום מיוחד לשבוע, למשל, לא קיבלו שלשום משר האוצר יאניס וארופקיס הבטחה להמשך החודש. ב–20 ביולי גם מצפה ליוון מועד פירעון נוסף, של 3.5 מיליארד יורו לבנק המרכזי האירופי, שאם לא תעמוד בו תוכרז כנראה רשמית כפושטת רגל.

בהתאם, אתמול השתרכו תורים ארוכים במיוחד בכספומטים, שצפויים רק להתארך בהמשך השבוע. עם זאת, על כל כספומט עם תור ארוך יש בדרך כלל אחד אחר שאפשר למצוא עם קצת מאמץ. אבל בשלב מסוים הבנקים היווניים באמת יתקשו לספק את הצרכים. כמובן, השאלה של מי.

136 מיליארד יורו נמשכו מהבנקים היוונים בשנים האחרונות, נכון לחודש שעבר. אין לדעת בכמה תפח המספר מאז. בחלק גדול מהכסף שזרם לחו"ל, כמו בכלל בכלכלה היוונית, שולטות חמש משפחות האוליגרכיה היוונית — החולשת על עסקי הספנות, התשתיות, הזיקוק, היצוא והיבוא — או הפוליטיקאים ואנשי התקשורת המחוברים אליהן.

הם מתפרנסים משיטה שמתאפיינת ברמות גבוהות של שחיתות, מערכת מיסוי שמשתנה בקצב מסחרר, ביורוקרטיה מסובכת וחוסר גמישות מוחלט של שוק העבודה, שמכביד על האפשרות לפיתוח גם בתחומים בעלי פוטנציאל ענק ביוון, כמו תיירות. השליטה הנרחבת של המשפחות הללו בתקשורת היוונית גורמת לכך שרבים כלל אינם מודעים לנושאים האלה.

יוון כנראה זקוקה לרפורמות עמוקות וקשות — רבים במדינה יאמרו זאת בלי להסס. אבל תוכניות הצנע שנכפו על ידי האיחוד האירופי, בהובלת גרמניה וקרן המטבע הבינלאומית, גררו את המדינה לחמש שנים קשות שבמהלכן הספיקה לגלות סימנים חיוביים של חזרה לצמיחה, אבל אז קרסה שוב למיתון. בסך הכל, התוצר של יוון התכווץ ברבע בשנים האחרונות, מכה כלכלית חסרת תקדים כמעט.

כיום כלל לא ברור מהם הכוחות הפנימיים או החיצוניים שמסוגלים להוביל את הרפורמות האלה. יש מי שסבורים כי המשאל הוא על יציאה מגוש היורו או האיחוד האירופי — אבל אלה הערכות קלושות למדי. רובם המכריע של היוונים רוצה להישאר באיחוד ובמידה רבה גם ביורו, וההחלטה על כך נמצאת בידם. אלא שהרצון הזה אינו תקף בכל מחיר ובכל אורך של תור לכספומט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם