הבאר הגדולה של סין - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבאר הגדולה של סין

הנפט קירב בין סין למדינות המזרח התיכון מבחינה כלכלית ■ אולם פוליטית, סין מתמרנת עדיין בזהירות בין הכוחות השונים באזור, לנוכח הערכות כי בעתיד היא עלולה להאפיל על ארה"ב

במשך מאות שנים מטיילים התמקחו על שטיחים, תכשיטים ותבלינים בסמטאות ח'אן אל ח'לילי, השוק המסורתי של קהיר. כיום, ישנה סבירות גבוהה יותר שהסחורות יישאו תווית "מיוצר בסין" מאשר שהן באמת יהיו מיוצרות בבתי מלאכה מקומיים.

הסחר הוא מרכיב חשוב ביחסים המתהדקים בין סין למזרח התיכון. הוא זינק ביותר מ–600% בעשור האחרון, ל–230 מיליארד דולר ב–2014. בחריין, מצרים, איראן וסעודיה מייבאות כולן מסין יותר מכל מדינה אחרת. סין היא גם היעד המוביל ליצוא מכמה מדינות באזור, כולל איראן, עומאן וסעודיה. באפריל פתחה קטאר את בנק הסליקה הראשון במזרח התיכון שיטפל בעסקות ביואן.

אי־פי

הזינוק הזה בסחר נגרם מהצמא של סין לנפט. ב–2015 היא נהפכה ליבואנית הגדולה בעולם של נפט גולמי, מחצית ממנו — יותר מ–3 מיליון חביות ביום — מהמזרח התיכון. עד 2035 היבוא של סין מהאזור יוכפל שוב ויעלה בהרבה על כל מדינה אחרת, לפי תחזית סוכנות האנרגיה הבינלאומית. "זהו שינוי גדול ולא תהליך מצטבר", אומרת צ'ולינג פנג מאוניברסיטת קורנל.

אפילו המדינות העניות ביותר במזרח התיכון מציעות שוק פורה למוצרים סיניים זולים. ב–2013 הציע נשיא סין שי ג'ינפינג להחיות את דרך המשי, דרך המסחר העתיקה שחיברה בין סין לפרס ולעולם הערבי. מכוניות סיניות ממלאות את רחובותיהן של ערי הבירה במצרים, סוריה ואיראן. בגדים, צעצועים ומוצרי פלסטיק מסין נמצאים כבר בכל מקום. סין מוכרת גם הרבה כלי נשק קטנים, לפי המכון האמריקאי לשלום, מכון מחקר בוושינגטון הבירה.

וכשסין מביטה מערבה, מדינות ערב מביטות למזרח. זה נובע בין היתר ממהפכת הפצלים בשוק האנרגיה. ארה"ב משתמשת יותר בנפט וגז המופקים מפצלי שמן, וקונה פחות נפט מהמזרח התיכון. ב–2000 האזור ייצא 2.5 מיליון חביות ביום לארה"ב. ב–2011 היצוא כבר ירד ל–1.9 מיליון חביות. ב–2035 סוכנות האנרגיה הבינלאומית תקנה רק 100 אלף חביות ביום, ו–90% מהנפט במזרח התיכון יזרום לאסיה.

מנהיגים ערבים, כמו עבד אל פתאח א־סיסי במצרים, רוצים למשוך משקיעים סינים. הם זקוקים לכסף כדי לתקן את הכבישים הגרועים והנמלים הרעועים שלהם. א־סיסי וכמעט כל המנהיגים הערבים האחרים ביקרו בבייג'ין מאז 2012. חברות סיניות בונות את הרכבת התחתית של טהראן, שני נמלים במצרים ורכבת מהירה בין שתי הערים הקדושות של סעודיה, מכה ומדינה. מפעלים באזור כלכלי סיני מיוחד בתעלת סואץ מייצרים פלסטיק, שטיחים ובגדים. ב–15 ביוני מצרים וסין חתמו על הסכם בשווי 10 מיליארד דולר 
לפרויקטים חדשים.

עד כה השותפות הכלכלית־בלבד הזאת פעלה היטב. הערבים אינם חוששים מכך שסין מנצלת את האזור — חששות שנשמעים רבות מדרום לסהרה. אבל היחסים עלולים להשתנות בבוא הזמן. מנהיגים רבים במזרח התיכון חוששים ממה שנראה כנסיגה אמריקאית. אף שבכירים מודים שלסין אין יכולת צבאית או דיפלומטית כמו של ארה"ב, יש שרוצים שהיא תמלא את החלל. אלן חכים, שר לבנוני, אומר שסין עשויה למלא "תפקיד פוליטי מוביל" באזור. המפרץ, שזמן רב הסתמך על הביטחון האמריקאי, "רוצה לגוון את היחסים הפוליטיים שלנו", אומר בכיר במועצת שיתוף הפעולה של המפרץ (GCC), שבה חברות שש מדינות. "סין נמצאת בעדיפות עליונה".

