הכלכלן שהמציא את המדד לאי-שיוויון מציג: 15 צעדים לצמצום פערים - גם בישראל - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכלכלן שהמציא את המדד לאי-שיוויון מציג: 15 צעדים לצמצום פערים - גם בישראל

בראיון ל-TheMarker פרש פרופ' טוני אטקינסון את הדרכים שיכולות, בשימוש נכון, ליצור חברה שיוויונית יותר

4תגובות

אטקינסון, פרופסור לכלכלה בנאפילד קולג' ובלונדון סקול אוף אקונומיקס, הוא אחד הכלכלנים הנחשבים בעולם בתחום חקר העוני והאי־שוויון. עיקר מחקרו מתמקד בהתפלגות הכנסות, ויש על שמו מדד לאי־שוויון שנקרא "מדד אטקינסון". ביחד עם ג'וזף שטיגליץ, הוא פירסם מאמר שמהווה את הבסיס לתורת המיסוי האופטימלי. בראיון שהעניק ל-TheMarker (לראיון המלא לחצו כאן) הציג אטקינסון את 15 הסעיפים שיכולים לשנות את מצב הפערים החברתיים והכלכליים בעולם - וגם בישראל.

1. התאמת סדר העדיפויות

הכיוון שבו פועלים שינויים טכנולוגיים שמאמצים מקבלי ההחלטות צריך להתאים לסדר העדיפויות המפורש שלהם. יש לעודד חדשנות (ולממן מחקר מדעי) בצורה שמגבירה את יכול ההעסקה של עובדים, מדגישה את הממד האנושי של מתן שירות ומביאה בחשבון את ההשלכות על חלוקת ההכנסות.

2. קביעת מאזן נכון של כוח

מדיניות ציבורית צריכה לכוון למאזן נכון של כוח בידי בעלי עניין, באמצעות הכללת ממד חלוקתי במדיניות התחרות; הבטחת מסגרת חוקית שמאפשרת לאיגודי עובדים לייצג עובדים באופן שוויוני; והקמת מועצה חברתית וכלכלית, שבה יישבו השותפים החברתיים וגופים לא־ממשלתיים אחרים.

מוטי מילרוד

ההיבט הישראלי: ההצעה להקים מועצה כלכלית־חברתית עולה אחת לכמה שנים, ונופלת כלעומת שבאה. הלעומתיות הישראלית, והחשדנות הרבה שבין ההסתדרות לממשלה, מונעות זאת. במקרים שבהם פעל שולחן עגול של המעסיקים, ההסתדרות והממשלה, ההצלחה שלו היתה לרוב חלקית - למעט ההצלחה הנאה בתוכנית הייצוב של 1985. האם ניתן בישראל להתגבר על החשדנות הפוליטית ולהתחיל לשתף פעולה?

3. אימוץ יעד להפחתת אבטלה

הממשלה תאמץ יעד מפורש למניעה והפחתה של אבטלה, ותתמוך ביעד באמצעות אספקת תעסוקה ציבורית מובטחת בשכר מינימום למי שירצה בה.

ההיבט הישראלי: מאז שנות ה-50 בישראל לא עסקו בעבודות דחק, וספק אם בשיאי התעסוקה כיום יש בכך צורך.

4. קביעת מדיניות שכר לאומית

מדיניות שכר לאומית, עם שני מרכיבים: שכר מינימום מחייב בגובה שכר מחיה (living wage - שכר הנדרש למלא את הצרכים הבסיסיים של העובדים), וקוד התנהגות לתשלום מעל שכר המינימום, שיוסכם כחלק משיח לאומי שיכלול גם את המועצה החברתית־כלכלית.

5. חיסכון באג"ח ממשלתיות

הממשלה תציע, באמצעות אג"ח ממשלתיות, חיסכון בתשואה חיובית מובטחת, עד סף אחזקה מסוים.

ההיבט הישראלי: בישראל כבר יש אג"ח ממשלתיות בריבית מסובסדת (אג"ח מיועדות) המוצעות לקרנות הפנסיה. דווקא כיום, יש במשרד האוצר הצעות להמיר את האג"ח המיועדות ברשת ביטחון ממשלתית.

6. מענק ירושה לכל אדם

לשלם מענק ירושה מינימלי לכל אדם בהגיעו לבגרות. המענק יהיה תלוי במספר השנים שבהן קיבלו הוריו קצבת ילדים, כך שלא כל מהגר שזה עתה הגיע יוכל לגבות אותו.

ההיבט הישראלי: ההצעה למענק העצמה, או מענק חיסכון, נהפכה לרלוונטית גם בישראל. ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני) הציע זאת כשכיהן כשר הרווחה, וכלל זאת שוב במצע הבחירות האחרון של מפלגתו. גם ועדת אלאלוף למלחמה בעוני התייחסה לכך, ועתה גם מרכז טאוב. זאת הצעה שראויה לדיון מעמיק.

פרופ' טוני אטקינסון

7. הקמת קרן עושר ריבונית

רשות השקעות ציבורית תפעיל קרן עושר ריבונית שמטרתה לבנות למדינה עושר באמצעות אחזקת השקעות בחברות ובנכסים.

ההיבט הישראלי: יש קרן עושר ריבונית.

8. החלת מס הכנסה פרוגרסיבי

לחזור למבנה מס הכנסה פרוגרסיבי יותר, עם מדרגות העולות עד 65%, שילווה הרחבת בסיס המס.

ההיבט הישראלי: יש מס הכנסה פרוגרסיבי אבל הוא מגיע רק עד 50%. מס גבוה יותר באופן משמעותי יהיה חייב להיעשות רק לאחר שמדינות מובילות יעלו את המס השולי העליון שלהן - אחרת ישראל תהיה חשופה לתכנוני מס והברחת נכסים.

9. הנחה או פטור על הכנסה נוספת

במדרגות ההכנסה הנמוכות תהיה הנחה במס (או פטור עד רמה מסוימת) על הכנסה נוספת מהשקעה.

ההיבט הישראלי: יש פטור כזה בישראל.

10. מס פרוגרסיבי על מתנות

מס פרוגרסיבי על ירושה ומתנות שישולם לאורך החיים.

ההיבט הישראלי: הנושא נמצא בבחינה בימים אלה על ידי שר האוצר, משה כחלון. רשות המסים מתנגדת, בטענה כי המס לא יעיל ולא יעזור לקופה הציבורית.

11. ארנונה פרוגרסיבית

מס נדל"ן (ארנונה) פרוגרסיבי או פרופורציונלי לפי הערכות שווי מעודכנות.

12. קצבת ילדים לכולם

קצבת ילדים משמעותית לכולם, שתהיה חייבת במס.

ההיבט הישראלי: ההצעה שנויה במחלוקת בישראל בגלל ההשפעה שיכולה להיות לה על ההשתתפות בשוק העבודה של משפחות חרדיות.

13. הבטחת הכנסה

השלמת הכנסה המבוססת על הכנסה בסיסית הוגנת ותוספות אחרות מלבד הטבות סוציאליות קיימות.

ההיבט הישראלי: הצעה שיש עליה ויכוחים בישראל, בשל החשש כי העלאה של קצבת הבטחת הכנסה תפגע בתמריץ לצאת לעבוד.

14. רפורמות בביטוח הלאומי

רפורמות שיחזקו את מעמדו של המוסד לביטוח לאומי ויתאימו לשוק העבודה של ימינו, העלאת רמת התשלומים והרחבת הכיסוי שלו.

15. ערבות הדדית עולמית

מדינות עשירות צריכות להעלות את תקציב הסיוע לפיתוח מדינות עניות ל-1% מהתל"ג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#