בלומברג: "מחסור במהנדסים ומדעני מחשב בישראל מאיים על עתיד אומת הסטארט-אפ" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בלומברג: "מחסור במהנדסים ומדעני מחשב בישראל מאיים על עתיד אומת הסטארט-אפ"

"לא הערכנו מספיק את העלייה מרוסיה בשנות ה-90. בלעדיה אני לא בטוח שהיינו הופכים ל'אומת הסטארט-אפ'", אמר אדם פישר, שותף בקרן בסמר

44תגובות

מחסור במהנדסים ואנשי מחשבים, אותם מקצועות שעמדו מאחורי הצלחת מגזר הטכנולוגיה הישראלי, מאיים כעת לפגוע בנס הטכנולוגי של "אומת הסטארט-אפ".

חברות דוגמת סנדיסק וברודקום טוענות כי איתור עובדים שבהם בעלי הכישורים הנדרשים הוא כעת אחת מהבעיות הגדולות ביותר שעמן הן נאלצות להתמודד. המחסור עלול להחריף בשל הירידה במספר התלמידים הניגשים לבגרות חמש יחידות במתמטיקה - ההון האנושי העתידי של מגזר הטכנולוגיה. חוסנה של כלכלת ישראל תלוי ביצוא - וכשליש ממנו הוא של חברות טכנולוגיה.

"איוש משרות פנויות זו אחת מהבעיות הגדולות שלי", אמר שחר בר אור, מנכ"ל סאנדיסק ישראל. "אנחנו הופכים כל אבן".

שחר בר אור, מנהל מרכז הפיתוח הישראלי של ווסטרן דיגיטל

המציאות הזו לא תואמת בדיוק את האופן שבו הוצגה ישראל בספר "אומת הסטארט-אפ" שראה אור בשנת 2009, ואשר תיאר כיצד ישראל מצליחה להוציא יותר סטארט-אפים טכנולוגיים לנפש מכל מדינה אחרת בעולם. עד שנת 2014, כ-250 חברות בינלאומיות פתחו מרכזי פיתוח בישראל, ו-5,000 חברות חדשות נולדו.

כעת נדרשים 10,000 מהנדסים נוספים מעבר ל-20 אלף הקיימים כדי להבטיח שמגזר הטכנולוגיה יוכל לצמוח, אמר יואב שלוש, היו"ר במשותף של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. מספר מפתחי התוכנה המוסמכים לא הספיק כדי למלא את כל המשרות שנפתחו בשנים 2013 ו-2014, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ונרשם גם מחסור במהנדסים בחמישה מתוך שמונה הרבעונים באותה התקופה.

אחד ההסברים למחסור: מהנדסים שעלו לארץ מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 יוצאים כעת לגמלאות. "לא הערכנו כיאות את העלייה הזו", אמר אדם פישר, שותף בקרן בסמר ונצ'ר פרטנרס. "בלעדיה אני לא בטוח שהיינו הופכים ל'אומת הסטארט-אפ'".

בה בעת, מספר תלמידי בית הספר בישראל שניגשים לבגרות חמש יחידות במתמטיקה נחתך ברבע מאז שנת 2006, ל-9,350 בשנת 2014, לפי נתוני קרן טראמפ, המוקדשת לשיפור החינוך בישראל. יתר על כן, תלמידי מתמטיקה ומדע הגיעו לתוצאות נמוכות מהממוצע מבין 65 המדינות שנבדקו על ידי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD).

לדברי סגן נשיא ברודקום, שלמה מרקל, השפעת הירידה במספר תלמידי התיכון בתחומי המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה משמעותית במיוחד בישראל, מכיוון שמגזר הטכנולוגיה אמור לתרום לייצוא יותר מכל מגזר אחר. "ההבדל בין ישראל למדינות אחרות הוא שבישראל, המשאב היחיד שיש לנו הוא הון אנושי", אמר מרקל.  

כדי להתמודד עם המחסור בעובדי הייטק, חברת סנדיסק העבירה לחו"ל 18 משרות בשנת 2013, כ-20% מהמשרות שנפתחו באותה שנה, לאחר שלא הצליחה למצוא עובדים עם הכישורים הנדרשים בישראל, אמר בר אור. כיום החברה מאטה תוכניות קיימות בשל מחסור בעובדים.

המחסור בעובדים פוגע גם בחברות סטארט-אפ. לדברי פישר, פוטנציאל גיוס העובדים של חברות ישראליות אוזל מרגע שכוח העבודה שלהן חוצה את 300 העובדים. חברת וויקס, המספקת כלים מקוונים חינמיים לבניית אתרים, פתחה משרדים בליטא, אוקראינה וסן פרנסיסקו.

"אנחנו נהפוך באמת ל'אומת הסטארט-אפ' כאשר נעודד אנשים לבוא לפה ולהקים חברות", אמר פישר. "אני לא חושב שנוכל לייצר את כמות המהנדסים לה המדינה זקוקה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#