אליטת השלטון הפרנואידית של אתיופיה משאירה אותה תקועה מאחור - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אליטת השלטון הפרנואידית של אתיופיה משאירה אותה תקועה מאחור

חששות מרפורמות ומהדחה מהשלטון מקשים על האליטה הפוליטית לבצע רפורמות נחוצות ■ לכן הכלכלה, שיכולה היתה להמריא, ממשיכה לקרטע

אין הרבה מקומות באפריקה שבהם סין המודרנית היא מורת דרך כה חשובה כמו באתיופיה, שבה התקיימו ב–24 במאי בחירות לא מסעירות עם תוצאה ידועה מראש: כהונה נוספת למפלגת השלטון הוותיקה. למדינה - בעלת האוכלוסיה השנייה בגודלה באפריקה, ובעלת הכלכלה הגדולה הצומחת בקצב המהיר ביותר - קשרים אינטלקטואליים קרובים עם סין הקומוניסטית, והיא שולחת גורמי ממשל לעתים קרובות לבית הספר המפלגתי בבייג'ין. שם, מרביצים באתיופים את תורת התיעוש תחת פיקוחה של ממשלה חזקה, השולטת ביד רמה באוכלוסייה.

אך מערכת היחסים אינה מושלמת. כששגריר סיני חדש הגיע בפברואר לאדיס אבבה, הוא הציג בפני מארחיו הודעה מפתיעה ולא נוחה: השגריר, לה ייפן, אמר לאליטה השלטת באתיופיה, בדלתיים סגורות, כי עליה לשים קץ לבדלנות של העבר, ולפתוח את כלכלתה, שבה זרימת הכסף והמידע עדיין מוגבלת כיום. מגזרי הבנקאות והטלקום הם כמעט מימי המבול, והמשקיעים מתוסכלים. הסחר מפגר אחרי הציפיות. לאחר שנים של הרעפת שבחים על הממשל באתיופיה, הסינים כעת שרים את אותם מזמורים שבפי מבקריה המערביים של אתיופיה.

הבעיה היא היעדר אומץ. רבים בממשל האתיופי, במפלגה השלטת ובמערך הביטחון מכירים בכך שרק רפורמות נוספות יכולות לתחזק את יעדי הצמיחה הכלכלית והיציבות הפוליטית - אך הם פועלים באיטיות 
רבה ליישומם.

אי־אף־פי

בעדיפות עליונה בעבור הממשל נמצא התיעוש. אך ביורוקרטיה אינסופית והגבלות על מימון מרתיעות משקיעים. גורמים בממשל מצביעים על הואג'יאן, יצרנית נעליים סינית, שעברה מהעסקת 600 מקומיים ל–3,500 מקומיים בתוך שנים ספורות. אך אתיופיה זקוקה למאה חברות כאלה. ללא צמיחה מהירה יותר בתעשייה, אתיופיה תתקשה לקלוט את העובדים שהיא מקווה לשחרר באמצעות מודרניזציה של החקלאות. כיום, 80% מתושבי אתיופיה מתקיימים הודות לחקלאות זעירה.

הממשלה מנסה לסייע לתעשייה באמצעות הקמת כבישים, רכבות, תחנות כוח וסכרים - בהתאם לשיטה הסינית. מאמצים אלה שמרו על קצב צמיחה בתמ"ג של יותר מ–10% בשנה, אף שמומחים חיצוניים מעריכים כי הצמיחה האמיתית היא 7%–8%. האינפלציה ירדה לרמות חד־ספרתיות. אך לא חלה כל התקדמות בהצטרפות לארגון הסחר העולמי (WTO) בשלוש השנים האחרונות, והסיכויים למשיכת השקעות זרות חיוניות נותרו קלושים.

