"הגרמנים שמרנים ומפחדים מכישלון - ישראלים פשוט יוזמים את הרעיון שלהם" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הגרמנים שמרנים ומפחדים מכישלון - ישראלים פשוט יוזמים את הרעיון שלהם"

חמישה יזמים גרמנים מחממת "סטארט ברלין" ביקרו בישראל כדי ללמוד איך להקים סטארט־אפים■ בראיון ל–TheMarker הם חושפים 
את החולשות של המנטליות הגרמנית, שלפיהם בולמות חשיבה יצירתית ■ "גרמנים חושבים חמש פעמים על כל דבר לפני שהם פועלים"

6תגובות

"סטארט ברלין" הוא שמה של חממת סטארט־אפים חדשה בבירת גרמניה. החממה הזאת, שהוקמה בתמיכת עיריית ברלין, מסייעת לסטודנטים ולצעירים להגשים רעיונות כדי לדחוף קדימה את היזמות הטכנולוגית בעיר ולהצמיח בה את חברות העתיד של הכלכלה הגדולה באירופה. אתר האינטרנט של הארגון מעוצב בפשטות ויעילות, מתעדכן באופן שוטף ומספק מידע עשיר ליזמים מתחילים.

ואולם כל המידע הזה מופיע רק בשפה אחת, שאינה אנגלית. הפרט הזה מעורר תמיהה: ברלין היא הרי אחת הערים הקוסמופוליטיות בעולם, ענף ההיי־טק ברחבי הגלובוס פוזל מטבעו לענקיות האמריקאיות של עמק הסיליקון, ויזמים צעירים משוועים למשקיע שיכול להגיע מארה"ב, ישראל או כל מדינה אחרת שתושביה אינם דוברי גרמנית.

ייתכן שהפרט הזה מאפיין את ענף היזמות הגרמני כולו: בכלכלה המקדשת יציבות ומשמעת, שנשענת על חברות ענק כמו סימנס, בוש ובאייר, חברות משפחתיות (מיטלשטנד) ותיקות ומעורבות ממשלתית דומיננטית — קו המחשבה היזמי פונה מטבעו פנימה, במקום החוצה, גם כשמדובר בצעירים שמבקשים לפרוץ את תקרת הזכוכית של השמרנות הגרמנית.

18 מחברי החממה הגיעו לישראל בחודש שעבר במסגרת משלחת שגיבש סטארט ברלין בשיתוף המרכז ליזמות במכללה למינהל, שאותו הקימה ומנהלת ד"ר דפנה קריב. במשך שבוע דילגו הצעירים הגרמנים בין חממות יזמות ישראליות, קרנות הון סיכון וסטארט־אפים מקומיים וקינחו בביקור בקמפוס של גוגל בתל אביב. הביקור, שנועד "לטפח את הרוח היזמית" הגרמנית, בפי המארגנים, נערך כמה חודשים לאחר שמשלחת ישראלית קיימה ביקור דומה בגרמניה.

היזמים הגרמנים הם בני 22–30, רובם מברלין וכמה מהם מגיעים מערים גדולות כמו דרזדן והמבורג. חלקם לומדים לתואר שני, חלקם כבר אחריו. אחדים באים מתחומי יזמות וטכנולוגיה, השאר מתחומים שמרניים יותר כמו הנדסה, ביולוגיה ומדעי הרפואה. כולם יזמים ששוקדים במרץ על פיתוח המיזמים שלהם — מאפליקציות, דרך מחשוב לביש ועד לפיתוחים בתחום הרפואה והגנטיקה. בערב האחרון שלהם בישראל פגשנו חמישה מהם לשיחה פתוחה על פערי התרבות בין שתי המדינות, החולשות של המנטליות הגרמנית והאופן שבו הם רואים את הנהירה הישראלית לברלין, 70 שנה לאחר תבוסת הנאצים במלחמת העולם השנייה.

