עזה מציגה: ככה בונים חממת היי-טק - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עזה מציגה: ככה בונים חממת היי-טק

ברצועת עזה מתבוננים אל עבר תל אביב השכנה ומקנאים, אז גם שם החליטו לנסות להקים סצנה טכנולוגית, למרות שיעורי האבטלה הגבוהים, העוני ואספת החשמל המשובשת ■ בקמפיין מקוון שהסתיים בינואר הם הצליחו לגייס יותר מ-250 אלף דולר מיותר מ-800 אנשים

3תגובות

כשאיליאנה מונטאוק, עובדת לשעבר בגוגל שלמדה גם בהרווארד, עברה לרצועת עזה ב-2013, הדבר שהמדהים אותה ביותר לא היה העוני או המחסור באספקת חשמל אמינה, אלא הרעב והמיקוד של האזרחים. "מעולם לא ראיתי אנשים שמוכנים לעבוד כל כך קשה חוץ מהזמן שבו למדתי בהרווארד ובעמק הסיליקון", היא אומרת.

מונטאוק רוצה לרתום את האנרגיה הזו לטובת חממת ההיי-טק Gaza Sky Geeks שזוכה לתמיכה של גוגל, ומופעלת על ידי עמותת הצדקה האמריקאית מרסי קורפס. בחממה מנסים לפתח רעיונות עסקיים ולקשר בין יזמים למשקיעים. עד כה, ארבע חברות ב-GSG הצליחו לקבל השקעות חיצוניות מקרנות הון סיכון שממוקדות בעולם הערבי.

הסגר שמטילה ישראל על רצועת עזה מגביל יבוא של חומרים כמו בטון ומוצרים כימיים בשל החשש שהם ישמשו לתקיפה, אבל מחשבים וסמארטפונים זמינים לרוב. הצעירים בעזה מכורים לטוויטר ולפייסבוק כמו בכל מקום אחר. שיעור האבטלה בעזה הוא הגבוה ביותר בעולם והוא מגיע ל-43%, לפי נתוני הבנק העולמי – מה שאומר שמגזר הטכנולוגיה המקומי לא מתמודד עם תחרות קשה במיוחד כדי לגייס מוחות מבריקים.

בלומברג

החודש נערך מחנה של חמישה ימים במשרדי GSG. במחנה הזה הציגו 40 יזמים עולים את הרעיונות שלהם. גברים בחולצות טי ומכנסי ג'ינס ונשים עם כיסויי ראש וחצאיות ארוכות ישבו על ספות צבעוניות עם המחשבים הניידים שלהם ועם הסמארטפונים, שוחחו באנגלית עם מנחים מתנדבים שהגיעו לשם מסן פרנסיסקו, בריטניה ודובאי.

האתגרים שעומדים בפניהם שונים באופן דרמטי מאלה שעמם מתמודדים רוב הסטארט-אפים. העדיפות הראשונה שלהם היא לשמור על הפעילות העסקית של החברה גם אם תפרוץ מלחמה. גם פגישה עם שותפים אפשריים עשויה להיות מורכבת. שדה התעופה בעזה סגור כבר יותר מעשור והתושבים נדרשים לאישורים של ישראל או מצרים כדי לעזוב.

אחת מהמשתתפות בתוכנית, נוול אבו-סולטן בת ה-32, הקימה את החברה MENAship, שאמורה לחבר בין סטודנטים ערבים לאוניברסיטאות בעולם המציעות מלגות. היא שמעה על החממה של GSG דרך פייסבוק. "לא היה לי מושג מה המשמעות של סטארט-אפ", היא אומר. כיום, לאבו-סולטן יש צוות של ארבעה אנשים וגרסה ראשונית של האתר – שאת ההשראה להקמתו היא קיבלה כשחיפשה בעצמה מלגה. אבל היא גם מודעת לזה שהמיקום שלה מציב בפניה אתגרים רבים. "החשמל הוא האתגר הכי גדול. הרבה פעמים אנחנו לא יכולים לעשות כלום", היא אומרת.

