שלטון הברזל של 
א־סיסי החזיר את המשקיעים למצרים - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שלטון הברזל של 
א־סיסי החזיר את המשקיעים למצרים

נשיא מצרים משך בחזרה למדינה את החברות הגדולות - והבורסה בקהיר הניבה ב–2014 תשואה של 30% במונחים דולריים ■ ואולם חוסר הוודאות ודחיית הבחירות למועד בלתי־ידוע עדיין מעיבים על הכלכלה

תגובות

באיזו מדינה הניבה הבורסה את התשואות הטובות ביותר לבעלי המניות ב–2014? למרות הקשיים הכלכליים וההפכפכות הפוליטית, בורסת מצרים הצליחה לנצח את כל המתחרות, עם עלייה של כמעט 30% 
במונחים דולריים.

המשקיעים נהרו בחזרה לשוק מתוך אמונה כי עבד אל־פתאח א־סיסי, הנשיא החזק של מצרים, ישיב את הסדר למדינה - לאחר שנים של מהומות והפיכות שהחריבו את הכלכלה. א־סיסי ביסס את שליטתו ודיכא בכוח כל התנגדות. שליטתו החזקה ותוכנית הפיתוח הכלכלי שלו משכו השקעות חיוניות. הנשיא טוען שיש להקריב חירויות בשירות הקדמה - ולפחות לעת עתה, ייתכן כי הוא חש שעמדתו קיבלה חיזוק.

אי־פי

מרבית המדדים במצרים מצביעים על הכיוון הנכון. הצמיחה הכלכלית טיפסה לקצב שנתי של 5.3% במחצית השנייה של 2014, לעומת קצב שנתי של 1.2% בלבד בתקופה המקבילה בשנה הקודמת. האבטלה עדיין גבוהה - 13% - אך היא נמצאת במגמת ירידה. ייתכן כי חזרת המשקיעים היא הסימן הטוב ביותר להתחדשות. ההשקעות הזרות הישירות טיפסו בכמעט 140% לעומת השנה שעברה, אם כי נקודת ההתחלה שלהן היתה נמוכה. עם גירעון בתקציב של 11% מהתמ"ג ויחס חוב־תמ"ג קרוב ל–95%, ממשלת מצרים זקוקה לכסף זר.

מדינות המפרץ הפרסי, התומכות בא־סיסי, העבירו 12.5 מיליארד דולר בצורת סיוע והשקעות. אך הנשיא חיזר גם אחרי משקיעים המונעים על ידי רווח, כשטען שסיפק יציבות למצרים. בכנס שנערך במארס האחרון, א־סיסי הכריז על התחייבויות בשווי מיליארדי דולרים - מרביתן לענפי האנרגיה והנדל"ן. ענקית הנפט הבריטית BP אמרה על הפרויקט החדש שלה - המוערך בשווי של 12 מיליארד דולר - כי הוא מהווה "הצבעת אמון באקלים ההשקעות של מצרים".

קוקה קולה התחייבה להשקיע סכום של חצי מיליארד דולר במצרים תוך שלוש שנים. מג'יד אל־פוטאים, חברת קמעונות מדובאי, הגדילה את השקעותיה במצרים בסכום דומה. סוכנות דירוג האשראי מודי'ס העלתה את הדירוג של מצרים באפריל האחרון.

קל לדבר, קשה לעשות

משקיעים אוהבים את הרפורמות התקציביות והכלכליות של א־סיסי, שצימצם את סובסידיות הדלק ובכך הפחית את הגירעון ואיפשר למצרים לשלם יותר על דלק. צעד זה, בנוסף לתשלום חובות ישנים, משך חברות כמו BP בחזרה למגזר האנרגיה. הממשלה מקווה שההשקעות החדשות יקלו על הפסקות החשמל שפגעו בהשקעות במגזרים אחרים. א־סיסי גם אישר צעדים שנועדו לצמצם את הביורוקרטיה, ולשפר את האופן שבו נפתרים סכסוכים משפטיים הנוגעים לחברות.

אך לנשיא יש עוד עבודה רבה לפניו. מצרים עדיין מדורגת רק במקום 112 במדד "קלות עשיית עסקים" של הבנק העולמי, אחרי מדינות כמו זמביה וסווזילנד. שר ההשקעות של מצרים, אשרף סלמן, מודה כי בשביל להקים חברה - משקיעיה צריכים להשיג אישורים מ–78 סוכנויות שונות, וזה עשוי להימשך עד חמש שנים. הממשלה הבטיחה ליצור גוף אחד שיטפל בכל האישורים, אך זה יקרה רק עד סוף השנה הבאה. רפורמה של הביורוקרטיה היא דבר שקל יותר לדבר עליו - מלהשיגו, לדברי כרים עוואד, מבנק ההשקעות EFG הרמס.

הבעיה: מערכת המט"ח

בנוסף לכך, יש גם את נושא חוסר הוודאות בנוגע לתחום המיסוי. הממשלה הבטיחה להפחית את שיעור המס המרבי על אנשים פרטיים ותאגידים, ל–22.5% בעשור הקרוב. בשנה שעברה השיעור עלה מ–25% ל–30%, לכאורה למשך שלוש שנים. המשקיעים גם מתלוננים על מס חדש, בשווי של 10%, על דיווידנדים ורווחי הון.

מערכת המט"ח עשויה להיות הבעיה הגדולה ביותר. מאז האביב הערבי מצרים סובלת ממחסור בדולרים, בשל ירידה במערכת הבנקאות ובהשקעות הזרות. לכן, כאשר נראה היה שהלירה המצרית חזקה מדי, סוחרים בשוק השחור החלו למכור דולרים ביוקר.

אי־פי

כדי לשים קץ לסחר הבלתי חוקי, הממשלה התירה ללירה להיחלש והטילה הגבלות על פיקדונות ומשיכת כספים בדולרים. אך צניחה בערך היורו, המטבע של שותפת הסחר הגדולה ביותר של מצרים, ייקרה שוב את הלירה המצרית וסוחרי השוק השחור חזרו לסמטאות.

מצרים התירה ללירה להיחלש ב–8% בשנה האחרונה, אך מטבעותיהן של שתיים ממתחרותיה, טורקיה ומרוקו, צנחו ב–20% - מה שהופך את המוצרים והשירותים שלהן למשתלמים יותר. מדינות אלה הן בעלות דירוג גבוה יותר משל מצרים במדד קלות עשיית עסקים, 55 ו–71 בהתאמה. מרוקו, בעלת שכר עובדים נמוך ותחבורה טובה (כמו במצרים), משכה השקעות גדולות בתחום הייצור הודות לתמריצי מס נדיבים.

יש גם מי שמציינים כי אוטוריטריות אינה זהה ליציבות. הדיכוי של א־סיסי את ההתנגדויות דחק אותן אל המחתרת. החששות הביטחוניים גוברים, לצד פיגועים פזורים - לא רק בסיני (שם הג'יהאדיסטים הם הפעילים ביותר), אלא גם בקהיר. פעילים צופים יותר חוסר נחת, אלא אם א־סיסי ירפה מעט את אחיזתו. אך אין סימן לכך שזה יקרה: במארס, הנשיא דחה את הבחירות למועד בלתי ידוע וחוסר הוודאות שלח את בורסת המניות לשפל של ארבעה חודשים, בחודש שעבר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#