החשש מהדחה עומד מאחורי ההיסוס של האליטה השלטונית לבצע רפורמות. במובנים מסוימים, היא קורבן של הצלחתה. משמעת ובגרות מינהלית העניקו לאליטה גישה לכלים של כפייה שמקביליהם באפריקה יכולים רק לחלום עליהם. אך כעת, היא מתקשה לדמיין חיים בלעדיהם.

המצב החמיר, ולא השתפר, מאז מותו ב–2012 של מלס זנאווי, מי שהיה ראש הממשלה ואדריכל התקומה של אתיופיה לאחר מלחמת אזרחים עקובה מדם ב–1974–1991. בכוח אישיותו, תבונתו וקשרים שנבנו בקרבות, הוא הצליח מדי פעם להניע את המערכת קדימה. הוא אמנם שנא את המגזר הפרטי ואת החברה האזרחית, אבל הוא לפחות הצליח לפתוח סתימות. לאחר מותו, הצליח הממשל לבצע העברת שרביט שקטה. סגן ראש הממשלה, היילמריאם דסלן, נטל לידיו את השלטון כמתוכנן.

ההנהגה החדשה הרבה יותר קולקטיבית. הנשיא אינו מלס, שמורשתו, מתברר, כללה גם הסתרה של מחלוקות השלטון. לפני שהשרים מקבלים החלטות כיום, הם לרוב צריכים לקבל את הסכמת הגווארדיה הישנה. הטיגריאנים, שלהם השתייך מלס אתנית, עדיין שולטים בצבא, בכוחות הביטחון, ברשתות התקשורת ובענייני חוץ. יידרש לפחות עשור נוסף עד שכולם יפרשו או ימותו.

ראש הממשלה החדש הוא אדם סביר, ובמידה מסוימת, נוטה לרפורמות. אך הוא גם דמות חלשה יחסית. הוא ככל הנראה יאושר כמנהיג המפלגה בכינוס מפלגת השלטון, EPRDF, בספטמבר, אך כהונתו אינה מובטחת. רוב האנשים עוד זוכרים מדוע מלס בחר בו לסגנו: כמנהיג פוליטי מהדרום המפולג של אתיופיה, הוא אינו מהווה איום על הקבוצות הדומיננטיות יותר.

אחד מבכירי הקהילה הסינית באתיופיה, מתאר בתסכול את מה שהוא רואה כבעיה הגדולה של אתיופיה: בסין, הממשל המרכזי שולט במחוזות, אך באתיופיה הכל פדרלי. אזורי תעשייה מוקמים לפי סבב אזורי, ולא בהכרח במקומות הטובים ביותר. ובניגוד לתפישה של מאו, שלפיה "המפלגה שולטת בנשק", הביטחוניסטים של אתיופיה נמצאים מעל לחוק. ואף שההנהגה הבכירה באתיופיה מאוד מוכשרת, למדינה נעדרים אנשי הממשל המוכשרים בדרגי הביניים, כמו בסין. סינים רבים רואים באתיופיה מדינה שבה יש יותר מדי ברונים רבי עוצמה.

מה שהסינים אינם אומרים, אך מערביים רבים כן, הוא שהדיכוי הפוליטי מחליש את המערכת. אנשים צעירים כועסים ומובטלים, וכל מוקד שאליו הם עשויים היו לתעל את זעמם - נסגר במהרה. מנהיגי אופוזיציה שקולים נדחפים לגלות או לכלא, ומותירים את המגרש בידי חמומי מוח. האוניברסיטאות צמחו ביותר מפי עשרה, אך בשוק אין מספיק משרות לכל הבוגרים הנבונים החדשים.

אתיופיה תקועה, והיא יכולה להודות על כך לאליטה הפרנואידית שלה. המדינה תוכל להמשיך לצלוע עוד זמן מה, הודות לשיעורי צמיחה מרשימים. היא אפילו עשויה ליהנות מזריקות עידוד של תשתיות חדשות כמו תחנות כוח חדשות. אך אתיופיה מחמיצה הזדמנות להיות מרשימה בהרבה. 

בלומברג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#