משבר כלכלי? הזדמנות השקעה: "ארכוש וילה ביוון רק אחרי שיכניסו את הדרכמה החדשה" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משבר כלכלי? הזדמנות השקעה: "ארכוש וילה ביוון רק אחרי שיכניסו את הדרכמה החדשה"

מחירי הנכסים ביוון אמנם ירדו בשנות המשבר הקשה - אבל רוברט פרקר מקרדיט סוויס חושב שלא מספיק ■ "בקרן המטבע הבינלאומית מעריכים שהדרכמה החדשה, אם יוון תפרוש מגוש היורו, תרד מול היורו ב–50%–70%"

8תגובות

המשבר העמוק שאליו נקלעה יוון מחייב אותה לגייס כמה שיותר הון זר, אבל נראה שלא רק בנקים מרכזיים וגופים פיננסיים אחרים מהססים להזרים עוד כספים לכלכלה היוונית המקרטעת — גם משקיעים פרטיים עדיין מחכים לשעת כושר, כדי להשקיע במדינה שתלקק את פצעיה עוד זמן רב. נראה שהמשבר מרתיע אפילו את התיירים, שמציפים את חופי יוון במיליונים מדי שנה.

גם רוברט פרקר, יועץ בכיר לקרדיט סוויס וחבר בוועדת ההשקעות של הבנק, חושב שהמשבר היווני עדיין לא מספק הזדמנויות השקעה. לדבריו, שלושה גורמי סיכון עיקריים מעיבים על הכלכלה היוונית — "נקודות לחץ", הוא מכנה אותם.

"נקודת הלחץ הראשונה היא הבנקים", אומר פרקר. "בפברואר פירסמתי תחזית שלפיה נדרשות הגבלות על ההון ביוון, וזה מה שקורה עכשיו. במצב שנוצר, זה ברור שהיוונים מושכים את הכסף מהבנקים המקומיים. הבנק המרכזי של אירופה מעביר הלוואות חירום לבנקים ביוון, כדי שהם ילוו לאזרחים. ההלוואות האלה הגיעו לסכום של 90 מיליארד יורו, וחייבת להיות תקרה לזה.

apropertyingreece.com

"זאת נקודת לחץ על הכלכלה היוונית, לא רק משום שהבנקים ביוון מוגבלים בהלוואת כספים ללקוחות ועסקים — אלא גם משום שמערכת התשלומים חייבת לעבוד. אם הייתי מנהל עסק ביוון, הייתי מעדיף לקבל כסף מהלקוח ולשלם אותו לספק", מסביר פרקר.

"מתחיל חודש ולממשלה אין כסף"

שתי נקודות הלחץ הנוספות, לדבריו, קשורות לשמיטת החובות של ממשלת יוון. "הבעיה השנייה היא שמיטת חובות פנימית — כלומר, היכולת המוגבלת של הממשלה לשלם לנושים המקומיים שלה: הספקים, שלהם היא כבר מאחרת בתשלומים, הפנסיונרים, עובדי המגזר הציבורי, ותשלומי הרווחה שעליה להעביר לאזרחים.

"מתחיל חודש, ולממשלה אין כסף. גם ככה היא מאחרת בתשלומים לספקים. אנחנו לא יודעים אם יש לה מספיק כסף לשלם לפנסיונרים ולעובדי המדינה. יכול להיות שישלמו להם באופן חלקי, או שרק יבטיחו להם שהתשלומים יועברו בקרוב", הוא מוסיף.

ניר קידר

וכאן מגיע פרקר לנקודת הלחץ השלישית, שמרכזת את תשומת הלב של כל העולם בשבועות האחרונים — שמיטת החובות החיצונית של יוון לנושים הבינלאומיים שלה: קרן המטבע הבינלאומית (IMF), הבנק המרכזי של אירופה (ECB), בנקים מרכזיים אחרים באירופה (שמחזיקים בחובות של יוון באמצעות ECB) וקרן החילוץ של האיחוד האירופי.

