אירופה רוצה להעניש את יוון - והעונש הוא גירוש מגוש היורו - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

אירופה רוצה להעניש את יוון - והעונש הוא גירוש מגוש היורו

אל תתנו לפוליטיקאים האירופיים לבלבל אתכם: ההצבעה ביוון אינה על הישארות בגוש היורו, ואם יוון תעזוב, זה יהיה כי אילצו אותה, ולא כי בחרה בכך

2תגובות

ביותר מ-30 שנות כתיבתי על פוליטיקה ועל כלכלה, מעולם לא חזיתי בכזה פרק של חוסר תיפקוד כה ממושך, צדקני והרסני – ואני לא מדבר על אלכסיס ציפראס ומפלגת סיריזה המובילים את יוון. בעוד הנזקים מצטברים, המאמץ לשכתב את ההיסטוריה של כשלון האיחוד האירופי ביוון כבר החל. עד לנתיחה המלאה לאחר המשבר, נחוצה קצת בהירות בכמה נושאים מיידיים.

ביום שני, נשיא הנציבות האירופית, ז'אן-קלוד יונקר, אמר במסיבת עיתונאים כי ממשלת יוון בגדה בו. המוסדות הנושים של יוון, אמר, הראו גמישות ושאפו לפשרה. ההצעה האחרונה שלהם לא כללה קיצוצים בשכר, הדגיש, ולא קיצוצים בפנסיה. הייתה זו חבילה שיצרה "יותר הגינות חברתית". הוא הוסיף כי ציפראס הונה את היוונים בנוגע לבקשות הנושים. הדיונים מתקדמים, והסכם על ההצעה האירופית היה יכול להתקבל בקלות אם ציפראס לא היה מפיל את התהליך בשבת כאשר הכריז על משאל עם.

איזה עיוות מחריד. מאז שהמגעים בין סיריזה לאיחוד האירופי החלו לפני 5 חדשים, שני הצדדים זזו קצת מעמדתם, אך ציפראס ויתר הרבה יותר מהנושים. הוא היה מוכן לקבל על יוון יותר צנע תקציבי – נסיגה אדירה מבחינתו. נכון, ההצעה האחרונה דורשת קצת פחות עודף תקציבי ממה שדרשו במקור הנושים, אך היא עדיין דורשת מדיניות תקציבית מאוד מחמירה.

לעומת זאת, הנושים סירבו לוותר בנושא הכללת מחילת חובות בדיונים, והתעקשו באופן אבסורדי כי זהו נושא שיש לדון בו מאוחר יותר. ביום שלישי עשה ציפראס את המאמץ הנואש ביותר שלו לקדם את הנושא.

במקום להביע רצון להתפשר, קולות דומיננטיים מקרב הנושים – ובראשם שר האוצר הגרמני וולפגנג שויבלה, שנראה לעתים כי הוא מנהל את העניינים – המשיכו לטעון כי אין על מה לדבר. יש להשלים את התכנית הקיימת, וזהו זה. כן, התכנית נכשלה. לא, היא לא תביא לקיימות החוב היווני. בהחלט, היא פוגעת ללא הצדקה ברמת החיים היוונית. כל אלה לא משנים.

יונקר אמר כי ההצעה האחרונה שהגישה הנציבות אינה כוללת קיצוצים בשכר. באמת? לפי ההצעה, צריך לבצע "מודרניזציה בטבלת השכר", שתכלול "פרישה של השכר במגזר הציבורי". לרוב צעדים כאלה דורשים קיצוצים בשכר. אם הנושים קראו ל"פרישה" כלפי מעלה, הם היו צריכים להבהיר זאת. על כל פנים, הגידול במע"מ שהם דורשים פירושו שכר ריאלי נמוך יותר, גם במגזר הפרטי וגם במגזר הציבורי. ובכל הנוגע לטענתו כי אין קיצוצים בפנסיות – הנושים קוראים לביטול "קצבאות סולידריות" לפנסיונרים, בין היתר. אלו קיצוצים.

הנושים ביקשו גם עוד הרבה דברים אחרים. זיכרו שהכלכלה היוונית כבר ירדה אל ברכיה. איכות החיים בה קרסה, ושיעור האבטלה בה הוא 25%. נסו לקרוא את מסמך ההצעות של הנציבות האירופית וחישבו האם קידום "ההגינות החברתית" שיונקר מדבר עליה עולה ממנה.

אך טרם הזכרתי את העיוות הגדול מכולם. יונקר, שלראשונה הבחין בכך שביוון ישנם אזרחים באיחוד האירופי, פנה אליהם ישירות בנושא משאל העם ב-5 ביולי. היוונים יישאלו האם הם מקבלים את ההצעה שהציגו בפניה הנושים – הצעה שהנושים כבר אומרים שאינה תקפה. "'לא' (להצעה שכבר אינה קיימת) פירושה שיוון אומרת 'לא' לאירופה", הסביר יונקר. נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, הבהיר: ההצבעה תקבע "האם היוונים רוצים להישאר בגוש היורו".

שטויות. אין ספק שהיוונים רוצים להישאר במערכת היורו – אם כי אני מתקשה יותר ויותר להבין מדוע. אם יוון תעזוב את היורו, לא יהיה זה כיוון שהם החליטו לעשות זאת, אלא כיוון שאירופה תחליט להעיף אותם החוצה.

זה לא עניין סמנטי. אין כל סיבה – לא חוקית ולא הגיונית – לפיה חדלות פירעון של יוון דורשת עזיבה של גוש היורו. הבנק המרכזי של אירופה יכול להכריח אותה לעשות זאת באמצעות בחירה – ונא שימו לב שזו אכן בחירה – למנוע מהבנקים היווניים שירותים כמלווה לשעת חירום. זה מה שהוא עשה השבוע. זה מה שהוביל לסגירת הבנקים, וזה מה שעשוי לאלץ בקרוב את הרשויות ביוון להתחיל להנפיק מטבע מקביל בצורת שטרי חוב.

בנק מרכזי עצמאי לגמרי, שבאמת יהיה מוכן "לעשות את כל הדרוש" כדי להגן על היורו (כפי שאמר בשעתו נשיא הבנק מריו דראגי), היה יכול להכריז כי הוא ממשיך לספק נזילות לבנקים היווניים. גם אם הבנקים היווניים יוגדרו כלא נזילים, עדיין אין הדבר מחייב עזיבה של גוש היורו. לאירופה יש מספיק כוח עמידות ומנגנון חילוץ בנקים שיאפשר להשתלטות על הבנקים והזרמת הון אליהם. הסיבה בגללה אפשרויות אלה חסומות הן כיוון שהבנק המרכזי של אירופה, שלכאורה הינו א-פוליטי, נתן לשרי האוצר של אירופה להשתמש בו כנשק כדי לסחוט ויתורים תקציביים מיוון.

אף אחד לא דמיין שחדלות פירעון באירופה תכתיב הדחה מגוש היורו. עצם האפשרות הייתה מזוהה, כראוי, כפגם אנוש בתכנון המערכת.

אם היוונים יצביעו 'לא', יציאת יוון מגוש היורו תהיה אפשרית ואף סבירה. אך הסיבה לכך אינה שיוון 'בחרה' לעזוב. הסיבה היא שהאיחוד האירופי והבנק המרכזי הפוליטי שלה בחרו להענישה ולהעיפה מגוש היורו.

אי–פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#