"מנהיגי גוש היורו סובלים מאי שפיות - גם הסכם לא יציל את יוון" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מנהיגי גוש היורו סובלים מאי שפיות - גם הסכם לא יציל את יוון"

לארי אליוט ב"גרדיאן": הטרויקה ממשיכה עם מדיניות שנכשלה כבר, בתקווה שהיא תצליח דווקא הפעם. לאיינשטיין היתה הגדרה לזה - אי שפיות

14תגובות

תכנית הטרויקה לכלכלת יוון כבר נכשלה פעמיים, והיא תיכשל פעם שלישית אם התכנית האנלפביתית מבחינה כלכלית שהניפה אתונה תאומץ. יוון זקוקה לצמיחה ולהקלה בחוב, אולם ההצעות שכרגע דנים בהן לא מעניקות דבר מאלה.

ב-2010, כשקרן המטבע הבינ"ל התערבה לראשונה במשבר, הארגון הניח שכלכלת יוון תסבול ממיתון מכאיב אך קצר מועד. קרן המטבע צפה התכווצות של 6% בתמ"ג, שתסתיים ב-2011.  

אבל דברים לא התנהלו לפי התוכנית. עד שקרן המטבע הכריזה על תכנית החילוץ השנייה ליוון במארס 2012, כלכלתה כבר היתה בצניחה חופשית. קרן המטבע חשבה שהנפילה תיגמר באותה השנה, ואחריה תקופה של דריכה במקום עד לתחילת הצמיחה המחודשת.

אי–פי

בסופו של דבר, כלכלת יוון התכווצה ב-25%, נפילה שוות ערך בחומרתה לזאת של ארה"ב בין 1929 ל-1932. ההתאוששות שם החלה עם כניסתו של פרנקלין ד. רוזוולט לבית הלבן.

אחת התובנות שלוקטו במהלך השפל הגדול בארה"ב היתה שאין הרבה היגיון שממשלות ינסו לאזן את התקציב במהלך הידרדרות כלכלית חדה, משום שהעלאות מסים וקיצוצים בהוצאות מקטינים את הביקושים ומעמיקים את הנפילה, ובכך משאירים חור גדול עוד יותר בכספים הציבוריים.

אך ביוון נראה כאילו הזמן חזר אחורה לעידן שלפני רוזוולט, כשהרברט הובר היה נשיא ארה"ב. צמיחה חלשה פירושה שאתונה ממשיכה להחמיץ את תחזיות הגירעון שהטרויקה הכינה עבורה. הטרויקה הגיבה בהתעקשות על הגדלת החיסכון במטרה להחזיר את התקציב לתלם.

פול קרוגמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, פירסם בשבוע שעבר גרף המבוסס על נתוני קרן המטבע הבינ"ל, שמראה מה קרה לתקציבים הממשלתיים של מדינות גוש היורו ב-2014. הנתון הזה של אחריות תקציבית מתבונן ביתרות בתקציב הלאומי - הפער בין ההכנסות וההוצאות, להוציא את תשלומי הריבית על החוב - בהתאמה למצב המחזור הכלכלי. בחישוב זה, יוון סיימה עם יתרה של יותר מ-5% מהתמ"ג בשנה שעברה, הרבה יותר מכל מדינה אחרת בגוש היורו.

אולם זה אינו מספק את הטרויקה. במטרה להימנע מחדלות פירעון והסתערות על הבנקים שיאיימו על חברותה בגוש היורו, יוון חויבה להגיש הצעות שיגדילו את ההכנסות למדינה בעוד 8 מיליארד יורו ב-18 החודשים הקרובים. הוצאות הצרכנים ייפגעו בשל עלייה במע"מ והגדלה של ההפרשות לפנסיות, בזמן שההשקעות ייזנחו בשל היטל חד פעמי ועלייה בשיעור מס החברות.

ליוון יש כמה בעיות כלכליות חמורות. היא סובלת מהיעדר ביקוש, ומיתון של חמש שנים דחף אותה לעבר דפלציה. הנפילה במחירים הוסיפה לנטל הממשי של החוב הממשלתי הצמוד לאינפלציה, שכרגע עומד על 175% מהתמ"ג. מנה טרייה נוספת של צנע רק תחמיר את כל הבעיות האלה.

דרך אחרת עבור הנושים יהיה לתת ליוון קצת מרחב נשימה. זה אומר הקלה מיידית בחוב ומטרות ריאליות יותר. אבל הטרויקה תמשיך עם מדיניות שנכשלה כבר, בתקווה שהיא תצליח דווקא הפעם. לאיינשטיין היתה הגדרה לזה - אי שפיות.

 

פול קרוגמן
REUTERS
בלומברג
בלומברג
רויטרס
רויטרס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#