שבעת השלבים של טרגדיית החוב היוונית - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שבעת השלבים של טרגדיית החוב היוונית

במקרה של יוון, מחזור זה חשוב במיוחד, כיוון שיוון זקוקה לתספורת חוב משמעותית כדי לאתחל את המחזור הכלכלי שלה

תגובות

מדוע משבר החוב היווני נמשך זמן כה רב? הוא החל לפני שש שנים, וסופו עדיין לא נראה בקצה המנהרה.

מחזורים שונים משפיעים על כלכלתן של מדינות: המחזור העסקי, מחזור האשראי, המחזור הרגולטורי, המחזור המוסרי ועוד. מחזור שכמעט ואין מדברים עליו, הוא מחזור הנושים־לווים. ג'ורג' סורוס מתאר את הקשר בין נושים ללווים כ"מערכת הקיבוצית של ההלואות", בספרו, "האלכימיה של הפיננסים".

במקרה של יוון, מחזור זה חשוב במיוחד, כיוון שיוון זקוקה לתספורת חוב משמעותית כדי לאתחל את המחזור הכלכלי שלה. אף שזהו אינו התנאי המקדים היחיד, הוא תנאי חיוני.

אי-אף-פי

הדרמה הנפרשת בין בריסל לאתונה היא חלק ממחזור הנושים־לווים, שאת שלביו השונים ניתן לתמצת בצורה הבאה:

1. לווים מרצון ונושים מרצון

ב–30 השנים האחרונות, יוון נהנתה - למרבה צערה מאוחר יותר - מפריחת אשראי אדירה. בעבור אזרחיה, זה הוביל לגידול קצר טווח בעושרם, בעוד משקי בית לוו יותר, והמדינה זכתה בסובסידיות משמעותיות מקרנות סיוע אירופאיות לאזורים עניים. מנגד, התחרותיות של יוון הידרדרה במהירות: עלויות שכר גבוהות יותר הפכו את התעשייה שלה לרווחית פחות ואת היצוא שלה לתחרותי פחות. במקביל, הפריון במדינה הידרדר באופן מבשר רעות. שלב זה הסתיים ב–2009.

2. משבר אשראי וחבילות חילוץ

המחזור נמשך באופן בלתי־נמנע, ועל הלווים לארגן מחדש חובותיהם או להיכנס לחדלות פירעון. הנושים לרוב יוצרים קונסורטיום בניסיון להגן על השקעתם הראשונית. קבוצה זו מתגבשת מתוך אמונה בדיונית כי ההלוואות שכבר ניתנו לא ייפגעו. הקבוצה מזרימה מזומנים נוספים ללווים, בתמורה לצעדי צנע.

מצד הלווים, המטרה העיקרית היא לשמור על גישה חופשית למימון, מבלי לפגוע באיכות חייהם. כשהקונסורטיום מנסה לחלק את נטל המאמץ, גם הנושים וגם הלווים חשים חוסר שביעות רצון במידה דומה. במקרה הזה, גרמניה ומדינות "הליבה" האחרות של אירופה, אינן ששות לתרום כספים לחבילות חילוץ, כיוון שמשלמי המסים שלהן נדרשים להמשיך "לזרוק כסף טוב" למי שכשלו בניהולו. יוון הסכימה בחוסר רצון לצעדי צנע, והבטיחה לשמור על ההלוואות החדשות שהיא נוטלת ברמה מינימלית. ההגדרה של "מינימלית" נתונה לפרשנות, וגורמת לחיכוכים רבים, כפי 
שניתן לראות.

3. צנע ומיתון

צעדי הצנע ביוון הובילו לירידה חדה בצריכה הפרטית במדינה, מה שהחריף את המיתון. עלות מימון הריבית על החוב נותרו גבוהות, אך הושגה רווחה קלה. שיפורים קלים במאזן הסחר נחשבו כבלתי־מספקים, ונפתחו דיונים בנוגע לארגון מחדש של החוב הציבורי. יוון עברה שלב זה בחורף 2012.

4. המבוי הסתום

אף שלשני הצדדים היה מוטב להגיע להסכם, כל צד פועל בהתאם לאינטרסים שלו. התוצאה היא שמצב שני הצדדים גרוע יותר. הכספים שהנושים מצליחים לזכות בהם בחזרה מוגבלים, מה שמגדיל את הלחץ על הלווים. הנושים ממשיכים לקבל תשלומי ריבית, בעוד רמת חייהם של הלווים קורסת. המבוי הסתום מחזיק מעמד רק באמצעות איום הדדי של קריסת המגעים לגמרי. בחמשת החודשים האחרונים, יוון מתנדנדת בשלב המבוי הסתום המסוכן פעם אחר פעם.

המקרה של יוון מזכיר מאוד את הבעיות של אמריקה הלטינית בשנות ה–80'. ב–1982, מקסיקו הזהירה מפני חוסר יכולתה לשלם את הריביות על חובותיה. ארגון מחדש לאחר ארגון מחדש של החובות לא הניב פתרון בר קיימא. רק לאחר שההכנסות המקומיות הידרדרו, המטבע קרס ואיכות החיים יחד עמו, הושג קונצנזוס על שמיטת חוב. האמון הושב, הצמיחה חזרה לאיתנה ומקסיקו זכתה מחדש בגישה לשוקי ההון.

5. ההתאמה מתחילה,
ההקלות חוזרות

בשלב מסוים, הכלכלה מתאימה עצמה והתחרותיות מתאוששת. בסופו של דבר, הנושים מקלים מעט, ותנאים נרשמים כנגד הפסדים עתידיים. לרוב נדרשות לנושים 5–10 שנים לפני שיסכימו לכך. אנחנו כעת בשנה החמישית מאז החילוץ הראשוני של יוון.

6. גידול בפעילות הכלכלית

התחזיות היו שיוון תשיב לעצמה את התחרותיות שאיבדה עד 2014. אך אין פירוש הדבר רמת חיים גבוהה יותר עבור היוונים, כיוון שכל העודפים בתקציב מופנים למימון הריבית על החוב. האי־שוויון מתרחב, והתוצאה עלולה להיות קיצוניות גוברת. בשלב זה, חוסר הנחת בקרב האזרחים עלול להוביל ל"תאונות" שיהפכו על פיה את ההתאוששות הכלכלית. יוון החלה לצאת משלב זה כשהתקיימו בה 
הבחירות המוקדמות.

7. התאוששות יציבה

היצוא גדל בקצב מהיר יותר, והביקוש המקומי מתאושש, בעוד הצמיחה מתאוששת, עלויות מימון החוב יורדות, והשיפור מרומם את כלל האוכלוסיה.

עד לבחירות בינואר, יוון התנדנדה, אך התקדמה בין שלבים 3 ל–6. הנתונים הכלכליים הראו כי התאוששות איטית התחילה. אך ציבור בוחרים שהותש על ידי הצנע, בשילוב עם חוסר מוכנות הנושים להתפשר אפילו מעט, הוביל לניצחון מפלגת השמאל סיריזה המתנגדת בחריפות לצנע. המשא ומתן הממושך השפיע לרעה על הכלכלה, ובלם את התאוששותה. על יוון כעת ליישם צעדי צנע נוספים כדי להשיב את האמון בה ולסגור את 
הגירעון בתקציב.

מנגד, יש יותר תקווה לתספורת חוב, שכן הנושים כעת דנים בכך. בהתחשב במתרחש, ייתכן כי הצמיחה קרובה, אך גם רחוקה - הכל תלוי בשאלה: האם יוון ונושיה מוכנים להתמודד עם המציאות?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#