לפי פרקר, אם מסכמים את הלחץ המופעל על כלכלת יוון כתוצאה משלוש הנקודות האלה, הסיכון הכרוך בהשקעה ביוון עדיין גבוה מהתשואה שהשקעה כזאת מציעה — גם אם מחירי הנכסים ירדו, ורכישתם כעת נראית משתלמת.

כשאני שואל את פרקר אם היה קונה כעת וילה יפה להשקעה בכרתים, הוא משיב: "לא, ויש לכך סיבה כפולה", ומשלב בהסבר סיפור אישי הקשור בהתלבטות לגבי חופשה ביוון — מה שמעסיק גם ישראלים רבים בימים אלה. "בחודש שעבר דנו במשפחה אם כדאי לנסוע הקיץ לחופשה ביוון. הגענו למסקנה שלא כדאי לנסוע לשם בגלל הסבירות הגבוהה, יותר מ–50% — ולפי הבנק המרכזי של אירופה, ואני מסכים עם הערכתו, 'גבוהה וממשיכה לעלות' — שיוון תצא מגוש היורו.

"כל זה תלוי גם באיך, אם זה יקרה, יתנהל המעבר מהיורו לדרכמה. זה יכול להיות תהליך כאוטי. נגיד שתשכור רכב ולא יהיה דלק בתחנות, או שלא יתאפשר להוציא כסף מהכספומט, ובמכולת לא יהיה אוכל", מביא פרקר כמה תרחישים שירחיקו מחופי יוון כל תייר פוטנציאלי. וזאת נקודה קריטית — תיירות מהווה כ–18% מהתמ"ג של יוון.

"וכאן נכנסת לתמונה המתחרה הגדולה של יוון — טורקיה", מוסיף פרקר. "הלירה הטורקית נחלשה מאוד מול הדולר. אז לאן היית מעדיף לנסוע: לריזורט מפנק וזול בדרום־מזרח טורקיה, או ליוון שסועת המהומות שעדיין משתמשת ביורו, שחרף היחלשותו עדיין חזק בהשוואה ללירה הטורקית".

בשלב זה, פרקר חוזר לווילה בכרתים. "הייתי משקיע בווילה ביוון רק אחרי שהם יכניסו את הדרכמה החדשה, והיא תרד מול היורו — ב–50%–70%, להערכת קרן המטבע. אז כנראה שכדאי לחכות. זה לא אומר שלא כדאי לרכוש נכס אם הוא מוצע במחיר נמוך, המגלם את הסיכון הכרוך בהשקעה כזאת. אני מעריך שאם יוון תצא מגוש היורו ויהיה פיחות בדרכמה, נראה משקיעים זרים רבים שקונים נכסים זולים במדינה".

"איזה בלאגן עשתה סיריזה לכלכלה"

וכאן מגיע פרקר לאווירה הפוליטית ביוון. משקיעים לא חושבים רק במונחים של זול או יקר — הם רוצים להרגיש בנוח בסביבה הפוליטית. מדינות הסובלות מחוסר יציבות פוליטית מתקשות למשוך משקיעים זרים.

זה חוסר יציבות פוליטית או העובדה שמפלגת שמאל כמו סיריזה נמצאת בשלטון?

"שני הדברים. אנחנו יכולים להיקלע למצב של חוסר יציבות שבו סיריזה תאבד את השלטון, ולא ברור מי יתפוס את מקומה. אתה לא רוצה להשקיע במדינה עם ממשל שמאלני שיטיל מס על בעלות זרה. מי שקונה וילה בצרפת צריך לשלם על זה הרבה מס, ולכן אין הרבה משקיעים זרים שם, ושוק הנדל"ן בצרפת זול יחסית.

