המשבר ביוון מה קורה כשמדינה פושטת רגל? - גלובל - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה קורה כשמדינה פושטת רגל?

ארגנטינה נאלצה להתמודד פעמיים ב-15 השנים האחרונות עם מצב שבו לא יכלה להחזיר את חובותיה. הפגיעה העיקרית במדינה במצב כזה הוא אובדן אמון המשקיעים הזרים וההכרח של המדינה להסתמך רק על עצמה - כי לא בטוח שמישהו יושיט יד לעזרה

14תגובות

שמיטת חובות, חדלות פירעון או פשיטת רגל – כל המונחים האלה מתארים בעצם מצב שבו מדינה לקחה על עצמה יותר מדי חובות. די ברור מה קורה כשאדם פושט רגל – הוא יורד מנכסיו וחי בעוני, כך לפחות זה נדמה באופן פשטני. במצב שבו חברה פושטת רגל – היא פשוט מפסיקה להתקיים. אבל מה קורה כשמדינה פושטת רגל?

אם יוון תפשוט רגל, היא לא תהיה המדינה הראשונה בעולם שמגיעה למצב כזה. מלך ספרד במאה ה-16, פיליפ השני, נאלץ להתפטר אחרי שלקח על עצמו יותר מדי חובות. גם אקוודור, גרנדה, פרגוואי, אינדונזיה, ופקיסטאן הגיעו בעשור וחצי האחרונים למצב של חדלות פירעון.

המשבר ביוון - כל מה שצריך לדעת עכשיו על הדרמה בשווקים

הדוגמה אולי הבולטת ביותר בעת החדשה היא חדלות הפירעון של ארגנטינה בתחילת העשור הקודם – ושוב לפני כשנה. הדוגמה של ארגנטינה ממחישה אולי היטב את ההבדל בין חדלות פירעון של מדינה לפשיטת רגל של אדם פרטי. גם אם מדינה מגיעה למצב כזה, היא תעדיף בדרך כלל לשלם לפחות חלק מהחובות שלה – במה שמכונה "תספורות" – ולא תתעלם לחלוטין מהחובות שלה.

בלומברג

באוגוסט 2014 נקלעה ארגנטינה לחדלות פירעון, כלומר שהיא לא הייתה מסוגלת להחזיר את ההלוואות (חובות) שלקחה ממחזיקי אגרות חוב של המדינה. ארגנטינה נקלעה אל המשבר 12 שנים בלבד אחרי משבר חוב קודם שממנו התקשתה להתאושש ובו היא נזדקקה לסיוע של גופים בינלאומיים כמו קרן המטבע הבינלאומית (IMF). זו הייתה גם הפעם השמינית בהיסטוריה של המדינה שבו היא נקלעה לחדלות פירעון והפעם השישית מאז שנות ה-50 של המאה ה-20.

המשבר שפרץ ב-2014 גרם לתחושות קשות בארגנטינה, מנע ממנה אפשרות לגייס חוב (הון נוסף הדרוש לפעילות הממשלה) ולנשיאת המדינה, כריסטינה פרננדז דה-קירשנר להתבטא בחריפות נגד מחזיקי האג"ח שדרשו תשלום מלא. בין היתר, היא קראה להם "אוכלי נבלות" ו"ארגון פשע בינלאומי". רבים מאזרחי ארגנטינה תומכים בעמדת הממשלה מול קבוצת קרנות גידור שסירבו להשתתף בהסדרים לארגון מחדש של חובות ארגנטינה בשנים 2005 ו-2010, אשר במסגרתם קיבלו בעלי האג"ח פחות מ-30 סנט על הדולר.

בדצמבר 2001 סירבה הקרן לחלק לתשלומים החזר הלוואה מתוכנן של 1.24 מיליארד דולר מתוך הלוואה של 21.6 מיליארד דולר. זמן קצר אחר כך הגיעה ארגנטינה לחדלות פירעון ואיפשרה פיחות בשער הפסו הדבר גרר אי יציבות שלטנית וכמה ממשלות קרסו זו אחר זו. המערכת הפיננסית במדינה הייתה משותקת, אזרחים לא יכלו למשוך את ההפקדות שלהם וברבעון הראשון של 2002 התכווצה כלכלת המדינה ב-15% (לעומת גודל התוצר ברבעון המקביל ב-2001). שיעור האבטלה במדינה הגיע במאי 2002 ל-22%, לעומת 16.4% בתקופה המקבילה ב-2001; שיעור האזרחים מתחת לקו העוני הוערך ביותר מ-50%; שיעור החוב הציבורי במדינה זינק מ-65% ביחס לתמ"ג בתחילת 2001 ל-130% ביחס לתמ"ג באפריל 2002.

כתוצאה מהמהלכים, ארגנטינה איבדה אמון בזירה בינלאומית ומוסדות פיננסים בינלאומיים סירבו לעמוד לצדה עם פרוץ המשבר ובשנים שאחר כך. חדלות הפירעון שאליה הגיעה ארגנטינה אילצה את הממשלה להוריד את ההוצאה הציבורית שלה, כלומר להפחית את השירות שהיא נותנת לאזרח. בהמשך, חתמה ארגנטינה עם קרן המטבע על שורת הסכמים של פריסת חובות, שכללו את המשך מדיניות הצנע הממשלתית, שבה שמרה הממשלה על הוצאות ציבוריות נמוכות. אבל קרן המטבע לא הייתה הנושה היחידה של ארגנטינה, והממשלה נאלצה לחתום על הסכמים עם נושים אחרים, בעיקר מוסדיים, שרכשו אג"ח ממשלתיות של ארגנטינה, אך המדינה לא יכלה להחזיר להם את כספם – ולא את הריבית שהתחייבה לשלם – מה שגרם לממשלה להפסיק ללוות כסף בשוקי האג"ח בעולם.

אי־פי

ירידה בשירות לאזרח – באמצעות חינוך, בריאות ורווחה - שהממשלה מעניקה או שיעורי אבטלה גבוהים הם רק סימפטום אחד לחדלות פירעון של מדינה. גם המערכת העסקית במדינה כזו יכולה ללקק את פצעיה במשך שנים. האזרחים האמידים במדינה שהגיעה לחדלות פירעון יעדיפו בדרך כלל להעביר את הכסף שלהם אל בנקים במדינות יציבות יותר – מה שאומר שגם במקרה הזה מי שייפגע הכי הרבה הוא מעמד הביניים והמעמד הנמוך, שיצטרך ללמוד לחיות על מזומן – כי לא יהיה לו אמון במערכת הבנקים.

ניתן למצוא קרן אור מסוימת בחדלות פירעון של יוון וביציאה שלה מגוש היורו. אם היא תחזור לדראכמה, סביר להניח שהמטבע שלה יעבור פיחות חד. החובות שלה יהיו עדיין נקובים ביורו, אבל לפחות היא תוכל להיות תחרותית יותר, לייצא יותר ובכל להכניס לעצמה קצת הון זר.

בשורה התחתונה, במצב שבו הכלכלה לא יכולה לגייס כסף חיצוני, היא תלויה כמעט לחלוטין בעצמה. הבנק המרכזי במדינה אחראי על הספקת הכסף לאזרחים, ובדרך כלל חדלות פירעון מלווה בצנע, הגדלת העוני באוכלוסייה ואבטלה. במצב שבו האבטלה ביוון מגיעה גם ככה ל-25.6%, מפחיד לחשוב לאן עוד היא יכולה לטפס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#