חוסמים פרסומות בסמארטפון? אתם עלולים לגרום למלחמה בין ענקיות האינטרנט למפעילות הסלולר - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוסמים פרסומות בסמארטפון? אתם עלולים לגרום למלחמה בין ענקיות האינטרנט למפעילות הסלולר

יותר מ-200 מיליון אנשים ברחבי העולם חוסמים פרסומות גם בסמארטפון ■ אתרים וחברות שונות מתנדנדים בין השלמה עם אובדן ההכנסה מפרסום לבין מאבק אקטיבי בחוסמים

5תגובות

אמרה ישנה גורסת שבפרסום, מחצית מהכסף שמושקע מבוזבז — הבעיה היא שאיש אינו יודע איזו מחצית. הבעיה הזאת אמורה להיות פחות חמורה בעולם הפרסום המקוון, היות שניתן לעקוב אחר טעמם של הגולשים והרגליהם, ולהתאים להם את הפרסומות. אבל, יותר ויותר צרכנים משתמשים בתוכנות שחוסמות פרסומות באתרים שהם גולשים בהם.

יש הטוענים שאם המגמה הנוכחית תימשך, תעשיית הפרסום באינטרנט תיהפך למחצית המבוזבזת היות שהפרסומות שמיועדות לצרכנים מסוימים לעולם לא יגיעו למסכים שלהם. זה מעמיד בסיכון את המודל העסקי הדומיננטי של ההוצאות לאור המקוונות, שבו הצרכנים מקבלים תכנים ושירותים בחינם בתמורה לכך שהם מבטיחים למפרסמים צפיות בפרסומות.

לפי חלק מההערכות, יותר מ–200 מיליון אנשים בכל העולם הם עכשיו משתמשים קבועים בתוכנות לחסימת פרסומות. אייאו (Eyeo), היצרנית של Adblock Plus, הפופולרית ביותר מבין תוכנות אלה, אומרת שזכתה כבר ליותר מ–400 מיליון הורדות. עד לא מזמן פרסומות נחסמו בעיקר במחשבים אישיים וניידים, אך כיום אנשים מתקינים את התוכנה גם במכשירי המובייל שלהם, שתופסים נתח הולך וגדל מהזמן שהם מבלים ברשת.

בלומברג

בעבר היה קשה להתקין תוכנות חוסמות פרסומות, ולכן השימוש בהן היה בעיקר בקרב מיעוט בעל חוש טכני מפותח. אך כיום הן מגיעות בצורת תוסף לדפדפני הרשת הפופולריים כמו כרום ופיירפוקס, וניתן להתקין אותן בכמה הקלקות פשוטות. השימוש של אתרי אינטרנט בפורמטים פולשניים יותר של פרסום, כמו סרטונים שמופעלים באופן אוטומטי, או מודעות קופצות שחוסמות את הטקסט ומקשות לקרוא, גרם ליותר אנשים לחפש דרכים לחסום אותן. לצעירים יש פחות סבלנות לפרסומות כאלה, וככל שהם יתבגרו שיעורי חסימת הפרסומות יעלו, צופה פיטר סטייבלר מוולס פארגו סקיוריטיז, אחד ממחברי דו"ח שפורסם לאחרונה על התופעה.

לא הרבה הוצאות לאור מוכנות לפרט כמה כסף הן מפסידות מחסימת פרסומות, אך קבוצת המדיה הגרמנית פרוזיבן סאט1 אמרה כי ב–2014 החסימות עלו לה 9.2 מיליון יורו — כחמישית מהכנסותיה מהאינטרנט. הוצאות לאור עם קהל גברי ובעל ידע טכנולוגי נפגעות בצורה הקשה ביותר, לדברי שון בלנצ'פילד מפייג'־פייר, סטארט־אפ אירי שעוזר להוצאות לאור לכמת חסימת פרסומות ולטפל בתופעה. בכמה אתרים של משחקי וידאו, יותר ממחצית מהפרסומות נחסמות.

"הרשימה הלבנה" 
של גוגל

אין פלא שהוצאות לאור מקוונות החלו לפעול. כמה מהן עוברות לשיטות פרסום מעודנות יותר, כמו כתבות פרסומיות שנכתבות בסגנון דומה לתוכני האתר. אחרות מנסות לחנך את הקהל שלהן. גולשים שחוסמים פרסומות באתר הגרדיאן הבריטי, למשל, נתקלים בהודעה: "הבחנו בכך שאתם מפעילים תוכנה שחוסמת פרסומות. אולי תרצו לתמוך בגרדיאן בדרך אחרת?".

חלק נוקטות גישה אגרסיבית יותר. אתרים מסוימים, כמו למשל שירות הווידאו הולו, חוסמים משתמשים שמנסים לחסום פרסומות. גופי מדיה בגרמניה הגישו תביעה נגד אייאו, שהתוכנה שלה מאפשרת לחלק מהפרסומות להיות מוצגות כל עוד הן אינן פולשניות מדי, ובמקרה של האתרים הפופולריים ביותר — כל עוד הם משלמים עבור הפריווילגיה. חלק מחברות האינטרנט, כולל גוגל, חתמו על הסכם עם אייאו להכנסת הפרסומות שלהן ל"רשימה הלבנה" של החברה (גוגל סירבה למסור תגובה בעניין הזה). התובעים בבתי המשפט טענו שזוהי סחטנות. אייאו מצדה טוענת כי התוכנית מאפשרת להוצאות לאור להרוויח לפחות קצת כסף, ושהיא זקוקה לדרך מסוימת לכסות את עלות החזקתה של "הרשימה הלבנה".

