OECD: הצמיחה בישראל תואץ השנה; יש ליישם רפורמות להגברת התחרותיות - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

OECD: הצמיחה בישראל תואץ השנה; יש ליישם רפורמות להגברת התחרותיות

ארגון המדינות המפותחות נתן לכלכלה העולמית ציון "כמעט טוב" אך צופה כי הצמיחה העולמית תצבור תאוצה השנה ובשנה הבאה; בישראל הוא ממליץ לשפר את חינוך החרדים והערבים ולהשקיע יותר בתשתיות

הצמיחה בכלכלה העולמית צפויה לצבור תאוצה השנה ובשנה הבאה, ובישראל היא תואץ לקצב של 3.4% ב-2015 ו-3.5% ב-2016, כך לפי תחזית חדשה של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD).

ה-OECD, שבו חברות הכלכלות המפותחות בעולם ובהן ישראל, צופה כי ירידת מחירי הנפט בעולם, הורדות ריבית נוספות והעלאת שכר המינימום יגבירו את הביקוש המקומי בישראל, תוך שהשיפור בכלכלה העולמית יעודד את הייצוא. עם זאת, יש צורך עדיין במדיניות מרחיבה כדי לתמוך בצמיחה הנוכחית ולמנוע ייסוף לא רצוי בשקל.

ירידת המחירים בתחילת 2015 היתה זמנית בלבד, ככל הנראה, ולכן אין לצפות לעוד הרחבה שתתבסס על מהלכים לא קונבנציונליים, נכתב בדו"ח. עדיין דרושה מדיניות להפחתת החוב הציבורי כדי להגדיל את מרחב התמרון הפיסקלי, אך היא צריכה להיעשות בעיקר באמצעות הגדלת ההכנסות, ולא באמצעות הגבלת ההוצאות.  

אמיל סלמן

ב-OECD צופים כי השנה תירשם אינפלציה שלילית בישראל, עם ירידה של 0.3% במדד המחירים לצרכן. עם זאת, בשנה הבאה צופה הארגון אינפלציה של 1%. האבטלה בישראל צפויה להמשיך ולרדת, מרמה של 5.5% השנה ל-5.4% ב-2016. הגירעון התקציבי של ישראל צפוי לרדת השנה ל-3.2% מהתמ"ג, לפי OECD, ולהצטמצם בשנה הבאה ל-2.5%. החוב הציבורי יהיה השנה 65.4% מהתמ"ג ובשנה הבאה 63.7% מהתמ"ג.

הארגון ממליץ לישראל על רפורמות מבניות להגברת התחרותיות בשוקי הייצור וכן רפורמה במערכת החינוך, במיוחד בקרב האוכלוסיה החרדית והערבית, כדי לעודד את פריון העבודה ולהפוך את הצמיחה למכלילה יותר. השקעה גדולה יותר בתשתיות – במיוחד בתחבורה ציבורית וברשתות הפצת הגז הטבעי, אך גם בחינוך – נדרשת כדי להסיר חלק מהמחסומים בפני השקעות פרטיות ולעודד את הצמיחה, נכתב בדו"ח. בנוסף, הממשלה צריכה לשפר את התגובה שלה לביקוש לדיור באמצעות הגדלת ההיצע והפחתת המחירים.

הכלכלה העולמית תצמח השנה ב-3.1%, לפי התחזית. הצמיחה הזו תואץ ב-2016 לקצב של 3.9%. זוהי ירידה לעומת התחזית הקודמת של הארגון, שצפתה השנה צמיחה של 3.7%. "הצמיחה העולמית תתחזק לאורך 2015 ו-2016, אך תישאר מתונה יחסית לתקופה שקדמה למשבר, והחלוקה שלה בעולם תהיה שונה מאשר בשנים האחרונות", נכתב בדו"ח. "בצמיחה תומכים תנאים מוניטריים מעודדים, האטה בקצב הקיצוצים התקציביים, שיקום פיננסי וירידת מחירי הנפט. ההשקעות, מרכיב חשוב בתחזית, עדיין צריכות להתרומם".

הצמיחה צפויה לצבור תאוצה השנה הן במדינות המפותחות והן ביתר המדינות, על אף התחלה איטית לשנה. כלכלת ארה"ב, אשר ברבעון הראשון של השנה רשמה צמיחה שלילית, תצמח ב-2015 כולה ב-2% - ירידה לעומת התחזית הקודמת ממארס לצמיחה של 3.1% - ובשנה הבאה תצמח ב-2.8%. גוש היורו ימשיך להתאושש, עם צמיחה של 1.8% השנה ו-2.2% ב-2016, ואילו סין תמשיך להאט. לאחר צמיחה של 7.2% בשנה שעברה, היא תצמח ב-6.8% השנה וב-6.6% ב-2016.

ההתאוששות מהמשבר הכלכלי העולמי של 2008 היתה חלשה באופן חריג, מה שגרם לבעיות בשוקי התעסוקה, לקיפאון ברמת החיים בכלכלות המפותחות, לפיתוח חלש יותר בחלק מהכלכלות המתעוררות ולעליה באי שוויון כמעט בכל מקום, נכתב בדו"ח, אשר מעניק בשל זאת את הציון B מינוס (כמעט טוב) לכלכלה העולמית. עם זאת, "אנחנו צופים שהצמיחה הגלובלית תתחזק בהדרגה ותגיע לקצב הממוצע של העבר בסוף 2016", כותבים ב-OECD. "הצמיחה תתחלק בצורה שווה יותר בין כל אזורי העולם, וחוסר האיזון יצטמצם בהשוואה לתקופה שקדמה למשבר. שוקי העבודה מתאוששים אף הם בהדרגה בכלכלות המפותחות, והסיכונים לדפלציה דעכו". 

כרמל שאמה, שגריר ישראל ב-OECD, מסר בתגובה כי "הסקירה התקופתית על ישראל הינה חיובית ביחס לשאר המדינות החברות בארגון כשברקע האתגרים הגדולים של מגזרי החרדים והערבים שפוטנציאל התרומה שלהם לכלכלה הישראלית רחוק מאד ממיצוי ומעל כל זה מרחפת בעית הפריון הנמוך ביחס למדינות הארגון שמגביל את צמיחת התוצר ושכר העבודה". 

לדברי שאמה, "לאחר שה-OECD עקב בדאגה אחר יוזמת מע"מ אפס בשוק הדירות החדשות לזכאים הוא שב להדגיש שהמענה הקבוע והאמיתי לביקושים המוגברים בשוק הדיור והשגת מחירים שפויים יותר הוא הגדלת ההיצע. כשהארגון מציין את הרקע המוניטרי המרחיב כגורם לעליות המחירים בשוק ההון והדיור כשהוא לא מוצא או לא מוצא לנכון לציין רקע ריאלי אחר, זה אמור להדליק כמה נורות אזהרה שמה מדובר בבועה. 

"הארגון מתייחס להסכמות הקואליציוניות האחרונות כאיום על היציבות התקציבית ללא הגדלת הכנסות המדינה ובמילים ישירות יותר העלאת מיסים. לקראת הכנת התקציב מעיר הארגון על הצורך לבחון מחדש את כלל מגבלת התקציב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#