למה גם לישראלים צריך להיות אכפת אם יוון תצא מגוש היורו? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה גם לישראלים צריך להיות אכפת אם יוון תצא מגוש היורו?

התגברות האנטישמיות ביוון, דעיכה כלכלית נוספת באירופה - שותפת הסחר המרכזית של ישראל - וירידה בכוח האמריקאי בים התיכון. למה משבר כלכלי ביוון יכול להשפיע גם עלינו?

47תגובות

הדיווחים החדשותיים בימים האחרונים על יציאה אפשרית של יוון מגוש היורו גולשים אל מעבר מדורי הכלכלה. אבל לא תמיד מובן למה משבר כלכלי במדינה קטנה יחסית - מרעיד את כל העולם.

בשנים האחרונות ניתן לראות התחזקות של מפלגות קיצוניות ביוון. מפלגת השחר המוזהב ביוון, שנוסדה כבר ב-1985, הוגדרה פעמים רבות כמפלגה נאו-נאצית, אך בדרך כלל נחשבה למפלגת שוליים – לפחות עד המשבר הכלכלי שפוקד את המדינה כבר שש שנים.

בבחירות האחרונות ביוון קיבלה המפלגה 17 מתוך 300 המושבים בפרלמנט עם 6.3% מקולות הבוחרים. נתון זה מסמל אמנם ירידה לעומת 21 המושבים שהיא קיבלה בפרלמנט בבחירות של מאי 2012, אך כדאי לזכור שבבחירות שנערכו ב-2009, קיבלה המפלגה 0.3% בלבד מהקולות ולא הכניסה אפילו נציג אחד לפרלמנט. בבחירות שנערכו לפרלמנט האירופי ב-2014, זכתה המפלגה לפופולריות רבה אפילו יותר ביוון כשקיבלה 9.4% מהקולות והצליחה לשלוח שלושה נציגים לפרלמנט האירופי מתוך 21 נציגים של יוון.

אי־פי

גם העלייה של מפלגת סיריזה לשלטון, בראשות ראש הממשלה אלכסיס ציפראס, מסמלת את השינוי שעברה החברה היוונית. עד 1974 נשלטה יוון בידי חונטה צבאית. אחרי שנהפכה לדמוקרטיה שלטו בה לסירוגין אחת משתי מפלגות: פאסוק הסוציאליסטית והדמוקרטיה החדשה השמרנית. המשילות ביוון היתה טובה יחסית והמושג קואליציה לא היה מוכר במדינה.

אבל עם בואו של המשבר הכלכלי החל להתערער הסדר החברתי הישן ביוון וסיריזה מהשמאל הרדיקלי, שמהווה למעשה אוסף של כמה סיעות שמאל, התחזקה באופן משמעותי בתוך שנים בודדות – עד שזכתה בבחירות בינואר 2015. בבחירות לפני כשנתיים קרא ציפראס, שעוד לא נחשב לבעל סיכויים לנצח, ליציאה מיידית מגוש היורו ולחזרה לדראכמה. ואולם מאז שהגיע לכיסא ראש הממשלה הוא הבין שהדברים לא פשוטים כל כך – ובכל אופן הוא כנראה לא רוצה להיות האיש שחתום על יציאה של יוון מגוש היורו.

דבר נוסף שעשוי להטריד את ישראל בקשר למפלגת סיריזה הוא חברות של גורמים אנטי-ישראליים במפלגת השלטון היוונית. במעגל הקרוב של ציפראס היו כמה אנשים שתקפו בעבר את ישראל ואת "הציונות" – וטענו שהם לא אנטישמיים – אלא רק "אנטי-ציונים". בין חברי המפלגה ניתן למצוא גם כאלה שהשתתפו בעבר במשטים לעזה.

סיבה נוספת שחשובה מאוד עבור אירופה, וגם עבור ישראל, היא החשש מפני התפשטות המשבר למדינות נוספות באירופה. בספרד ייערכו בחירות בסוף השנה, ובאירופה חוששים כי מפלגת פודמוס, שנחשבת אמנם מתונה יותר מסיריזה היוונים - אך עדיין קוראת לבטל את הקיצוצים בתקציב המדינה - תתחזק באופן משמעותי עד כדי שתסכן את החברות של ספרד באיחוד המוניטרי. אז, לא יהיה מדובר בכלכלה קטנה כמו יוון, אלא בכלכלה הרביעית בגודלה בגוש היורו.

מצב כזה עלול לחזק גם את מפלגת UKIP הבריטית, שקוראת ליציאה מהאיחוד האירופי או את החזית הלאומית של צרפת, שחולמת על היום שבו תחזור המדינה לפרנק. קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, תצטרך מצדה להישאר איתנה בדעותיה – או שהיא תתמודד מול סכנת הדחה – דווקא בידי מפלגתה.

היצוא הישראלי ליוון מגיע אמנם לקצת יותר מ-200 מיליון דולר בשנה, אך אירופה היא שותפת הסחר המרכזית של ישראל. אם ההתכווצות הכלכלית המשמעותית שחוזים ביוון תתפשט גם למדינות אירופה אחרות, היצוא הישראלי לאירופה עלול להיפגע.

רויטרס

דבר נוסף שעשוי להטריד את הישראלים, אבל מטריד עוד יותר את האמריקאים, הוא הידוק הקשרים בין אתונה למוסקווה. ציפראס נפגש באחרונה עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, וייתכן כי השניים דנו בסיוע תעניק רוסיה ליוון, מדינה החברה בברית נאט"ו.

על רקע המתיחות בין ארה"ב לרוסיה בעקבות המלחמה באוקראינה וההכרזה כי ארה"ב תציב כלים כבדים במדינות הבלטיות, בארה"ב חוששים מהתחזקות בכוחו של פוטין במדינות כמו בולגריה - וכעת גם ביוון - מה שיעניק לו בסיס לחופי הים התיכון, אחרי שאיבד את מוקד הכוח המשמעותי שלו באזור עם קריסת סוריה. ציפראס כבר קרא להפסיק את הסנקציות של האיחוד האירופי על רוסיה, וייתכן כי בעזרתו יגשים את החלום הישן של רוסיה – למוטט את האיחוד האירופי.

סגן מזכיר נאט"ו ושגריר ארה"ב לברית המדינות, הגנרל אלכסנדר וורשבו, הזהיר בשבוע שעבר מפני ההשלכות הביטחוניות שיהיו לעזיבת יוון את גוש היורו. "אנחנו מודאגים מזה", אמר.

"אם יוון תעזוב, אני מתערב שבמוסקווה יראו בכך אישור לתיאוריה הרוסית שלפיה האיחוד האירופי בנסיגה והוא עומד להתפרק", אמר לסוכנות הידיעות הכלכלית בלומברג, וולפגנג אישינגר, לשעבר שגריר גרמניה בארה"ב. "מדינות הבלקן הן עדיין לא מקום יציב ושלו. אנחנו צריכים את יכולות הייצוב של האיחוד האירופי בכל החזיתות. אם יוון תצא – זה יהיה נוראי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#