היוונים אוכלי חינם? רשת המרכולים הגרמנית לידל קיבלה מיליארד דולר מהאיחוד כדי להתרחב - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היוונים אוכלי חינם? רשת המרכולים הגרמנית לידל קיבלה מיליארד דולר מהאיחוד כדי להתרחב

הרשת המוזלת הזכורה מפרשיית המילקי נמצאת בבעלות אחת המשפחות העשירות בגרמניה, וקיבלה סיוע כדי להתרחב למזרח אירופה

5תגובות

לידל (Lidl), רשת המרכולים המוזלים הגרמנית הזכורה מפרשיית יוקר מחיר המילקי בברלין ביחס לישראל, והרשת האחות שלה, קאופלנד, קיבלו במהלך העשור החולף קרוב ל-900 מיליון דולר מהאיחוד האירופי ומהבנק העולמי כסיוע להתרחבותן למזרח אירופה, חשף העיתון "גרדיאן".

החברות, הנמצאות בבעלות ענקית הקמעונאות שוורץ גרופ שבשליטת אחת המשפחות העשירות ביותר בגרמניה, קיבלה מימון בהלוואות מאגף לא מוכר יחסית של הבנק העולמי, בשם התאגיד הפיננסי הבינלאומי (IFC), ומהבנק האירופי לשיקום ופיתוח (EBRD).

מוסדות ציבוריים אלו, הממומנים בכספי מסים ונמצאים בבעלות ממשלות, נהנים ממנדט מפורש להגדיל את הפיתוח המקומי במדינות שבהן הם מוציאים את כספם. לבנק העולמי יש מטרה מוצהרת נוספת לצמצם את העוני בעולם.

הבנקים טענו כי מימון לידל וקאופלנד מסייע לרשתות להרחיב את פעילותן במרכז ובמזרח אירופה, תוך יצירת מקומות עבודה, פתיחת שווקים חדשים ליצרנים מקומיים, והבטחת "מזון באיכות טובה ובמחיר בר השגה" לצרכנים עניים.

בלומברג

עם זאת, טענות אלו גררו ביקורת מצד איגודים מקצועיים וקבוצות פיתוח. "הרעיון הזה לפיו הזרמת הון לחברות רב-לאומיות תוביל בהכרח לצמיחה בת-קיימא טובה התברר שוב ושוב כשגוי במהלך 20 השנים החולפות", אמר לואיז ויירה, מתאם ב"פרויקט ברטון וודס", ארגון חוץ ממשלתי בריטי שעוקב אחרי פעילות הבנק העולמי.

פרופ' יאן צ'רזסטי מבית הספר לכלכלה של ורשה אמר כי סכום הכסף הציבורי שקיבלה קבוצת שוורץ הוא שערורייתי. "בכל מקום שבו הם פותחים חנויות חדשות, עולים וצפים סיפורים על תנאי העבודה קשים, שביעות רצון נמוכה של העובדים... כנראה שזה חלק מהמודל העסקי של לידל, בתור חברה".

עובדי לידל בפולין מפגינים לעיתים תכופות נגד ההנהלה במחאה על תנאי העבודה, ודו"חות של רגולטור העבודה בפולין, מתעדים מקרים חוזרים ונשנים של הפרת חוקי העבודה על ידי לידל.

קבוצת שוורץ, שנוסדה בשנות ה-30 כסיטונאית למרכולים בגרמניה, היא כיום אחת הקמעונאיות הגדולות ומהירות הצמיחה ביותר בעולם, והעומד בראשה, דיטר שוורץ, הוא אחד האנשים העשירים בעולם, עם הון אישי המוערך ב-21 מיליארד דולר.

לדברי ויירה, חובת ההוכחה כי המימון שקיבלו הרשתות של שוורץ הניב יותר תוצאות חיוביות מאשר שלילית, נחה על הבנקים המלווים. "הם מוסדות ציבוריים שפועלים במימון ציבורי, אז אני חושב ששקיפות צריכה להיות נקודת המוצא", אמר ויירה. "ללא שקיפות הם אינם יכולים להבטיח שלא יהיו השלכות שליליות כתוצאה מהמימון".

צ'רזסטי אמר כי האסטרטגיה של לידל היא לחפש ללא הפסקה מקומות חדשים לחנויות שלה, "תוך חדירה שיטתית לישובים יותר ויותר קטנים, עיירות קטנות יותר, ובמקרים רבים כפרים", ואז לדחוק הצידה קמעונאיות מסורתיות מקומיות ולשנות באופן בסיסי את הכלכלה הכפרית. "זאת עוד גירסה של אפקט וול-מארט... יתכן שנוצרות משרות חדשות, אבל כמה? וכמה משרות הולכות לאיבוד?".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#