מה יקרה עכשיו ליוון והאם היא תעזוב את גוש היורו? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
שאלות-תשובות

מה יקרה עכשיו ליוון והאם היא תעזוב את גוש היורו?

לאחר שיוון החמיצה את מועד הפירעון לקרן המטבע הבינלאומית עומדות על הפרק שאלות רבות

8תגובות

יוון, החוליה החלשה של גוש היורו, מתקרבת לחדלות פירעון על חובותיה, לאחר שלא הצליחה להגיע להסכם עם נושיה לגבי תנאי חבילת החילוץ. אם יוון תפשוט רגל או תחליט לעזוב את גוש היורו, המצב עלול ליצור אי יציבות באזור ולזעזע את העולם כולו. הנה כמה שאלות ותשובות שיעזרו להבין את הטרגדיה היוונית.

מה קרה אתמול ביוון?

יוון החמיצה את המועד האחרון לפירעון חוב של 1.6 מיליארד יורו (1.8 מיליארד דולר) לקרן המטבע הבינלאומית, שחל אתמול בחצות. שעות לפני המועד האחרון, ביקש ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס ממדינות אחרות שחברות בגוש היורו לספק חבילת חילוץ נוספת, כדי לקנות זמן למשא ומתן לגבי חובותיה של יוון. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אמרה מוקדם יותר שהיא אינה מוכנה לנהל שום משא ומתן עם ציפראס עד לאחר משאל העם שתקיים יוון ביום ראשון הקרוב. הבוחרים ביוון יתבקשו במשאל העם לקבל או לדחות הצעה שהוגשה ליוון בשבוע שעבר על ידי הנושים.

רויטרס

האם יוון הגיעה לחדלות פירעון?

קרן המטבע הבינלאומית לא השתמשה במונח "חדלות פירעון" לאחר שיוון החמיצה את תשלום החוב. במקום זאת, הכניסה הקרן את יוון לקטגוריה של "פיגור בתשלומים". סוכנויות דירוג האשראי גם הן לא יחשבו את יוון לחדלת פירעון, מהסיבה הטכנית שקרן המטבע אינה נושה מסחרית.  עם זאת, סוכנות דירוג האשראי סטנדרד אנד פור'ס (S&P) אמרה אתמול כי כן תחשיב את יוון לחדלת פירעון אם לא תפרע את התשלומים שלה לנושים פרטיים, כמו למשל סכום של 2 מיליארד יורו באג"ח ממשלתיות יווניות שהיא חייבת לפרוע עד ל-10 ביולי.

ללא קשר למצב הטכני, החמצת התשלום היא אזהרה לכך שיוון ככל הנראה לא תוכל לעמוד בהתחייבויות נוספות שלה למחזיקי אג"ח ולבנק המרכזי של אירופה כבר בשבועות הקרובים. זה בוודאי יגרום לכך שהבנק המרכזי של אירופה יהיה פחות מוכן להמשיך ולהזרים נזילות חירום למערכת הבנקאית היונית, כפי שעשה בשבועות האחרונים.

אז מה קורה עכשיו?

זו שאלת מיליארד היורו. משאל העם שתקיים יוון ביום ראשון יבחן אם העם היווני רוצה להישאר בגוש היורו. יתכן שהמדינה תערוך בחירות חדשות אם המצב הכלכלי של יוון יחריף. יוון גם עשויה לבחון את נכונותן של מדינות כמו רוסיה וסין לסייע לה.

יש הטוענים כי שעת ההכרעה האמיתית היא סוף יולי, היות שאז חל מועד הפירעון של יוון על סכום של 3.5 מיליארד יורו לבנק המרכזי של אירופה (ECB). אם יוון לא תצליח לשוב לתוכנית חילוץ בינלאומית כלשהי עד אז, הסבירות שתוכל לפרוע תשלום זה נמוכה.

אי־אף־פי

כיצד ישפיע המשבר על המערכת הפיננסית העולמית?

מאז שהחל משבר החוב ביוון ב-2010, רוב הבנקים הבינלאומיים והמשקיעים הזרים מכרו את אחזקותיהם באג"ח יווניות ובנכסים יוונים אחרים, כך שהם לא חשופים כמעט למה שקורה ביוון (משקיעים שבכל זאת קנו אג"ח יווניות מתוך הימור על התאוששות בוודאי מתחרטים על כך כעת).

בינתיים, מדינות מוכות חוב אחרות בגוש היורו, כמו פורטוגל, אירלנד וספרד, נקטו צעדים לשיקום כלכלותיהן וכבר פחות פגיעות להתפשטות משבר מכפי שהיו לפני כמה שנים. בנוסף, ה-ECB הקים חומות ביטחון כאשר קנה אג"ח ממשלתיות של גוש היורו בסכומי עתק והבטיח לרכוש עוד במידת הצורך, מה שהופך את הממשלות לפחות תלויות בתנודות השוק.

עם זאת, יוון בכל זאת קשורה למערכת הפיננסית העולמית בדרכים שאולי קשה יהיה לאמוד עד שתשמוט חובות או שהמערכת הפיננסית שלה תקרוס. לכן עדיין עלולות להיות לכך השלכות חמורות.

מה תהיה השפעתו של משאל העם?

ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס הפתיע את אירופה בסוף השבוע האחרון כשקרא לקיים משאל עם שבו היוונים יצטרכו להחליט אם הם מסכימים לקבל את תנאי חבילת החילוץ של הנושים הבינלאומיים – תנאים שהוא עצמו מתנגד אליהם. עד כה הנושים סירבו להעניק ליוון ארכה לתוכנית החילוץ מעבר ליום שלישי. ללא הארכה, יוון לא תקבל את התשלום הבא בחבילת החילוץ, בסך 7.2 מיליארד יורו. כל הסדר עם יוון לאחר משאל העם יצריך משא ומתן מחודש ותוכנית מחודשת.