החמישה הם אינגה שטויבה מברלין, סגנית מנכ"ל בסטארט ברלין; תמאי ינטיינס מברלין, סטודנט לתואר שני בתוכנית לחדשנות ויזמות במכון הטכנולוגי ברלין, שהקים עם שני שותפים את OneSupp — שיווק תוספי תזונה בהתאמה אישית וטכנולוגית לכל ספורטאי, לפי קריטריונים כמו רמת כושרו, בריאותו וסוג הענף שבו הוא פעיל; מרינה מציינה מדרזדן, ממקימי GründerGarten — ארגון שנועד לעודד את הרוח היזמית של דרזדן ומזרח גרמניה; נורמן קרוגר מברלין, ממקימי Coronect — מחשוב לביש בתחום הטכנולוגיה הרפואית, שמזהה מצבי חירום רפואיים בגוף המשתמש; ואלכסנדר בארגה מהמבורג, ממקימי Founderio — מיזם שמחבר בין סטארט־אפים לחברות עסקיות שמחפשות פלטפורמות חדשניות.

אייל טואג

מה לדעתכם הסיבות שגרמניה, למרות היותה מעצמה כלכלית ועתירת הון טכנולוגי, אינה מעצמת היי־טק כמו ארה"ב ואפילו לא כמו ישראל או פינלנד?

שטויבה: "גרמניה תמיד התמקדה במהנדסים, כך שהרבה אנשים חושבים שהם צריכים ללמוד הנדסה ומתמטיקה ולעבוד בתעשיית הרכב. יזמות אינה משהו שנמצא בכלל במודעות של רוב האנשים".

מציינה: "זה עניין של מנטליות. גרמנים מעדיפים לתכנן הכל מראש, יש להם פחד להקים משהו בעצמם. דרך החשיבה הגרמנית לא מאפשרת להם את זה גם אם הם היו רוצים. זאת היתה הבעיה שלי בתיכון — רק שבעה אנשים בשכבה שלי רצו ללמוד מדעי המחשב, וזה לא היה מספיק כדי לפתוח מגמה".

ינטיינס: "יש בעיה רצינית לדימוי של מדעי המחשב בגרמניה — אתה נתפש כמרובע, יותר מאשר אם תלך ללמוד הנדסת מכונות".

קרוגר: "גרמניה היא פשוט חברה שמרנית מאוד, מוטת הנדסה ולא מדעי המחשב".

בארגה: "בדרך כלל בגרמניה צעירים לומדים הנדסת מכונות והולכים לעבוד בסימנס או בחברה גדולה אחרת. האבולוציה של האקו־סיסטם הטכנולוגי בגרמניה נמצאת בשלב מוקדם יחסית לתל אביב וסן פרנסיסקו. היי־טק צריך הרבה מאוד הון סיכון, כך שזה אתגר נוסף ליזמים גרמנים".

מה יכולים יזמים גרמנים לאמץ מישראל וממיזמים ישראליים? ומהצד השני, מה כדאי שישראלים יאמצו מגרמניה?

שטויבה: "ישראלים טובים מאוד בנטוורקינג, כשיש להם בעיה הם פשוט פונים למישהו. זאת מנטליות של מדינה קטנה ושל השירות בצבא. כשלגרמנים יש בעיה הם מנסים לפתור אותה לבד וזה מקשה. מנגד, כשגרמנים מתחילים משהו הם ביקורתיים מאוד כלפיו, ולדעתי ישראלים לפעמים שוכחים מזה והם לא חושבים על היבטים שליליים".

מציינה: "גרמנים לא צריכים לפחד להיכשל. אנחנו שמרנים ומפחדים מאוד מכישלון, כי אם אתה נכשל כולם חושבים שאתה לוזר. ישראלים פשוט מיישמים את הרעיון שלהם ולא אכפת להם מהתוצאות. מצד שני, ישראלים יותר מדי ישירים, לא היה מזיק שהם יהיו קצת יותר מנומסים, כמו הגרמנים".

ינטיינס: "אין שום דבר טוב בזה שגרמנים חושבים חמש פעמים על כל דבר לפני שהם פועלים. בכיוון ההפוך, אני לא יכול לחשוב על משהו שישראלים יכולים ללמוד מגרמנים".

קרוגר: "גרמנים צריכים להעז לאתגר את מקור הסמכות, והם לא עושים את זה בחברות גדולות, אלא מצייתים ועושים את מה שנאמר להם. עבדתי שלוש שנים בסימנס, ותמיד הייתי צריך לעשות את הדברים בדיוק כמו שהבוס שלי ביקש. מצד שני, גרמנים יכולים ללמד את הישראלים להיות יותר מתוכננים ומבניים".