בלומברג

מוחמד אזדין בן ה-27 עובד בבסקלט, חברת משחקים למובייל שבאחרונה השיקה את המשחק הראשון שלה, גרסה ערבית למשחק נהיגה. באחרונה הוא התפטר ממשרתו הקבועה בחברת מיקור חוץ כדי להקדיש את עצמו לחיי הסטארט-אפ. הוא אומר שהוא יכול להתגבר על הקשיים של עזה. במהלך מבצע צוק איתן הוא לקח חופש אחרי שהשכונה שלו נפגעה באופן קשה (ומשפחתו לא נפגעה), ואחרי זה "התחלנו לעבוד קשה יותר כדי להדפיק את הפער", הוא אומר.

אחד מהמנחים בחממה הוא טד מקרתי, שעובד בחברת הייעוץ הטכנולוגי ThoughtWorks בסן פרנסיסקו. גם הוא מודה שהוא היה ספקן לגבי האפשרות שניתן יהיה להקים סצנת היי-טק אמיתית בעזה. "אני די נדהמתי", אומר מקרתי. "יש כאן הרבה רעיונות לסטארט-אפים ונראה שמתחילים להתנהל כאן עסקים אמיתיים".

מונטאוק מנסה לייצר חברות בנות קיימא ב-GSG. היא סיימה ללמוד בהרווארד ב-2006, השנה שבה אמור היה לסיים את הלימודים גם מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק, אם הוא לא היה פורש. היא המשיכה לגוגל ולחברת הייעוץ מוניטור ומאוחר יותר עברה לעבוד בירדן. ב-2013, היא הועסקה על ידי מרסי קורפס כדי להפוך את GSG מתוכנית חינוך טכנולוגי לצעירים למקום שבו אפשר יהיה להקים עסקים.

גוגל סיפקה מימון ראשוני של 900 אלף דולר, ובמרסי קורפס ו-GSG פנו לבקשת מימון המונים כדי שיוכלו להמשיך לשלם עבור השכירות והשימוש באינטרנט. בקמפיין מקוון שהסתיים בינואר הם הצליחו לגייס יותר מ-250 אלף דולר מיותר מ-800 אנשים.

בלומברג

שיקר גוש, שמלמד יזמות בבית הספר למינהל עסקים בהרווארד, אומר כי ניתן ליצור מרכז היי-טק ברשות הפלסטינית – בעיקר של מוצרים המיועדים למעמד הביניים הערבי שהולך וצומח. "החברות שראיתי בביקור בשנה שעברה בגדה המערבית והיו הכי מסקרנות הן אלה שחיפשו הזדמנויות בעולם הערבי ובצפון אפריקה ולא במערב", הוא אומר. לדבריו עלויות ההקמה של החברות האלה נמוכות, וזו הזדמנות בטוחה גם לקרנות הון סיכון ערביות.

בפני הסטארט-אפיסטים הצעירים בעזה יש מודלים מעולי לחיקוי במרחק של כ-70 ק"מ מהם – בתל אביב. ישראל הקימה 'אומת סטארט-אפ' תוססת והיא מייצרת שורה של חברות עולמיות מובילות – כמעט מכלום. אבל אזרחים ישראלים מתקשים לקבל אישור לבקר בעזה וגם ארגון החמאס, שנמצא ברשימת ארגוני הטרור של ארה"ב, עוין לכל שיתוף פעולה עם ישראל.

על אף שיש "להיטות רבה במגזר הטכנולוגיה הישראלי כדי לתמוך בעבודה שלנו, קירוב היחסים יהיה מורכב מדי בסביבה הקיימת", אומרת מונטאוק.

נכון לעכשיו היא מסתמכת על התשוקה של צעירי עזה. במהלך מבצע צוק איתן חששה מונטאוק כי הפעילות של GSG תיפגע. היא לא היתה צריכה באמת לדאוג. "כשחזרתי למשרד אחרי המבצע, היו שם 60 אנשים שחיכו", היא אומרת. "כל מה שהם רצו לדבר עליו היו הסטארט-אפים שלהם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#