מה קורה לבנקים ביוון?

הבנקים ביוון עדיין בעלי כושר פירעון על הנייר, אך בפועל הם הקפיאו את ההלוואות ואינם מסוגלים למלא את התפקיד שהם אמורים למלא במימון הכלכלה. ביום ראשון קבע ה-ECB קו אשראי חירום לבנקים היוונים בסך 89 מיליארד יורו. רוב הסכום הזה, אם לא כולו, שימש לכסות על משיכות של לקוחות. הבנקים עשויים להיפתח בשבוע הבא, אך סביר להניח שלא יפעלו כרגיל בזמן הקרוב.

אחרי קריסת המערכת הבנקאית של קפריסין ב-2013, לקח לממשלת קפריסין כמעט שנתיים עד שהיתה מסוגלת להסיר את ההגבלות על עסקות בנקאיות. ויש לזכור שקפריסין קיבלה באותה עת חבילת חילוץ בינלאומית. אם בנק יווני יקרוס, זה יכה גלים בשווקים הפיננסיים, משום שליוון עדיין אין כללים לסגירה מסודרת של בנקים שקורסים.

מה הסבירות לעזיבה של יוון את גוש היורו?

בשיאו של משבר החוב לפני כמה שנים, מומחים רבים חששו כי בעיותיה של יוון יתפשטו לכל העולם. אם יוון תגיע לחדלות פירעון על חובותיה ותצא מגוש היורו, טענו המומחים, הדבר יעורר זעזוע גדול יותר בעולם מכפי שעשתה קריסת ליהמן ברדרס בספטמבר 2008. ואולם כיום רוב המומחים סבורים שאם יוון תעזוב את גוש היורו, זה לא יגרור אסון. אירופה דאגה לרשתות ביטחון כדי למנוע התפשטות של משבר למדינות אחרות. יוון, שמהווה חלק קטן מכלכלת גוש היורו, עשויה לקבל אוטונומיה פיננסית אם תעזוב, ויש הטוענים כי עזיבה של מדינה שכל הזמן זקוקה לסיוע משכנותיה תהיה דבר טוב לגוש היורו.

עם זאת, יש הטוענים כי אלו טיעונים פשטניים מדי, וכי החשיבות של האיחוד גדולה מדי. בנוסף, עזיבה של יוון את גוש היורו תהיה כרוכה בהליכים משפטיים מורכבים, היות שאין כרגע תהליך מסודר לעזיבה של מדינה את גוש היורו. רבים עדיין מהמרים כי במשאל העם רוב היוונים יכריעו בעד הישארות בגוש היורו.

איך יוון הגיעה למצב הזה?

יוון הודיעה באוקטובר 2009 כי גילתה שנתוני הגירעון שלה זויפו במשך שנים, וכי מצבה הפיננסי אינו יציב כפי שחשבה. לפתע, היא איבדה את הגישה לשוקי ההון, ובאביב 2010 עמדה על סף חדלות פירעון. כדי להימנע מכך, העניקו לה שלושת הגופים המכונים "טרויקה" – קרן המטבע הבינלאומית, הבנק המרכזי של אירופה והנציבות האירופית – את הראשונה מבין שתי חבילות חילוץ שהגיעו לסכום כולל של 240 מיליארד יורו.

חבילות החילוץ הוענקו בתנאים מחמירים. המוסדות הבינלאומיים אילצו את יוון ליישם מדיניות צנע, לבצע קיצוצים חדים בתקציב ולהעלות מסים. הם גם דרשו מיוון לחולל רפורמות בכלכלה, לייעל את הממשלה ולהיאבק בהעלמות המס והשחיתות שפשו במדינה.

אם יוון קיבלה חילוץ, מדוע היא עדיין במשבר?

הכסף שניתן ליוון אמור היה לקנות לה זמן לייצב את מצבה הפיננסי ולהרגיע את החששות בשווקים מפני התפרקות של גוש היורו. אף שחבילות הסיוע אכן סייעו, הבעיות הכלכליות של יוון לא הלכו לשום מקום. התמ"ג של יוון נחתך ברבע בחמש השנים האחרונות, והאבטלה גבוהה מ-25%.

כספי החילוץ הלכו בעיקר לפירעון ההלוואות הבינלאומיות של יוון, במקום לשיקום הכלכלה עצמה. והממשלה עדיין סובלת מנטל חובות אדיר שהיא לא מסוגלת להתחיל לפרוע עד שתחל התאוששות. כלכלנים רבים מאשימים את צעדי הצנע בכך שהחריפו את מצבה הפיננסי של יוון. מפלגת השמאל סיריזה עלתה השנה לשלטון לאחר שהבטיחה לנהל משא ומתן מחודש על תנאי החילוץ. ציפראס אף אמר כי הצנע גרם ל"משבר הומניטרי" ביוון.

אבל נושיה של יוון, ובמיוחד גרמניה, מאשימים את אתונה בכך שלא הצליחה ליישם כהלכה את הרפורמות הנדרשות במסגרת הסכם החילוץ, ואינם מוכנים לשאת ולתת שוב על תנאי החילוץ. הוויכוח הזה נמשך ונמשך, אבל דבר אחד ברור: ליוון שוב אוזל הכסף - ובמהירות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#