בארגה: "גרמנים צריכים שתהיה להם יותר חוצפה, להרחיב את הנטוורקינג, לפנות לאנשים ולחברות ולחפש שותפויות. מנגד, מה שאני רואה בישראל בימים האחרונים זה שיש המון סטארט־אפים גדולים שבשלב מסוים נמכרים ועושים אקזיט, אני לא רואה חברות שנהפכות באמת לגדולות. ישראלים צריכים לחשוב יותר על ניהול ופחות על אקזיט".

"בתור יזם אתה 
חייב לשרוד לבד"

ליזמים הגרמנים הצעירים אין בעיה להצביע על הקשיים שהם חווים בגרמניה. "הבעיה הכי גדולה זו המנטליות של הגרמנים", אומרת שטויבה. "אף אחד לא מלמד אותך על כלכלה, עסקים ויזמות בתיכון, ובאוניברסיטה מלמדים אותך רק איך להיות חלק מביג ביזנס, לא להיות יזם. כעת זה מתחיל להשתנות".

מציינה: "הממשלה לא מעודדת סטארט־אפים. רק בשנים האחרונות זה התחיל לקרות. בתור יזם אתה חייב לשרוד לבד".

ינטיינס: "החברה הגרמנית היא חברה שאינה נוטלת סיכונים, ואם אתה נכשל הדימוי הוא שלילי מאוד. במנגנונים כמו מערכת החינוך ואוניברסיטאות יש מעט מאוד יוזמה לעודד נטילת סיכונים".

קרוגר: "גיוס כסף. אין מספיק כסף בתעשייה בגרמניה, וקשה להשיג כסף במיוחד בשלבים מתקדמים".

בארגה: "הכי קשה בעיני זה לדעת איך להגיע לשותפות הנכונה".

מה אתם חושבים על המגמה של נהירת ישראלים מוכשרים ומשכילים לברלין? זה נראה לכם הגיוני בהתחשב בעבר?

שטויבה: "זה דבר נהדר, כי בדור שלנו אנחנו לא קשורים לזה באופן ישיר, לא חווינו את זה, זה רחוק מאוד מאתנו. אני אוהבת לראות איך הרבה אנשים ממדינות אחרות רוצים לעבור לגרמניה ולראות איך זה לחיות במדינה. אני שמחה שזה השתנה. בייחוד בברלין, זה פשוט משנה את העיר. כגרמנים ששוהים בישראל, אף אחד לא מאשים אותנו על העבר, ודיברנו על זה בינינו שזה לא מובן מאליו".

מציינה: "אחד מהקולגות שלי הוא אנליסט מידע מישראל. זה לא משנה מאיפה אתה מגיע, אלא מה רוח הצוות שלך והאופי שלך. זאת הפעם הראשונה שלי בישראל ואני עדיין נדהמת מהמדינה והאנשים, והייתי רוצה שיהיו בגרמניה יותר ישראלים. גם הקהילה היהודית בגרמניה גדלה. צריך לשכוח קצת מהעבר כדי לנוע קדימה, אחרת הוא תמיד יבלום אותך".

ינטיינס: "אני לא מסכים עם מרינה. עבורי העבר קיים, זה ברור, אבל בדור שלנו התפקיד שלנו הוא לעולם לא לשכוח את זה כדי שזה לא יקרה שוב. שנית, הטבע של אנשים הוא לפחד ממה שהם לא יודעים, וגם גרמנים פוחדים ממה שהם לא יודעים, כך שחילופים בין אנשים ממדינות שונות הוא דבר חשוב. מהבחינה הזאת ההיסטוריה קצת התהפכה — כי גרמנים קצת מפחדים לבוא לכאן בגלל המצב הביטחוני".

קרוגר: "אנחנו חייבים ללמוד מההיסטוריה, אפשר ללמוד המון ממנה. למשל — לאתגר את מקור הסמכות, לבדוק אם מה שאני עושה הוא הדבר הנכון, לא ללכת אחרי התשובה הקלה, לא להיות עיוור. הצייתנות הזאת הביאה לתוצאות הרסניות".

בארגה: "צעירים כיום בכל העולם חושבים באופן בינלאומי, הם מאבדים קצת את תחושת הלאומיות. הם עוברים למדינות אחרות כל הזמן. הייתי רוצה שזה יהיה נורמלי עבור ישראלים־יהודים לעבור לברלין".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#