לסין אולי אין עדיין עוצמה רכה כשל ארה"ב — למרות ערוץ טלוויזיה בערבית שמנוהל על ידי רשת השידור של המדינה ומספר גדול מאי פעם של דוברי ערבית בסין — אבל היא זוכה להערצה באזורים מסוימים.

שליטים אוטוריטריים כמו א־סיסי, שעלה לשלטון בהפיכה ב–2013, רוצים לחקות את המודל הסיני של פיתוח כלכלי ללא פלורליזם פוליטי. רודנים אחרים במזרח התיכון אוהבים את העובדה שסין לא מציקה להם לגבי זכויות אדם — ולכן מתייחסים אליה מצדם באדיבות. סעודיה רקמה קשרים דיפלומטיים עם סין רק חודשים ספורים אחרי הטבח במפגינים הפרו־דמוקרטים בבייג'ין ב–1989.

בייג'ין דוגלת כבר זמן רב במדיניות של אי־התערבות בענייניהן הפנימיים של מדינות אחרות. היא התנגדה לפלישה בהובלת ארה"ב לעיראק ב–2003, והצביעה עם רוסיה נגד התערבות שתשים קץ למשטרו של בשאר אסד בסוריה. היא מנסה לשמור על יחסים ידידותיים הן עם ישראל והן עם הפלסטינים, וגם עם היריבות באזור, איראן וסעודיה. היא אינה משתתפת בקואליציה העולמית של 60 המדינות הנאבקות בדאעש, למרות האינטרסים שלה בנפט העיראקי ודיווחים לא מבוססים על 300 סינים מוסלמים שלוחמים שם. "אין לנו באמת יכולת להביא לפתרון בסוגיות של המזרח התיכון, ואף פעם גם לא חשבנו על כך", אומר לי וייג'יאן ממכון שנחאי 
ללימודים בינלאומיים.

ראוי לציין שלא שי ולא ראש הממשלה שלו לי קאצ'ינג דרכו אי פעם במזרח התיכון, אף שביקרו במדינות ברחבי העולם. שי דחה ביקור בסעודיה שהיה מתוכנן להתקיים באפריל, כנראה כדי להימנע מתגובה על ההתקפות האוויריות שלה בתימן.

אבל סין מגלה שקשה יותר ויותר לעמוד מנגד. העובדה שהצביעה נגד התערבות בסוריה, למשל, גרמה לה להיראות כאחת המעצמות שתומכות באסד. דגלי סין הוצתו בערי בירה שונות בעולם הערבי, לאחר שהטילה וטו על החלטה במועצת הביטחון של האו"ם שקראה להדיח את אסד ב–2012. למרות הווטו היא בקשר גם עם האופוזיציה בסוריה.

סין גם התחילה לשחק תפקיד פעיל יותר בחלקים אחרים באזור. היא אחת משש המעצמות שמנהלות משא ומתן בניסיון לרסן את תוכנית הגרעין של איראן, אף שערכה תמרונים ימיים עם איראן בשנה שעברה. הצי שלה גם מגן על ספינות מסחר באזור מפרץ עדן מפני פיראטים סומלים.

המהומות שלאחר האביב הערבי עודדו את סין להיות זהירה: היא הגדילה את מאגרי הנפט שלה ורוצה לבסס יותר קשרי חברות באזור. עם זאת, שי אומר שהוא רוצה שיתוף פעולה בתחום האנרגיה הגרעינית, טכנולוגיית התעופה והאנרגיה המתחדשת. חלק מהמשקיעים הסינים ברחו ממדינות סוערות כמו תימן, שממנה פונו כמעט 600 סינים במארס בעיצומה של הלחימה, אך רבים חיפשו מקומות שקטים יותר כמו דובאי. חברות סיניות מחפשות הזדמנויות באיראן, שתיפתח אם ייחתם החודש הסכם 
גרעין עמה.

ככל שהאינטרסים הכלכליים שלה מתרבים, כך עשויה סין להישאב למאורת הנחשים הפוליטית של המזרח התיכון, אם תרצה בכך או לא. בשנה שעברה מתח ברק אובמה ביקורת על כך שסין נמנעת מהמלחמה בדעאש. הוא האשים אותה בכך שהיא "תופסת טרמפ" כבר יותר מדי זמן, ומציעה מעט מדי בתמורה לזרימה עקבית של נפט. חלק ממנהיגי מדינות ערב מסכימים עמו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#