בשתי התביעות עד כה, בתי המשפט בגרמניה צידדו באייאו ופסקו כי המוצר והמודל העסקי שלה חוקיים, משום שהיא מיידעת את המשתמשים לגבי "הרשימה הלבנה" לפני שהם מתקינים את התוכנה. אבל גם אם בתביעות אחרות הפסיקות יהיו נגדה, כנראה שזה לא יגרום להפסקת חסימת הפרסומות. רוב התוכנות מסוג זה מבוססות על רשימה משותפת של מחשבים המציגים פרסומות, כך שגם אם המו"ליות יצליחו לגרום לאייאו להיעלם, ספקיות אחרות של תוכנות כאלה יתפסו את מקומה.

הישראלית שחוסמת פרסומות מכל סוג

חברות האינטרנט יכולות לקוות כי ככל שהצרכנים יבלו יותר זמן בסמארטפונים והטאבלטים שלהם, בעיית חסימת הפרסומות תיעלם — היות שאפל וגוגל, שמספקות את מערכות ההפעלה לרוב המכשירים, יכולות לקבוע אילו אפליקציות יותקנו עליהם. ב–2013 גוגל אסרה אפליקציות חוסמות פרסומות של אייאו ואחרות, בטענה כי הן מפריעות לעבודתן של אפליקציות אחרות.

עם זאת, הגנים הסגורים הניידים האלה אינם בלתי־ניתנים לחדירה. דרך אחת היא שהמשתמשים יורידו דפדפן אינטרנט חלופי לזה שמגיע עם המכשיר, כזה שמאפשר תוכנות לחסימת פרסומות. באחד הדפדפנים האלה, UC Browser, משתמשים כבר 500 מיליון אנשים, רובם בסין והודו. בחודש שעבר אייאו הוציאה את הדפדפן חוסם הפרסומות הראשון, שבינתיים זמין רק במכשירים מבוססי מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל.

היות שדפדפנים כאלה חוסמים פרסומות רק בעמודי אינטרנט שנצפים בהם, קשה לטעון שהם מפריעים לאפליקציות אחרות. זה אומר שהם לא יכולים לחסום פרסומות שמופיעות בתוך אפליקציות. עם זאת, אפילו סוג הפרסומות הזה כנראה לא חסין לחסימות עוד זמן רב. החברה הישראלית שיין (Shine) פיתחה כלי שמאפשר למפעילות רשתות סלולר לחסום פרסומות מכל סוג — אלה שמוצגות בתוך אפליקציות כמו גם אלה שמוצגות בדפדפני אינטרנט — עוד לפני שהן בכלל מגיעות למכשירים של המשתמשים. שיין אומרת שהיא מנהלת מגעים עם כמה מפעילות סלולר, ושחלק מהן יתחילו להשתמש במוצר שלה בקרוב. אחת המפעילות האירופיות התקינה, לפי דיווחים, את המוצר של שיין במרכזי המידע שלה, ומתכננת להתחיל להפעיל אותו עד סוף השנה הנוכחית.

אם פרסומות במובייל היו נחסמות כברירת מחדל, זה היה מפר את העיקרון של נייטרליות רשת — שלפיו ספקיות אינטרנט צריכות להתייחס לכל סוגי תעבורת הרשת באופן שווה. ב–2013, כשספקית האינטרנט הצרפתית Free התקינה תוכנה חוסמת פרסומות בכל המודמים שלה, הממשלה אילצה אותה להפוך את השירות הזה לאופציונלי. אבל אף אם משתמשי הסמארטפונים הם אלה שבוחרים אם לחסום את הפרסומות, התוצאה עלולה להיות בעייתית. אם הרבה משתמשי מובייל באמת יפעילו את התוכנות האלה — זה יאפשר למפעילות האירופיות לעשות משהו שהן רוצות לעשות כבר זמן רב: לגבות כסף מענקיות האינטרנט האמריקאיות על העול שהן מפילות על רשתות המובייל שלהן. גוגל ופייסבוק, למשל, יצטרכו אולי לשלם לחברות כמו דויטשה טלקום וטלפוניקה כדי להיכנס ל"רשימות הלבנות" שלהן.

אם זה יקרה, חברות האינטרנט בוודאי ישיבו מלחמה. אם מפעילת סלולר תחסום פרסומות בשירות החיפוש של גוגל, ענקית החיפוש תנסה למנוע ממשתמשי אותה מפעילה גישה לחשבונות הג'ימייל שלהם. מלחמה כזו אינה דבר דמיוני: גוגל סגרה את שירות החדשות שלה בספרד לאחר שחוק חדש במדינה דרש ממנה לשלם על שימוש בפסקאות מתוך תכנים של הוצאות לאור מקומיות. אם חברות הסלולר לא ייזהרו, הן עלולות לפתוח במלחמת הסחר הדיגיטלי הראשונה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#