הדבר הכי טוב שיכול לקרות ליוון עכשיו זה שהגרמנים יגרשו אותה מגוש היורו - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

הדבר הכי טוב שיכול לקרות ליוון עכשיו זה שהגרמנים יגרשו אותה מגוש היורו

נטישת גוש היורו תהיה מכאיבה - אולם במצטבר הנזק שגרם כשלון הטיפול במשבר היה גרוע יותר; גרמניה נקטה כלפי יוון את הגישה המענישה שנקטו כלפיה עצמה בסוף מלחמת העולם ה-1, במקום לנסות לשקם אותה

23תגובות

היוונים היו עצלנים. היוונים רימו כדי להיכנס לגוש היורו. היוונים העלימו מס. היוונים בזבזו ולא חסכו והובילו את עצמם למשבר חובות שהרס את הכלכלה.

גם אם נניח שכל האמירות האלו נכונות – ואין ספק שחלקן הוכח עובדתית – העונש שספגה יוון מידי שותפיה לגוש היורו והאיחוד האירופי מאז המשבר של 2008 אינו רק בלתי מוצדק; הוא הרסני.

הוא הרסני לכלכלת יוון ששקעה לשפל כלכלי מתמשך, אבטלה נוראה וייאוש שמעלה לגדולה גורמים קיצוניים, גזעניים ואלימים. הוא הרסני עבור גוש היורו, שבגלל המשבר שאינו נפתר ממשיך להיטלטל בין צמיחה דלה למיתון, כולל בחברותיו החזקות ביותר. הוא הרסני עבור מיליוני מובטלים בכל המדינות, שהיו יכולים לעבוד אם המשבר היה חולף. הוא הרסני עבור רעיון האחווה והערבות ההדדית שביסוד האיחוד האירופי.

גטי אימג`ס

כרגע יוון נמצאת במקום שבו סיכוייה לצאת מגוש היורו גדולים משהיו זה שבע שנים – אם לשפוט לפי הרטוריקה הגרמנית וחוסר המוצא במגעים בין יוון לנושיה. אם יוון תצא מגוש היורו, ללא מנגנון מוסדר מראש לעשות זאת, המהומה בשווקים ובכלכלתה עלולה להגיע לממדים חסרי תקדים. הבנקים היווניים, בהעדר תמיכה מהבנק המרכזי של אירופה, יקרסו.

המפקידים ביוון עלולים למצוא את עצמם ללא יכולת למשוך כסף מהבנק, ולקבל במקום מטבע קשה כמו היורו מטבע מפוחת, דרכמה חדשה למשל. מי שיש לו נכסים ביוון לא יוכל לדעת מה יעלה בגורלם ולא יוכל להוציא כסף מהמדינה. בבלגן שייווצר הממשלה עלולה ליפול - ולוואקום ייכנסו גורמים קיצוניים. יוון אינה איסלנד – יש לה מיליוני תושבים וחובות של מאות מיליארדי יורו – כך שההשלכות של נפילתה יהיו מהדהדות הרבה יותר.

ואולם בהתחשב במציאות של ניהול כושל של המשבר במשך כל כך הרבה שנים, יכול להיות שזה הדבר הטוב ביותר שיקרה ליוון, עד כמה שמנהיגיה הנוכחיים דוחים את האפשרות הזו בקולי קולות.

Benutzer:Fantasy

ביום שבו יוון חשפה את חובותיה האמיתיים וביקשה סיוע ממוסדות האיחוד, הבנק המרכזי וקרן המטבע הבינלאומיות, היו צריכים מנהיגי אירופה (שם קוד לאנגלה מרקל, שרוחה מרחפת מעל כל ניהול המשבר וידה אוחזת בהגאים בעוצמת פלדה) להתייצב לצד מנהיגי יוון באותה עת (ג'ורג' פפנדריאו מהמפלגה הסוציאליסטית), ולומר קבל עם ועדה – ניתן את כל הסיוע שיוון תצטרך לו בלי להסס, כדי להעלות אותה על פסים של יושר ובריאות כלכלית. גרמניה היתה צריכה לכפות על יוון ביצוע של רפורמות אכזריות – בגביית מסים, בהגמשת שוק העבודה, בשבירת מונופולים עסקיים וועדי עובדים שחונקים את הכלכלה.

רפורמות מסוג זה לא מתבצעות תוך שנה או שנתיים, אלא נבנות במהלך עשור, כפי שהגרמנים עצמם יודעים. פחות מעשור לפני המשבר נודעה גרמניה כ"איש החולה של אירופה". הכלכלה שלה היתה מאובנת ובלתי תחרותית, האבטלה גבוהה, והיו לה גירעון וחובות. נדרשה עבודה יסודית וממושכת של הקנצלר שרדר להביא למפנה, ואימוצו של מטבע משותף שסייע לגרמניה לשפר את התחרותיות של הייצוא שלה.

אך גרמניה בחרה להעניש את יוון על חטאיה. הדרישה לצנע, קיצוצים, פיטורים, הידוק חגורה וגזירות למיניהן מנעו כל יכולת של הכלכלה היוונית לגייס את הכוח והתנופה הדרושים כדי לבצע שינויים קונסטרוקטיביים. יתר על כן, הגזירות שברו כל יכולת של הממשלות והפוליטיקאים ביוון לגייס את התמיכה הנדרשת כדי לבצע רפורמות. ממשלה אחר ממשלה נפלה. כשקמה הממשלה האחרונה, שהבטיחה לעשות רפורמות וביקשה בתמורה הקלה בתנאי פירעון החובות של יוון, התייחסו אליה מנהיגי האיחוד כאל חבורה של קומוניסטים ואנרכיסטים.

הרצון של גרמניה להראות ליוונים איך להתנהג מזכיר את הגישה של מדינות ההסכמה כלפי גרמניה בתום מלחמת העולם ה-1. הלקח המחריד שנלמד ידוע לכולנו. בסוף מלחמת העולם ה-2 הוחלפה חוכמת הענישה בתוכנית מרשל לשיקום גרמניה.

וכך היתה צריכה גרמניה לנהוג כלפי יוון, בטח ובטח כשהתברר שכל מאמצי הידוק החגורה רק מגדילים את החובות של יוון.

כעת נדמה שמאוחר מדי לשנות כיוון. הטנק הגרמני דוהר בתנופה שאינה ניתנת לעצירה. הוויכוח על המוסריות שבהחזרת חובות כבר מזמן איבד את משמעותו – החובות לא יוחזרו, וההתעקשות עליהם רק הורסת, לא רק ליוון אלא לשכנותיה ושותפותיה.

יכול להיות שגרמניה תעשה חסד אם היא תגרש את יוון מגוש היורו, תוך שהיא מגייסת במאמץ רב את מעט החסד הנדרש כדי לתמוך ביוון בתקופת המעבר כמו שתומכים במדינת מוכת מגיפה. משם והלאה, יוון תצטרך לעבוד קשה כדי להעמיד את עצמה על הרגליים, ואם היא לא תעשה זאת, זו תהיה בעייתה ואשמתה שלה בלבד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#