"מחירי הווילות ביוון לא נמוכים מספיק. אם הייתי נכנס להשקעה ביוון — מניות, חברות, וילה או אי — הייתי רוצה בהירות פוליטית ואווירה ממשלתית ידידותית כלפי המשקיעים הזרים", מתייחס פרקר לצעדים שהתכוונה ממשלתו של ציפראס לנקוט, שהיו מובילים להעלאת המסים שמשלמים עשירי יוון ומשקיעים זרים.

"אפשר להסתכל על יוון גם דרך נקודות הלחץ הפוליטיות. הראשונה היא היחסים בין ציפראס, סיריזה והנושים הבינלאומיים — וזאת מערכת יחסים קשה", מכוון פרקר להתבטאויות החריפות של נשיא הנציבות האירופית, ז'אן קלוד יונקר, ושל יו"ר האיחוד האירופי, דונלד טאסק, נגד ציפראס. "גם עם גרמניה — למרקל יש בעיה, כי היא רוצה לשמור על יוון בגוש היורו".

אתה מאמין לה?

"כן. כי היא מוטרדת מבעיות גיאו־פוליטיות שכרוכות בזה שיוון לא יציבה. מרקל מודאגת, בדומה לאמריקאים, מהקשרים של יוון שמאלנית עם רוסיה. פוטין בוודאי מרוצה מכל מה שקורה ביוון. יש גם בעיה מקומית בגרמניה. סקר דעת קהל שפורסם בשבוע שעבר הראה שיותר מ–50% מהגרמנים רוצים שיוון לא תישאר בגוש היורו וגם לא באיחוד האירופי. מרקל תתקשה למכור תוכנית חילוץ עתידית בפני הפרלמנט הגרמני".

נקודה כואבת במיוחד מבחינת יוון, לפי פרקר, היא שאין לה ידידות באירופה. "הממשלה בפורטוגל אומרת: 'עכשיו אנחנו מתאוששים; עברנו את תוכניות הצנע וארגון כלכלי מחדש; אנחנו צומחים מחדש וכל הנתונים הכלכליים משתפרים'. אפשר להגיד אותו דבר על ספרד. הדבר האחרון שהם רוצים זה להיכנס מחדש לסחרור כמו יוון.

אבל גם בספרד רואים מפלגות שמאל קיצוני, כמו פודמוס.

"פודמוס הטרידה מאוד את השלטון, אבל עכשיו יש מפלגת ימין־מרכז חדשה — מפלגת האזרחים. הספרדים ראו איזה בלאגן סיריזה עשתה לכלכלה היוונית. אסור לשכוח שכלכלת יוון התחילה בדיוק לצמוח, אבל מתחילת 2015 המגמה השתנתה. סיריזה נבחרה על סף ההתאוששות — זאת היתה טעות גדולה.

"נטישת יוון לא 
תדביק את אירופה"

"ציפראס שגה בכך שהניח שמדינות כמו ספרד, פורטוגל, איטליה ואירלנד יתמכו בו — מה שמעניין אותן זה ההתאוששות הכלכלית, ולא של יוון. גם מדינות מרכז אירופה, כמו סלובקיה ופולין, לוחצות על יוון. במלים אחרות, ליוון אין חברים באיחוד האירופי — אפילו קפריסין רוצה ליהנות מההתאוששות שלה ולא בטוח שהיא תומכת ביוון".

בשורה התחתונה, פרקר לא חושב שיציאה של יוון מגוש היורו תוביל מדינות נוספות לנקוט צעד דומה, והוא גם לא צופה סערה כלכלית חריפה במיוחד במקרה כזה. "אני חושב שהסכנה של הדבקת מדינות נוספות במשבר הזה היא נמוכה, כי יש עודף סחר גבוה באירופה. היורו גם ככה זול במצב הנוכחי, ואפשר לראות פעילות של מיזוגים ורכישות על ידי חברות אמריקאיות ואסייתיות שרוכשות בזול יחסית חברות אירופיות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#